חותכים הפסדים: כך מכבי תל אביב איבדה את המשקיעים הכי נאמנים שלה

"בגלל שלנו יש - ולהם אין,
כי הם רוצים את כל אשר שלנו כאן,
האויב הוא העוני, והוא החטא,
והחומה מגרשת את האויב הזה מכאן,
אנחנו בונים את החומה כדי להישאר חופשיים.
לכן אנחנו בונים את החומה,
אנחנו בונים את החומה כדי להישאר חופשיים"

• אנאיס מיטשל, "האדסטאון"

בראשית ברא שמעון את החומה ואת הקופה. הארץ הייתה תוהו ובוהו, אבל עורך הדין הצעיר ראה את העתיד. מגרש הבלטות ליד קולנוע אוריון היה ביתה הרשמי של קבוצת הכדורסל מכבי תל אביב מזה שלושה עשורים. כל מי שהלך ברחוב מכבי, בדרכו לפלאפל או לחנויות הבגדים של שוק בצלאל, יכול היה לעצור ולראות את המשחקים. שמעון מזרחי, שזה עתה התמנה ליו"ר הקבוצה, החליט לבנות חומה שתחסום את המגרש מהרחוב, והחל לדרוש כסף מציבור האוהדים. החומה הזאת הייתה לאבן הפינה של האימפריה.

56 שנים אחרי, שמעון מזרחי, שהתמנה ב-1969 ליו"ר הזמני של הקבוצה, עדיין בתפקיד. באופן טבעי, הקרדיט שצבר במהלך השנים הופך אותו לכמעט חסין מביקורת מצד האוהדים, שיודעים להוקיר לו תודה. גם דיוויד פדרמן, שבעצמו מחזיק בבעלות על הקבוצה מזה עשרות שנים, זוכה לכבוד מצד האוהדים, שיודעים כמה קרדיט מגיע לו על ההצלחה הגדולה של הקבוצה - ובעיקר על היציבות הכלכלית שהחזיקה אותה בצמרת הכדורסל האירופי במשך עשורים.

דיוויד פדרמן הוא אבי "המנוי המשולב". כשחזר לישראל אחרי כמה שנים מאוד מוצלחות ברמה העסקית בבורסה של לונדון, הוא התקבל על ידי האוהדים בצורה אורגנית, כחלק מהמועדון. הדרך שבה עשה את הונו, שלא תפורט כאן כרגע מטעמי מקום ועניין, נתפסה כמכביסטית. העובדה שאביו שיחק במכבי תל אביב, והוא עצמו היה אוהד נלהב של הקבוצה, ואף מגיע לא מעט למשחקי חוץ של מכבי באירופה, גרמו לו להתקבל בזרועות פתוחות במועדון.

פרדמן הוא גאון שיווק אמיתי, וזה נכתב בלי טיפה של ציניות. בתחילת שנות ה-80, הרבה לפני שהומצאו הרשתות החברתיות, למעשה עוד לפני שמארק צוקרברג נולד, פדרמן כבר ידע להשתמש באינפלואנסרים. הוא סימן מספר אוהדים בולטים של הקבוצה, וכינס אותם במשרד של שמעון מזרחי, במטרה להציג להם רעיון חדש: מקום קבוע לכל החיים בהיכל הספורט ביד אליהו.

בפגישה סיפר פדרמן לאוהדים אנקדוטה: אחרי שהשתקע בלונדון, הוא ביקש ללכת למשחק כדורגל של ארסנל, אך גילה שאין כרטיסים למשחקים מכיוון שכל הכרטיסים שמורים למנויים. השנים עברו, הוא עשה הון גדול, והוא יכול היה להרשות לעצמו מנוי למקום הכי טוב בהייבורי, המגרש הביתי של הקבוצה. אך לרוע המזל, כל הכסף שבעולם לא היה יכול לעזור, מכיוון שכל המנויים הטובים היו מכורים מראש. לבסוף, לאחר תקופת המתנה, הוא הצליח לשים את ידיו על מקום באצטדיון, אך לא מקום טוב במיוחד. זה בדיוק העתיד שהוא רצה למכבי. להפוך את מוסד המנויים לאקסקלוסיבי (חלק מהאוהדים שהיו בפגישה זוכרים שהוא בכלל דיבר על משחקים של טוטנהאם, אבל המשמעות זהה כמובן).

