עלייתו ונפילתו של אחד האנשים החזקים בתולדות פורמולה 1

מפיקי Drive to Survive, סדרת הדוקו של נטפליקס על פורמולה 1, יכולים לקפל את ציוד הצילום, לחזור לאולפנים ולערוך לשידור את פרקי העונה הבאה. אמנם עונת 2025 רק חצתה את קו החצי בסוף השבוע האחרון, אולם כמות האירועים והפלוטים שהיא הנפיקה, עד לסיום הגרנד פרי הבריטי, מספיקה למלא עונה ללא קשיים: המאבק בתוך קבוצת מקלארן; הנפילה של רד בול; מי רוצה לנהוג ברד בול?; קשיי המילטון בפרארי; חזרתו של פלאביו בריאטורה ועלילות קולפינטו באלפין; דרכו של הולקנברג לפודיום אחרי כמעט רבע אלף מרוצים; המאבק על ורסטאפן; העונה של הרוקיז; העליות והמורדות של אסטון מרטין; פורמולה 1 הסרט.

אלא שאז, כשהקרקס יצא לשבועיים מנוחה, בין הגרנד פרי הבריטי לגרנד פרי הבלגי, נחתה הפצצה שסגרה את החצי הראשון של העונה סופית: הדחת כריסטיאן הורנר, הבוס הראשון של קבוצת רד בול, שבעתיד מן הסתם, יוכתר גם כ"מיתולוגי". על ההדחה הודיעה החברה האם, שמקום מושבה באוסטריה ועליה היה חתום אוליבר מינצלף, מנכ"ל פרויקטים והשקעות ברד בול GmbH, חברת האם של רד בול רייסינג. ההדחה נכנסה לתוקף באופן מיידי.

אם זה היה תלוי במינצלף, ההדחה הייתה מתרחשת כבר לפני שנה, זמן קצר אחרי מותו של דיטר מטשיץ, איש העסקים שהקים את רד בול ומשפחתו מחזיקה כיום ב-49% ממניות רד בול GmbH. במרבית המניות, 51%, מחזיקה משפחת יוביידיה התאילנדית, שתמכה בשנה שעברה בהורנר, אבל לאחרונה, כך נראה, הסירה את תמיכתה בו.

המאבק בין הצד האוסטרי לצד האנגלי התנהל מאז מות מטשיץ, לפני כמעט שנתיים. היריבות, לפי המדיה העולמית, התפתחה כאשר הורנר רצה לנצל את מותו של מטשיץ, כדי להשיג שליטה גדולה יותר ברד בול רייסינג. אולם בינתיים הקבוצה התמוטטה מבפנים, כאשר בכירי אנשיה נדחקו לשוליים ועזבו.
התפרקות

הורנר דחק לפינה את אדריאן ניואי, מתכנן המכוניות המצליח ביותר בעשורים האחרונים, עד שהאחרון עזב. בספרו How To Build A Car, מתאר ניואי את הורנר כאחד מידידי "היקרים ביותר". אלא שזה היה בסיומה של עונת 2012, אחרי שרד בול השלימה זכייה שלישית ברציפות בדאבל - אליפות העולם לנהגים ואליפות העולם ליצרניות. במקום אחר מתאר ניואי את כריסטיאן, בשמו הפרטי, כ"גדול" כאשר נרתם לסייע לו למצוא חברה לחיים אחרי גירושיו השניים. הספר, שיצא לאור ב-2018, מסתיים בערך ב-2014, כך שבעתיד יידרש עדכון, כדי לדעת איזה חתול שחור התגנב בין השניים, שגרם לניואי לעזוב את רד בול במהלך 2024. אבל אין ספק שלעזיבה זו, הייתה השפעה מכרעת על הקריירה של הורנר, כשם שהייתה השפעה מכרעת להצלחתו של הורנר ב-2005 לגייס את ניואי ממקלארן, שהייתה אז קבוצת על, לרד בול, שהייתה אז קבוצת תחתית שאף אחד לא נתן לה סיכויי הצלחה.

