הפעם הקבוצה הפילה אותו: ההימור הכושל של ורסטאפן

דרושים ספר או שניים כדי לספר את סיפור תלאותיו ועלילותיו של הגרנד פרי הבריטי 2025, שהסתיים בניצחונו של לנדו נוריס, הודות להחלטת שיפוט, כשהקדים את עמיתו לקבוצת מקלארן אוסקר פיאסטרי וצמצם את יתרונו של האוסטרלי באליפות העולם לשמונה נקודות אחרי מחצית העונה. במקום השלישי סיים ניקו הולקנברג, בסאובר-פרארי, פודיום ראשון במרוץ הפורמולה 1 ה-239 בקריירה, הישג היסטורי, שספק אם יישבר אי פעם, וזאת על אף שזינק למרוץ מהמקום ה-19. לואיס המילטון בפרארי סיים במקום הרביעי, ולא רק שלא השיג ניצחון עשירי במרוץ הביתי אלא גם קטע שרשרת בת 12 מרוצי גרנד פרי בריטיים בהם סיים על הפודיום. מקס ורסטפאן ברד בול-הונדה סיים במקום החמישי, אותו הציל אחרי שנפל עד למקום ה-10 בעקבות ספין בהקפה ה-21.

אלה רק ראשי פרקים אחדים לספר שיתאר מרוץ שהתנהל בתנאי מזג אוויר שלא נצפו מראש: זינוק על מסלול חלקלק על צמיגי 'אינטר,' המשך תחת גשם כבד, תאונות קשות, ללא נפגעים, ומכוניות בטיחות; התערבות שיפוטית שעוד תעסיק את המדיה תקופה ארוכה שהעבירה את הניצחון מפיאסטרי לנוריס, וסיום על מסלול שהלך והתייבש ומעבר לצמיגי סליקס. מתחזיות השבוע שעבר לגשם קל בלבד לא נותר הרבה. להלן ראשי פרקים לספר העתידי.

לנדו נוריס נראה שמח בסיום הגרנד פרי הבריטי, אותו השלים עם ניצחון ראשון במרוץ הביתי, אולם בתוך תוכו הוא בוודאי ידע שהניצחון לא הושג על המסלול, אלא בחדר השיפוט, גם אם ההחלטה להעניש את עמיתו למקלארן, אוסקר פיאסטרי ב-10 שניות, היתה נכונה. הסטיוארדס קבעו שפיאסטרי בלם באופן חריג מאחורי מכונית הבטיחות, האט בפתאומיות מ-180 קמ"ש ל-52 קמ"ש, באופן שאילץ את ורסטפאן לבצע בלימת חירום ועקיפת חירום כדי להימנע מהתנגשות בפיאסטרי. זה קרה לוורסטפאן בגרנד פרי הקנדי, כאשר מאחורי מכונית בטיחות, הוא עקף את ג'ורג' ראסל, שהוביל במרוץ במרצדס (ראסל לא נענש, גם לא ורסטפאן), והזכיר את התקרית בין ההולנדי ללואיס המילטון, אז במרצדס, בגרנד פרי השערורייתי והמכריע של אבו דאבי ב-2021, שבעקבותיו נקבעו כללי התנהגות חדשים מאחורי מכונית בטיחות.

הפעם קבעו הסטיוארדס שפיאסטרי בלם באופן חריג, גרם לוורסטפאן לסטות ממסלולו כדי להימנע מהתנגשות. אכן הגרנד פרי הבריטי היה מרתק, אבל בסופו של דבר, הסטיוארדס הם שקבעו את זהות המנצח והכל בשל תקרית שלא היתה לה כל השפעה על התפתחות המרוץ (למעט פגיעה בריכוז של ורסטפאן שמיד אחר כך ביצע את הספין. ורסטפאן עצמו הכחיש שלהאטה הפתאומית של פיאסטרי היתה השפעה כלשהי על הספין).

לקראת הסיום פיאסטרי עוד פנה אל הקבוצה ברדיו כדי שתפעיל הוראות קבוצתיות כדי להחזיר לו את ההובלה והניצחון, הצעה שבאופן טבעי סורבה, ואחרי המרוץ אמר פיאסטרי שידע שהיא תסורב. את הראיונות אחרי המרוץ הוא ניהל בקיצור האפשרי, לדבריו כדי לא לומר דברים שעליהם יצטער.

הקורבן הראשון למזג האוויר היה מקס ורסטפאן, שאחרי יום שישי קשה, העדיף להמר בשבת על מכונית סופר מהירה למקצה הדירוג, בתקווה שתחזיות מזג האוויר יתגשמו והגשם לא יפריע להתקדמותו על המסלול (וזאת על אף שבשבת כבר הצטברו תחזיות למזג אויר ידידותי פחות). הגשם ששטף את סילברסטון משעות הבוקר של יום א', מנע את בחינתה של אסטרטגיית האקסטרים בתנאי מרוץ. הכנף האחורית הצרה, המתאימה למונזה ביום יבש, מנעה מוורסטפאן אפשרות לברוח מפיאסטרי אחרי שהוביל מהזינוק. האוסטרלי ניצל החלקה קלה של אלוף העולם, בהקפה השמינית, כדי לעלות למקום הראשון. בהקפה ה-21 עם חידוש המרוץ אחרי שמכונית בטיחות ירדה מהמסלול, ביצע וורסטפאן טעות נדירה, חצי ספין, שדרדרה אותו למקום העשירי, משם לא יכול היה להתמודד על הניצחון.