האוהדים שהתאספו במשרד היו סקפטיים בהתחלה. פדרמן ביקש למכור להם מנוי לשלוש שנים ליד אליהו, לכל משחקי הקבוצה בליגה הישראלי ובאירופה (להלן: המנוי המשולב) במחיר של 1,000 דולרים למקום מרכזי באולם. אלה היו ימי השקל הישן, שערכו הלך ונשחק מיום ליום, ובשפה העסקית דיברו רק בדולרים, בטח לטווח ארוך.

האוהדים התקשו להבין את התמחור. הליגה הישראלית, כבר אז, לא הייתה מעניינת במיוחד. בלא מעט משחקים שאינם הדרבי התל אביבי, הקבוצה העדיפה לפתוח את השערים ולחסוך על סדרנים כדי לנסות למשוך קצת קהל לתוך ההיכל הענק ביד אליהו. המשחקים באירופה, לעומת זאת, היו דבר אחר. הרחובות היו מתרוקנים בזמן שמכבי הייתה משחקת באירופה באותם ימים, אבל המשחקים האלה היו מעטים. מכבי הייתה צולחת בכל שנה בקלות את משחקי המוקדמות - לרוב נגד יריבות חלשות מרומניה, שוויץ, אנגליה ופינלנד - בעוד בית הגמר עד 1988 כלל רק חמישה משחקי בית. בשנים שצסק"א מוסקבה או ז'לגיריס קובנה העפילו לבית הגמר, המשחקים נערכו במדינה נייטרלית - והאוהדים הפסידו משחק אחד במנוי.

במילים אחרות, 1,000 דולר לשלוש שנים של 4-5 משחקים של מכבי בבית הגמר, ועוד כמה משחקי ליגה ומוקדמות ששווי השוק שלהם היה נמוך מאוד, כמעט אפסי. בנוסף, האוהדים התבקשו לקחת ריזיקה שמכבי בכלל לא תגיע לגמר, או אפילו לא תשתתף במפעל. יש לזכור שבאותם ימים לא היה למכבי שריון באירופה, והפסד אליפות בישראל היה מונע ממנה השתתפות בתחרות.

אלא שפדרמן היה נחוש, הוא הסביר להם שהמנוי הזה, שהם יהיו הראשונים לעשות, יהפוך להיות סמל סטטוס ונכס לכל החיים. תוכלו לקבוע בצוואה שלכם למי אתם מורישים אותו. תוכלו להוריש אותו בחייכם לילדים. בסוף, כל האוהדים בפגישה עשו את המנוי המשולב, אחריהם הגיעו עוד אלפים. ארבעה עשורים אחרי, עדיין אפשר לראות חלק מהפרצופים בהיכל. ואכן, כמו שדיוויד חזה, האולם מלא גם בילדים שלהם היום, שתפסו את מקומם. הגאון שעשה את הונו בשוק הסחורות, הפך את המושג "מנוי למכבי" לסוג של קומודיטי. כמו זהב, קקאו, קפה או סוכר.

ככל שמכבי הפכה לאימפריה גדולה יותר באירופה, והפכה למה שמכונה היום - על ידי חלק בגנאי וחלק בהערצה - "הקבוצה של המדינה", מחירי המנויים עלו. האוהדים, שראו את הקבוצה שלהם הופכת לאחת מהקבוצות הגדולות באירופה, שילמו בלי להתלבט. כל המדינה צפתה בערוץ היחיד בטלוויזיה בימי חמישי במיקי ומוטי מלהטטים על הפרקט ביד אליהו, ורק 10,000 ישראלים מאושרים זכו לראות אותם בלייב.

