על אף שעברו 22 שנה מאז האליפות המפורסמת של מכבי תל אביב, עידן טל עדיין זועם. קשר העבר התארח בפודקאסט "חולה על כדורגל" עם יוסי עדני, נשאל בין השאר על שלוש האליפויות הרצופות בהן זכה עם מכבי חיפה תחת המאמן רוני לוי, אך בחר לשים זרקור דווקא על התואר שפספס בחצי העונה הראשונה שלו במועדון, ב-2002/03, תחת המאמן יצחק שום. אז, כזכור, מכבי תל אביב הייתה זו שהניפה את הצלחת בזכות הפרש שערים עדיף, לאחר שגברה 0:3 על הפועל פתח תקוה במשחק שהועבר לאצטדיון רמת גן.
טל נשאל על סוד הקסם של מכבי חיפה באותה תקופה, אך התמקד כאמור בתואר שהוא והקבוצה פספסו: "באתי למכבי חיפה חצי עונה לפני כן, עם יצחק שום, ופספסנו את האליפות בשני שערים. מה שהיה הזוי ויכול לקרות רק במדינת ישראל, שמשחק חוץ של קבוצה, מעבירים לה אותו למגרש הביתי. רק במדינת ישראל. טענו שמכבי תל אביב לא יכולה לשחק באצטדיון האורווה בפתח תקוה כי יהיה בלגן. מה זה יהיה בלגן? כמה נכנסים באורווה, 3,000 אוהדים? אז זו הכמות שתיכנס. מה לעשות? רק במדינת ישראל."
טל המשיך ואמר: "זאת הייתה החלטה הזויה גם של יענקל'ה שחר, שיהיה בריא, הוא הסכים לזה. זה עניין של התנהלות וספורטיביות, באפריקה לא היו עושים את זה. בושה וחרפה. אני אוהב תחרות, תעשה תחרות עד הסוף, אל תרמה, זה נקרא לרמות. הובלנו 0:5 באשדוד במחצית, היה מותח, והיינו בשני שערים יותר ממכבי תל אביב, אבל בסוף הם ניצחו 0:3 ואנחנו 1:5."
על האליפויות שהגיעו לאחר מכן: "היו שנים מטורפות. הסוד של הקבוצה? תחרותיות, רמה גבוהה באימונים ושחקנים אינטליגנטיים, שידעו להביא את עצמם לאימון והיו גברים עוד יותר במשחק. המאמן והשחקנים נהנו מהפעולות שלי באימון, וזה בא לידי ביטוי גם במשחק."
על מערכת היחסים שלו ושל רוני לוי: "כל השיחות שלנו היו מאוד נכונות ובריאות, למרות, שלא תחשוב, היינו כל הזמן כמו חתול ועכבר. אני לא מוותר והוא לא מוותר. אני הייתי עושה קונצים. הייתי נחוש. הוא היה נלחם בי ואני הייתי נלחם בו, הוא היה מעיף אותי מהאימון. לא בגלל התנהגות, אולי הייתי לפעמים אגרסיבי מדי.
"הוא רצה את זה ואהב את זה ולזה הוא כיוון, ככה צריך להיות אימון. אנחנו לא במשרד. זו עבודה אחרת, שונה, עם אמוציות שלא תמצא במקומות אחרים. אתה יכול למצוא את זה בהייטק אחרי עשר שנים שהמצאת סוף כל סוף המצאה טובה שאפשר לעשות ממנה מיליארדים, זו הנקודה היחידה שאתה יכול להגיע לאמוציות מטורפות. פה, בכדורגל, יש לך את זה כל שבוע.
"אהבתי את המשחק, אהבתי את החברים. הפסדים? מתמודדים. הייתי לוקח קשה, דאון. באימונים אחר כך הייתי עוד יותר נחוש".