דווקא לאחר ההפסד 1:0 שנחלה הפועל באר-שבע ביוון במישחקה מול א.א.ק. אתונה, אני סבור שסיכוייה לעבור לשלב הבא בקונפרנסליג, אינם מבוטלים. הם אפילו טובים מסיכוייה של א.א.ק.
אמש (יום חמישי), התברר שהפועל ביסודה היא קבוצה טובה יותר ולפיכך עשתה במחצית הראשונה כמעט ככל העולה על רוחה. רק חבל שהיא חסרה את הדבר העיקרי: הבעיטות לעבר השער! לי אין תשובה משכנעת לשאלה, מדוע חרף היתרון הברור על כר הדשא, לא עלה ברגלי הקבוצה מבירת הנגב לסכן את שער היריבה. אחרי הכל, השער הינו המטרה שעבורה עולה כל קבוצת כדורגל למיגרש. נושא זה טעון לכן טיפול מיידי בימים שנותרו עד למשחק הגומלין.
מי שחגג ממש מפתיחת המשחק, היה הפעם קינגס קאנגוואה, שהוכיח עד כמה הוא מוסיף לבאר-שבע, בהיותו בכושר. ניכר שקאנגוואה היה מודע לכך שעליו לקחת אחריות, נוכח חסרונו של לוקאס וונטורה המורחק. כאשר קינגס בריא, הכדור עבד לרגליו, ולא בכדי הוא נחשב בעונה שעברה לשחקן המצטיין של ליגת העל. אתמול, נע הכוכב הזמבי, על המיגרש בקלות, כידרר, מסר, והניע את מערכיה של הפועל. קאנגוואה עדיין לא בשיאו, אבל ללא ספק חיוניותו משמעותית לקבוצתו. במחצית השנייה הוא הורגש פחות, אולי משום שהתעייף. בשבוע הבא, כאשר וונטורה ישוב להרכב, מסוגל הצמד הזה להוביל את חבריהם לניצחון ולמהפך.
השער היחיד שאותו ספגה הקבוצה הושג כתוצאה מכדור קרן שהוגבה לרחבת העונשין, למרחק של שלושה או ארבעה מטרים מהשער. השוער, ניב אליאסי, נותר על קו השער, ולכן לא הצליח לבלום את הכדור שספג מנגיחה. באותו הרגע חשבתי על כך שאילו היו בידנו צילומי טלויזיה משנות ה- 50, הייתי מציג אותם כשיעור לדוגמא בפני כל שוערי ישראל. הם היו רואים כיצד השוער האגדי שלנו, יעקב חודורוב, יוצא בעוצמה לעבר כדורים דומים, קוטף או הודף אותם, כפי שצריך לעשות כל מי שנחשב למלך הרחבה.
הגם שהקבוצה מאתונה ניצחה 0:1, היא אינה ברמתה ובאיכותה הטכנית של מחזיקת הגביע הישראלי. היא גם מאורגנת פחות. יתכן מאד שא.א.ק. הופתעה מאד מהביטחון שהפגינו שחקני הפועל, והדבר ניכר במיוחד ב- 45 הדקות הראשונות. לזכותה של הקבוצה המארחת יאמר שכאשר יצאה להתקפות היא לפחות השתדלה לבעוט לעבר השער ואף הייתה קרובה להגדיל את יתרונה.
כאמור, המערך ההתקפי הישראלי לא סיפק את התוצרת, ונוכחתי בכך שהשחקנים עדיין אינם מתואמים עם איגור זלאטנוביץ. הדברים אמורים להסתדר עם הזמן, אבל חשוב שבמיפגש הקרוב מול א.א.ק. שוב נקבל את הפועל באר-שבע הכובשת. כי ההפסד באתונה אינו סוף פסוק.