בשנות ה-90 הקבוצה איבדה מיוקרתה. במשך שמונה שנים רצופות הקבוצה לא הצליחה להגיע לשלבים המתקדמים של העונה, כולל עונה אחת שנאלצה להשתתף בגביע קוראץ' המשני לאחר שלא זכתה אפילו באליפות המקומית בישראל. ההיכל עדיין היה מתמלא במשחקים גדולים, אבל ברוב המשחקים אפשר היה למצוא עוד כרטיסים בקופות.

ואז הגיעה עונת 1999/2000. פיני גרשון ודיוויד בלאט בנו קבוצה מרגשת, שהגיעה לסדרת רבע הגמר לראשונה מזה שבע שנים, עם אפשרות להעפיל לפיינל פור לראשונה מזה עשור. למשחק השלישי והמכריע על העלייה לפיינל פור נגד פאף בולוניה נפתחה מכירת כרטיסים מיוחדת בקופות של יד אליהו. אנשים ישנו ליד הקופות בשקי שינה. עם תחילת המכירה החלו מהומות, המשטרה נאלצה להגיע ולהתמודד עם חוסר הסדר במקום. אחרי שהעשן התפזר מכרו ספסרים כרטיסים למשחק במחירים של דירה קטנה בתל אביב.

זו הייתה ההתחלה של עידן אחר במכבי תל אביב. תחילת השושלת המצליחה ביותר בתולדות הקבוצה, שכללה זכייה בשלושה גביעי אירופה בחמש שנים - עם אחת הקבוצות המלהיבות והבלתי נשכחות בתולדות היבשת. שבע פעמים הגיעה הקבוצה לפיינל פור בתוך 10 שנים. מחירי המנוי, עלו בהתמדה, אף אוהד לא צייץ. בעולם שמבוסס על היצע וביקוש, אף אחד לא יכול היה להתלונן. אם למכבי היה אולם בן 20 אלף מקומות באותם ימים, גם הוא היה מתמלא בקלות.

ב-2014 מכבי תל אביב הגיעה לפיינל פור כאנדרדוגית המובהקת, והצליחה לזכות בגביע לאחר מה שיכונה לימים "נס מילאנו השני" (הראשון היה זה שהעלה אותה לפיינל פור). הפורום במילאנו היה צבוע כמעט כולו בצהוב כשטייריס רייס הוביל את מכבי תל אביב לזכייה היסטורית בגביע היורוליג. היו מי שהזהירו בזמן אמת שהזכייה הזאת מסוכנת, בדיעבד כולם מבינים שאותם רואי שחורות צדקו. אחרי שאבק החגיגות שקע, במכבי תל אביב הבינו שאפשר לזכות באליפות אירופה עם סגל בינוני ומטה, בהשקעה מינימלית.

בתלמוד מלמדים שאין סומכין על הנס, וההיסטוריה של מכבי מלאה בנסים. מבדאלונה וז'לגיריס ועד מילאנו וג'יימי ארנולד. אלא שפעם בזכות הגרלה נוחה וקצת מזל, אפשר היה להגיע לשלבים המתקדמים של העונה בלי לפגוש את אף אחד מהקבוצות הגדולות ביבשת. כך למשל בזכייה של מכבי ביורוליג ב-2005, אז לא פגשה לאורך כל העונה את צסק"א, שהייתה כמעט בלתי מנוצחת עד שקרסה דווקא במוסקבה בחצי הגמר. ואז, בסוף עונת 2016 החליטו לשנות את השיטה.

