אוחנה, מלמיליאן ועוד: משה דדש על הסיפורים שעיצבו את בית"ר ירושלים

הפודקאסט של ספורט1 "מחצית בשכונה", בהגשת העיתונאי וההיסטוריון רון עמיקם, הביא איתו בפרק ה-22 את יושב הראש המיתולוגי של בית"ר ירושלים, משה דדש, שחלק זיכרונות נדירים מתור הזהב של המועדון.

על אלי אוחנה מספר דדש: "אלי אוחנה זה סיפור בפני עצמו, אפשר לעשות עליו ספר. אתה יודע, היו יחסים נהדרים איתו, הוא נסע איתי במרצדס, אני הייתי מאוהב בו, כן. הייתה פעם שהבאתי לו שרשרת מזהב, כשהוא היה ילד. באימון, ראיתי שהוא מחפש משהו בחושך, ואז קניתי לו שרשרת של זהב. מבחינתי הוא היה כמו שחקן קולנוע".

על רונן חרזי: "דרור קשטן אמר לי שאני צריך להביא אותו לבית"ר ירושלים. באתי לרמת גן, אמרו לי שאם אני רוצה לקנות אותו, הם רוצים את הכסף במזומן. עכשיו, יש לי את הכסף בכיס, כי ביקשתי משני התורמים (ששון שם טוב ובני כהן) מאה אלף מכל אחד. הוא אמר לי, זה המחיר שלי. וזהו, אם אתה רוצה. הוא חתם, וככה קניתי את רונן חרזי".

על אחת ההחתמות המפורסמות ביותר בכדורגל הישראלי, זו של אישטוון פישונט: "החתמתי אותו על אלפיים דולר נקודה, חמשת אלפים משכורת, וגביע. אמרו לי שזה היה על מפית, ואז כשאני הגעתי למסעדה, אמרו לי, יש לנו פה מפיות מבד, אין לנו מפיות מנייר, זה לא יכול להיות על מפית. זה על דף של מדפסת. ביקשתי דף ונתנו לי, יש לי את זה מצולם".

על השביתה האיטלקית של אורי מלמיליאן: "במשחק נגד נתניה באמצע השבוע. הוא עשה את השביתה בגללי. הוא אמר לי 'כמו שדדש משלם, ככה אני משחק'. הייתה אינפלציה, וכל הזמן הוא בא אליי, ואמר לי, 'תשמע, תשלם לי את ההפרשים'. סירבתי. אז אמרתי לדרור שיעלה אותו. דרור אמר לי 'משה, הוא לא עולה'. והוא לא עלה, הפסדנו. ואחר כך נתתי לו את הכסף, לא הייתה ברירה".

על שחרורו של מלמיליאן למכבי תל אביב: "אורי מלמיליאן ושחקן נוסף רבו, הוא אמר שישרוף לו את הרגליים. אורי בא אליי למשרד בקולנוע אדיסון, ורצה שחרור. אמרתי לאורי - 'בוא, תחתוך לי את היד. ואז, אם אני יכול לחתום אז אני אחתום. אני יכול לתת לך ללכת מבית"ר ירושלים? שמחר יעשו לי לינץ'?' הצעתי לו חוזה לשלוש שנים, כל שנה 60 אלף דולר ובאותו רגע הוצאתי לו עשרת אלפים דולר מהכספת. גם הוא חתם על פתק".

"אני אגיד לך דבר שאולי יפתיע אותך, אני כמעט לא מכיר אף שחקן בבית"ר ירושלים", סיפר דדש. "אני הכרתי את כל הליגה, את כל ה-14 קבוצות בליגה, הכרתי כל שחקן ושחקן באופן אישי, את כולם. והבאתי אותם לבית"ר. איציק זוהר ורונן חרזי, מי לא הבאתי לבית"ר ירושלים. והכרתי את כל כולם באופן אישי. היום אני לא מכיר אף שחקן".