בבית"ר ירושלים התייחסו לניצחון 1:2 אמש (חמישי) על סוטייסקה כמו לניצחון על קבוצה גדולה. העובדה שעל הנייר הקבוצה הייתה פייבוריטית, ההיסטוריה השלילית של המועדון באירופה, הלחץ, הציפיות הגדולות מהעונה שבפתח - הכל התנקז למשחק אתמול בניקשיץ', שהסתיים בצורה מתוקה במיוחד, אחרי מהפך משערים של ירדן שועה ועומר אצילי.
בבית"ר סיפרו בסיום על קריאות "Fuck Israel" ו-Free Palestine", קריאות עליהן דיווחו ראשי הקבוצה, והופיעו בדוח המשקיף של אופ"א. הנהלת הקבוצה המונטנגרית אף התנצלה על כך.
"אני מתרגש ממה שקורה כאן", אמר אלמוג כהן לאנשי המועדון בשמחה עם הקהל בסיום. ברק יצחקי שחרר לחץ, אך כולם מיהרו גם לצנן את ההתלהבות ולציין שבסיבוב הקודם, המונטנגרים נוצחו באותה התוצאה בבית נגד דינמו ברסט, ובגומלין הפכו.
לאלמוג כהן וברק יצחקי יש עוד הרבה עבודה עם הקבוצה. בריאן קרבאלי לא נראה עד עכשיו כמו השחקן שישדרג את ההגנה, ולכן קריטי לפגוע בבחירה של הזר הבא. את הבעיות הטכניות ואי היציאה עם הכדור של קרבאלי אי אפשר לשנות כרגע, אבל שחקן עם נתונים כמו שלו, עם קצת ריכוז ומיקום חכם היה מונע את שער השוויון. מצד שני, גם אורי דהן לא נראה טוב.
קשה עדיין לעמוד על עוצמתו של איילסון טבארש, אבל אחרי הצהוב שספג, הוא נזהר מאוד ברמה הפיזית וזה השפיע על מרכז השדה. ג'ונבוסקו קאלו היה מעורב כמעט בכל המצבים בחצי הראשון ובשני נחלש, אך נראה שעם חיבור טוב יותר לקבוצה, יהיה לו מה לתרום.
אך עם כל הכבוד לזרים, זאת הקבוצה של עומר אצילי וירדן שועה. מספר 7 כובש מכניסה ללא כדור לרחבה, אצל מספר 77 זאת כבר שגרה. במוצ"ש בחיפה, אמש במונטנגרו, הקילר שמכריע משחקים הוא הסיכוי הגדול של בית"ר לעשות קמפיין יפה במסגרת האירופית.
בשבוע הבא בגומלין ברומניה, תזכה בית"ר לאווירה ביתית עם תמיכה של קרוב ל-2,000 אוהדים שצפויים להגיע למגרש.