הגדה של משחק

אז סיפור האליפות באנגליה ממש לא גמור. מצד אחד הייתה לנו מחצית גדולה של מנצ'סטר. מצד שני ארסנל התעוררה מהקרשים במחצית השניה ועשתה מהפך מרשים. מה יהיה? אלוהים גדול.


מנצ'סטר יונייטד עלתה למגרש בטרוף. ככה, פשוט אין מילה אחרת. בלי דיוויד בקהאם בהרכב ועם אותה הקבוצה שפירקה את ניוקאסל פוגשת הקבוצה עם התלבושת הכחולה, חבורה עצבנית שעלתה ללא דיוויד סימן בהרכב, לאחר שחלה ערב המשחק.

יונייטד אותתה ראשונה כשסולשיאר הגביה ופול סקולס נגח החוצה משמונה מטרים. התותחנים הגיבו בלחץ על שערו של בארטז שלא הניב תוצאות, ומנגד שוב היו קרובים האורחים לשער יתרון בדקה ה-21 כשסקולס הכניס כדור לרחבה ורוד ואן-ניסטלרוי הקפיץ מעל טיילור החוצה.

ואז הגיעה הדקה ה-24. גיגס שלח את ואן-ניסטלרוי בכדור מדוד וההולנדי, כמו ג'ורג' בורבה בימים הטובים, פשוט דהר כסוס עיוור, והקפיץ קטנה מול סטיוארט טיילור. 0:1.

עשר דקות אחר כך, ויירה שפתח במשחק לאחר שטען שהוא מרגיש יותר טוב עם הברך, סימן לספסל שהברך מציקה לו ואדו נכנס פנימה. ברקאמפ ופירס שחזרו להרכב של ארסנל לא מצליחים לייצר משהו חיובי.

במחצית השניה זה כבר היה סיפור אחר לגמרי. בהתקפה שהחלה במקרה, קול פרץ לרחבה משמאל, התגבר על שני מגינים ובעט כדור שפגע בהנרי, שינה כיוון, עבר את בארטז וחדר לרשת.

השער הכניס את ארסנל לתנופה ויונייטד התקשתה לעבור את מחצית המגרש. בדקה ה-62 השלימה האלופה מהפך כשהנרי קיבל מסירה מסילבה בעמדת נבדל ברורה, אבל הקוון לא הרים דגל. הנרי רץ לחגוג עם האוהדים.

אבל מנצ'סטר לא באה להפסיד את המשחק. דקה לאחר מכן באט מסר לסולשיאר מימין, הנורבגי הגביה וגיגס הלא מכוסה נגח לרשת. המשחק המשיך להיות מעניין והוגן עד הדקה ה-82 בה קמפבל פגע במרפקו בפניו של סולשיאר, בהתחלה היה נראה שסולשיאר עושה הצגה אך הקוון אמר לשופט שזה היה מרפק מכוון. ארסנל נשארה בעשרה שחקנים.