לראשונה, היורוליג הפכה לליגה לכל דבר, כאשר כל 16 הקבוצות נפגשות אחת מול השניה למפגשים של בית וחוץ, כשבסוף הליגה הקבוצות מצטלבות למשחקי פלייאוף. בשיטה הזאת לא מספיק נס גדול אחד או החתמה של שחקן אנונימי שיתגלה ככוכב גדול. איך במכבי תל אביב התמודדו עם השינוי הזה בשיטה? כמובן, הם העלו את מחירי המנויים בגובה של 10-15 אחוזים. כביכול לגיטימי, לאור העובדה שהתווספו הרבה משחקים ביורוליג. אלא שבמציאות הקבוצה נראתה לא טוב, בלשון המעטה, וזה היה תזמון אומלל לדבר בכלל על מחירי המנויים. ארגוני האוהדים פתחו במחאה נגד ההנהלה, שלבסוף כיבתה את השריפה הזאת בכך שהודיעה שעליית המחיר לא תחול על בני נוער, חיילים וסטודנטים בגוש המעודד. הפשרה הזאת הובילה לסוף המחאה, לפחות זמנית.

למעט שתי עונות בהן מכבי הצליחה להגיע לפלייאוף, ועונה שעשויה הייתה להיות מוצלחת, אך הסתיימה ללא הכרעות בגלל מגפת הקורונה - מכבי תל אביב העבירה את שנותיה בליגה החדשה בדשדוש נוראי, כשהשיא הגיע עם העונה האחרונה, בה סיימה הקבוצה את העונה במקום ה-16 המשפיל. מכבי משוריינת ביורוליג מטעמים שלא ניכנס אליהם כרגע, אבל מבחינה ספורטיבית היה ברור שאין לה מה לחפש במפעל הזה בשנה האחרונה.

עדיין יכולים להשתנות דברים, אבל נכון לכרגע, לפי הסגל המסתמן, ולאור מחאת האוהדים, לא נראה שהעונה הבאה תהיה שונה בהרבה. בשבוע הבא אפרסם כאן באתר כתבה נוספת על מחאת אוהדי מכבי, לאחר שיחות רבות עם אוהדים וגורמים בתוך הקבוצה עצמה. בשורה התחתונה מדובר במחאה שונה ממה שהכרנו. הטריגר למחאה הגיע עם ההחלטה של מכבי תל אביב לנסות לגרור את ההלוואה ללא ריבית שלקחו מהאוהדים בשנה שעברה על מחירי המנוי, ולהציע מנויים לליגה הישראלית החלשה שכוללת את הקבוצה עם השם הבלתי ייאמן "הפועל עירוני אילת עפולה" בעלות של חצי מהמנוי המשולב. זה היה הקש ששבר את גב הגמל, לא רק בגלל המחיר.

בכל הפעמים הקודמות שאוהדי מכבי ניסו להילחם בהנהלה, זה היה רק על הנושא הכספי. גם ב-2016 התמלא ההיכל בשלטים של "מכבי יקרה לי!" ודגלי פריסה עליהם היה כתוב: "מנוי יקר = היכל שקט". אלא שבסוף מכבי תמיד ידעה לרצות את אותם אוהדים מאחורי הקלעים ולכבות את השריפות. הפעם, לראשונה, אותם אוהדים שתמיד טענו שהם נאמנים למכבי ויעודדו אותה באש ובמים, דורשים שינוי פרסונלי. הם מאמינים שכל עוד משפחת פדרמן מחזיקה בחלק מהבעלות על מכבי תל אביב, הקבוצה לא תוכל לחזור להיות גורם תחרותי ביורוליג. לאור כניסתו הכאוטית של עופר ינאי לשוק כבעלי הפועל תל אביב, אפילו ההגמוניה העירונית כבר לא בטוחה בכלל.

הפעם לא יעזרו להם שיחות אישיות עם "מנהיגי האוהדים", בעיקר כי אין באמת דבר כזה. האנשים שמימנו במיליונים אחוז נכבד מהתקציב של הקבוצה במשך שנים רוצים לקבל תשובות. הם מבינים שהתקציבים של השנים האחרונות לא יצליחו להעמיד קבוצה תחרותית בליגה שרק הופכת לחזקה ויקרה יותר משנה לשנה. הקבוצה בינתיים, מתחפרת בשתיקתה ומשדרת עסקים כרגיל, כולל החתמת ענק שאמורה להיכנס לתוקף מחר של לוני ווקר. באופן לא מפתיע, אוהדי מכבי תל אביב, שתמיד קיבלו מחמאות מכל כדורסלני היבשת כ"אוהדים שמבינים כדורסל", מסרבים להתרגש מהחתמה אחת. נותרה רק שאלה אחת, שעליה ננסה לענות בשבוע הבא, איך בקבוצה שמנוהלת על ידי חמש קבוצות בעלים שונות, הפך דווקא דני פדרמן למטרה הראשית של המחאה?

