אמש (יום ראשון) כאשר קבוצת הפועל באר-שבע נותרה בעשרה שחקנים, החל מהדקה ה- 16, (בגלל הרחקתו של רועי לוי), נדמה היה שמכבי תל-אביב תוכל להשאיר את גביע אלוף האלופים בבלומפילד. אמנם באותו רגע היא פיגרה בתוצאה 1:0, אבל עדיין עמדו לרשותה דקות רבות מאד כדי לבצע מהפך.
במחצית השנייה היא אכן ניראתה לרגעים כאילו עלתה על הדרך הנכונה, בזכות שער שיוויון בדקה ה- 62, שכבש לזכותה ווסלי פאטצ'י. ובכל זאת, עובדה שדווקא בנחיתות מיספרית, באר-שבע היא שאמרה את המילה האחרונה. המחליף, איילון אלמוג, הכניע בדקה ה- 77 את ההגנה הצהובה, וקבע 1:2 בדרך לניצחון דרמטי, ואולי בלתי נשכח.
משחק מול מכבי תל-אביב הוא כמעט תמיד קשה, ובוודאי בפיגור מיספרי, מה גם שההתמודדות על התואר הראשון של העונה נערכה בבלומפילד, איצטדיונה הבייתי של אלופת ישראל. מכאן יש להעריך את המאמץ הפיזי העצום שהשקיעה הפועל באר-שבע. הוא בלט כבר מהדקות הראשונות, כאשר שחקניה ניסו ללחוץ גבוה את המכבים. הם עשו זאת בניצוחו של אליאל פרץ, שאמש הראה דוגמא כיצד משלבים לב גדול ונחישות, ביכולת ביצוע. בהיותו המנוע, סחף את כל חבריו, ששאבו עידוד והתלהבות גם מיתרון השער שהושג מרגליו בדקה ה- 14. אליאל הגיע לכל פינה במגרש, ובסיכומו של דבר חלקו משמעותי ביותר בזכייתה בגביע אלוף האלופים.
כמוהו כל חבריו במגרש נתנו את המקסימום כדי להדהים את מכבי תל-אביב. צריך אופי ורצון של ברזל כדי להתאושש מספיגת שער השיויון, והתברר שלקבוצתו של רן קוז'וך היה את כל מה שדרוש כדי להוכיח ממה היא בנויה, אפילו שכמה מכוכביה, כמו מיגל ויטור וקינגס קאנגוואה לא היו בהרכב הפותח. מיגל אפילו לא שיחק לשנייה אחת והסתפק בהנפת גביע האלופים. קינגס שותף בדקות מעטות בלבד, ממש לקראת הסיום.
אשר למכבי תל-אביב, יתכן ששחקניה העריכו, ובטעות, שהיתרון המיספרי על כר הדשא יסייע בידם לזכות בתואר הראשון העונה. מרביתם לא היו בכושר משביע רצון, והכוונה לכל חלקיה: ההגנה, הקישור וההתקפה. אמנם פה ושם ראינו פעולות מוצלחות, כמו למשל של אושר דוידה ו-ווסלי פאטצ'י, אך הפעולות האלה היו מעטות מדי. התברר שבמשחק, שהיה בו מה להפסיד, התקשו המכבים להפגין משחק שוטף ואת אותו כוח מחץ שהוביל אותם אל פיסגת בטבלה.
עבורם ועבור מאמנם, זרקו לאזטיץ, היה זה שיעור מכאיב לחשיבותה של השאפתנות, ותיזכורת לכך שאין משחקים קלים. בטח לא כאשר היריבה היא הפועל באר-שבע ההחלטית והשאפתנית. זו לא הייתה מכבי תל-אביב שאני מכיר, לא מכבי תל-אביב הגדולה.