אולם ניואי לא היה היחיד שעזב. ג'ונתן ויטלי, המנהל הספורטיבי של הקבוצה, עזב בשנה שעברה והתמנה למנהל קבוצת סאובר. בתקופה הקצרה בתפקיד חולל ויטלי מהפך בקבוצה השווייצרית, ובשבוע האחרון הצליח לחולל את הבלתי ייאמן, כאשר באסטרטגיית מרוץ מבריקה, הקפיץ את ניקו הולקנברג לפודיום ראשון אחרי 239 מרוצים. נושר נוסף היה רוב מרשל, המהנדס הראשי, שעזב לפני שנתיים והצטרף למקלארן, הקבוצה הדומיננטית בשנתיים האחרונות; ויל קורטני, מנהל אסטרטגיה, עזב ויצטרף למלקארן כמנהל ספורטיבי. לסדרת עזיבות כזאת, בזמן קצר כל כך, אין תקנה, אלא בבנייה מחדש לאורך זמן, מהלך שעליו הורנר כבר לא יהיה אחראי.

בצד הנהגים היו להורנר את סבסטיאן פטל, שזכה בארבע אליפויות עולם, את מרק וובר, לצידו של פטל ואת מקס ורסטאפן. אבל בשנים האחרונות הוא לא הצליח למצוא נהג שיוכל להתקרב לביצועיו של ורסטאפן, דבר שבלט במיוחד אחרי עזיבתו של ניואי והירידה בביצועי מכונית רד בול, שפגעה גם בהולנדי, שב-12 החודשים האחרונים ניצח בארבעה מרוצים בלבד.

אחרי מותו של מטשיץ, באוקטובר 2023, החל מאבק על השליטה ברד בול רייסינג, שהתנהל בין אוסטריה, שם נמצאת הנהלת רד בול GmbH לאנגליה, בה יושבת הקבוצה (הנחשבת לקבוצת מרוצים אוסטרית). במטה האוסטרי נמצאו מינצלף והלמוט מרקו היועץ הספורטיבי והאחראי על תוכנית הנהגים הצעירים של רד בול. מרקו היה יועצו של מטשיץ, והיה גם מי שהביא את הורנר, אז בן 31 לנהל את רד בול, והפכו למנהל קבוצת הפורמולה 1 הצעיר בהיסטוריה.

למרקו יחסים קרובים עם משפחת ורסטאפן. כאשר בשנה שעברה עמדה על הפרק האפשרות שמרקו יעזוב את תפקידו, מקס התייצב לצידו והודיע שאם מרקו יעזוב גם הוא יעזוב את הקבוצה. אביו, יוס ורסטאפן, אמר שאם הורנר לא יתפטר "הקבוצה תקרע מבפנים". היום הדברים נשמעים נבואיים (על אף שלייחס לוורסטאפן האב יכולת נבואית נשמע קצת מוגזם).

כניסתה של רד בול לזירת הגרנד פרי לפני 20 שנה, כאשר רכשה מפורד מוטור קומפני את קבוצת יגואר הכושלת, תמורת 1 ליש"ט, נתפסה אז ע"י קבוצות הפורמולה 1 הוותיקות כמהלך פרסומי שימצה את עצמו בתוך שנתיים-שלוש, בתקופה שבה הכנפיים של רד בול עדיין היו קטנות יחסית. אולם הורנר, ביחד עם ניואי, ובמימון נדיב של מטשיץ, הפכו את הקבוצה שהעסיקה אז כ-500 עובדים, למפעל המעסיק כיום כ-1,500 איש, תוך שינוי מוחלט של התרבות הארגונית. הורנר הפך לפנים של הקבוצה, ובמשך 20 שנה הוא עשה "בוק" על הגריד ומחוצה לו, עם בכירים בעולמות הבידור, הספורט והעסקים.

באתר העיתונות של רד בול מופצות לא פחות תמונות של הורנר, מאשר של ורסטאפן. חיזוק לתדמיתו הנוצצת הוא קיבל מנישואיו לג'רי האליוול מהספייס גירלס, שלעיתים מלווה אותו למרוצים. תדמיתו קיבלה שדרוג משמעותי מהופעותיו, ולא פעם מצילומים בביתו הכפרי, בסדרה Drive to Survive. אולם באופן מפתיע, דמותו של הורנר נחתכה מהסרט Formula 1 the Movie, ובעוד שאחדים מעמיתיו, המוכרים הרבה פחות, השמיעו משפט אחד או שניים, הורנר היה כלא היה.

הורנר, ביחד עם טוטו וולף, הבוס של מרצדס, הינם שני מנהלי הקבוצות המשמעותיים ביותר ברבע הראשון של המאה ה-21. אולם בעוד לוולף בעלות על שליש ממניות קבוצת מרצדס-פטרונאס, הורנר הוא שכיר שחינו סר בעיניהם של מעסיקיו, והוא נמצא כעת בדרכו ללשכת התעסוקה.