פנינו למכבי תל אביב לבקשת תגובה על עליית המחירים בעשור האחרון מול השחיקה באיכות הקבוצה, התחושות בקהל האוהדים לפיהן הם נאלצו לתת "הלוואה ללא ריבית" לקבוצה בעונה שעברה, וטענות לחוסר שקיפות מצד המועדון שהועלו על ידי חלק מהאוהדים.

"מאז עונת 2016/17 הייתה עליית מחירים אחת בלבד למנויים הוותיקים וגם זו בשיעור נמוך מאוד של כ-3%, כאשר בתוך התקופה הזאת במשך 6 שנים רצופות לא הייתה כל עליית מחירים.

"אנחנו ערים מאוד לתחושות האוהדים, הם ה"איבר" הכי חשוב בגוף שלנו שנקרא מועדון הכדורסל מכבי תל אביב. בחודש יוני 2024, פתחנו את מכירת המנויים לעונת 2024/25. כמו כל מנוי שנמכר בכל ענף, המנוי נמכר לתקופה קדימה, למשחקים שצפויים להיערך. מאחר והמועדון לקח בחשבון שיכולה להיות אפשרות שחלק ממשחקי הבית ביורוליג או אפילו כולם לא יתקיימו בישראל, נקבעה מדיניות ההחזרים. בסוף העונה התחזית הפסימית התממשה ואכן המשחקים הביתיים ביורוליג לא נערכו בישראל. משכך, כל מנוי זכאי לקבל החזר כספי בסך 51%. בנוסף לכך ברשותו פרק זמן נכבד שבו נשמר מחיר המחדש שלו, וכמו כן נשמר מקומו בהיכל. כחלק מהפקת הלקחים, לעונה הקרובה אנו מוכרים מנוי לליגה הישראלית בלבד ולא ליורוליג. לגביי תמורה הולמת, מחיר המנוי לא נגזר כתוצאה מהצלחת הקבוצה.

"כן. בהחלט אנו ערים לבעיית אי האמון של חלק מציבור אוהדינו הכה חשוב לנו ולכן אנו פועלים ללא לאות ליצירת צעדים בוני אמון. ביניהם: האפשרות להתחרט מכל סיבה שהיא בסוף חודש אוגוסט למי שמחדש מנוי לליגה הישראלית והזזת תאריך שמירת המקום ומחיר המחדש מה-15.7 ל-15.8. כמו כן הודענו שבמידה והיורוליג יחזור לישראל בעונה הקרובה, מחיר המנוי למחדשים לא יעלה וזאת למרות שבעונה הקרובה מספר משחקי הבית ביורוליג יעלה מ-18 ל-20. נמשיך להיות קשובים לכל רעיון מקהל האוהדים שלנו.

"תמוהה בעינינו הטענה כי אנו מתנהלים בשתיקה תקשורתית. ולראיה, מנכ"ל המועדון התראיין במהלך חודש מאי האחרון. בין היתר ציין כי תקציב השחקנים יהיה הגבוה אי פעם. בנוסף, במהלך החודש הקודם (יולי) הוצג המנהל המקצועי קלאודיו קולדבלה וענה בפתיחות לכל שאלות העיתונאים ואמצעי התקשורת. מבחינת הדיאלוג הפתוח עם הקהל, בעלי המניות והמנכ"ל קיימו ומקיימים מספר רב של מפגשים ושיחות עם אוהדי הקבוצה. בנושא המחאה, בעלי המניות הוציאו הודעה לתקשורת בנושא".