למעסיק הבא שלו יוכל הורנר להציג CV מרשים, כמי שהקים מאפס קבוצת גרנד פרי, ניהל אותה בהצלחה במשך 20 שנה, ניצח ביותר מ-100 מרוצי גרנד פרי וזכה ב-14 אליפויות עולם - 8 לנהגים, 6 ליצרניות. בסיומה של המצגת, כשתוצג השקופית "שאלות" יוכל המעסיק הפוטנציאלי לאתגר את הורנר ולשאול מה קרה בשנתיים האחרונות, כאשר הורנר הסיר את העיניים מהכדור, והקבוצה שהוא בנה התמוטטה מבפנים. הוא יוכל לשאול על מהלכיו הפוליטיים, בהם תמיכה בהצעתו של נשיא הפי"א, מוחמד בין סולאיים, לעבור למנועי V10, כעת אפילו מנועי V8, וזאת למרות התנגדות של כל ראשי הקבוצות האחרים.

הוא יוכל לשאול על התנהגות בלתי לויאלית, כאשר רד בול מהרה לפרסם הודעה על עזיבתו של ויטלי לסאובר, אחרי 18 שנה עם הורנר ברד בול, במקום לאפשר, כמקובל, לסאובר ו-ויטלי להודיע על המעבר באופן חגיגי יותר. הוא בוודאי ישאל מדוע הורנר תדרך ב-2023 נגד ניואי, וטען שתרומתו נמצאת בירידה. אלא שמאז עזיבתו של ניואי ברבע הראשון של 2024, רד בול נמצאת בנפילה חופשית. ייתכן שהמראיין יתעניין גם בפרשת התנהגות לא אתית כלפי אחת העובדות ברד בול, שבה הואשם הורנר לפני תחילת עונת 2024 וממנה נוקה בחקירה שיזמה החברה האם.

בעקבות החקירה הודלפו התכתבויות וואטסאפ, לכאורה, בין הורנר לעובדת שהתלוננה. הורנר חשד שמרקו היה המדליף ולמעשה דרש את פיטוריו, אלא שאז משפחת ורסטאפן יצאה להגנת מרקו, והצילה אותו מהשעייה. "הנאמנות שלי ל[מרקו] גדולה מאוד. תמיד הבעתי זאת בפני כל אחד בקבוצה, כל מי שברמה הגבוהה, שהוא חלק חשוב בקבלת ההחלטות שלי לעתיד וגם בתוך הקבוצה," אמר אז ורסטאפן. "זה היה מרשים מאד. אני אסיר תודה לו על כך. אבל הוא אחד הבודדים שיש להם אופי חזק והוא מגלה נאמנות", הודה מרקו לוורסטאפן, אחרי שהמשך פעילותו בקבוצה הובטח.

אז במאבק בין הורנר למרקו שרד האחרון. השאלה הגדולה המרחפת כעת היא האם הנאמנות של ורסטאפן למרקו תחזיק מעמד גם אל תוך 2026 ואחריה, כאשר רד בול אמורה להתחיל לעשות שימוש במנוע שהיא עצמה מפתחת, פעילות שאף קבוצת גרנד פרי, שאינה בבעלות יצרנית מנועים, אינה מעורבת בה.

בשבועות האחרונים נפוצו שמועות שפיתוח המנוע, עוד יוזמה של הורנר, נמצא בפיגור מלוח הזמנים המקורי. פורד, ספונסורית של רד בול החל מהשנה הבאה, החלה לשתף פעולה באופן אינטנסיבי יותר בפיתוח המנוע, בתחומי מחשוב ואלקטרוניקה (על אף שלפורד אין כל רקע וידע בפיתוח מנועי פורמולה 1, שזו מומחיות בפני עצמה).

"מה שצפוי לנו עם [רד בול] מנועים הוא באמת מרגש ואני פשוט אהיה מאד עצוב שלא אהיה כאן כדי לראות את ביצועי המנוע", אמר הורנר לעובדים בשיחת פרידה מאולתרת. הורנר כמובן יוכל לצפות בביצועי המנוע מעל מסך הטלוויזיה, אולם לא בטוח שיהיה לו על מה להצטער, כאשר הוא כבר לא יישב בעמדת הבקרה והפיקוד בשולי המסלול, במיוחד אם ורסטאפן "יבגוד" במרקו ויעדיף קבוצה אחרת על פני רד בול, שתעניק לו סיכויים טובים יותר לזכות בתואר אליפות חמישי, שישי והלאה.