הטעות האסטרטגית של רד בול (ומאחר שרד בול=ורסטפאן, הרי גם שלו) היתה כפולה ובהתחשב ביכולת האסטרטגית של הקבוצה, גם בלתי מובנת: במידה והמסלול היה נותר יבש, לוורסטפאן, על אף שזינק מהפול פוזישן, לא היה סיכוי להתמודד מול מכוניות מקלארן; מצד שני, דווקא על מסלול רטוב, שבו יכולתו עולה בכמה רמות על אלה של יריביו, הוא היה יכול להתמודד על הניצחון גם אם היה מזנק ממקום עשירי (בברזיל לפני שנה הוא ניצח בגשם כשזינק ממקום 17). אולם במכונית שאחיזתה בגשם כמעט ואינה קיימת, אחרי שנלקח ממנה כוח ההצמדה של הכנף האחורית, והכול לטובת מקצה הדירוג, שזכיה בו שווה חתימה על צמיג ופוטואופ עם מפורסם כלשהו (הפעם חוזה מוריניו), לא היה לוורסטפאן סיכוי. האלוף ורד בול יכולים לרשום לעצמם כשלון אסטרטגי משמעותי, שכל מומחה קטן בתורת המשחקים היה מונע אותו, ושמנע מוורסטפאן ניצחון כמעט בטוח על מסלול רטוב. כשלון זה מצטרף לפרישתו המוקדמת של ורסטפאן מהגרנד פרי האוסטרי שבוע קודם, אמנם לא באשמתו הישירה, אבל מרוץ שאלמלא פרש ממנו היה יכול לשחק בו תפקיד מרכזי עד כדי ניצחון.

לא ברור מה דחף את הקריירה של ניקו הולקנברג (38) ל-238 מרוצי פורמולה 1 שבהם לא נרשמה אף הצלחה משמעותית ואף לא פודיום אחד. לבטח לא נחמדות, תכונה שאין לה הרבה מהמשותף עם נהגי פורמולה 1.

נהגים מצליחים הרבה יותר, רשמו לזכותם הרבה פחות מרוצים. אבל הולקנברג מבצע השנה את העונה הטובה בקריירת הפורמולה 1, ועל אף שבמקצי הדירוג הוא ממשיך לא פעם לאכזב, במרוצים הוא מצליח לסיים בנקודות, והפעם הגיע עד למקום השלישי בזכות קריאות נכונות להחלפת צמיגים, שאפשרו לו 'אנדרקאט' על פני נהגים רבים אחרים. כמה זמן תמשך עוד הקריירה הזו? לא ברור. סאובר, אודי החל מהשנה הבאה, היא קבוצה גרמנית, מה שעשוי להבטיח להולקנברג עוד עונה בפורמולה 1. אולם אחרי פודיום ראשון הוא יכול לפרוש בסיפוק, למעט אם הוא מצפה לפרוש אחרי ניצחון ראשון (או אליפות עולם ראשונה).

הכשלון של פרארי בא לידי ביטוי בשלבים האחרונים של המרוץ, כאשר לואיס המילטון, לא הצליח להקטין את הפער להולקנברג, במאבק שלא התממש על המקום האחרון על הפודיום. לאורך כל המרוץ התאונן המילטון על ביצועיה הלקויים של הפרארי על מסלול רטוב, אבל בסיום המרוץ הוא לכל הפחות הקדים את עמיתו לקבוצה, שרל לקלר, שחווה את סוף השבוע הגרוע ביותר העונה, כשסיים במקום ה-14. החלטת הקבוצה להעבירו לצמיגי סליקס לפני הזינוק, הוכחה כשגויה, ולקלר לא הצליח להתאושש משגיאה זו עד לסיום המרוץ, בדומה לג'ורג' ראסל, שעבר אף הוא מצמיגי אינטר לסליקס לפני הזינוק וסיים במקום העשירי.

ואלו הם רק אחדים מהפרקים לספר שמישהו בוודאי יכתוב אודות עלילות הגרנד פרי הבריטי 2025.

• תוצאות: 1. נוריס (מקלארן); 2. פיאסטרי (מקלארן-מרצדס); 3. הולקנברג (סאובר-פרארי); 4. המילטון (פרארי); 5. וורסטפאן (רד בול-הונדה); 6. גאסלי (אלפין) 7. סטרול (אסטון מרטין-מרצדס); 8. אלבון (ויליאמס-מרצדס); 9. אלונסו (אסטון מרטין-מרצדס); 10. ראסל (מרצדס).
• דירוג נהגים אחרי 12 סיבובים: 1. פיאסטרי 234 נק'; 2. נוריס 226; 3. וורסטפאן 165; ראסל 147; 5. לקלר 119.
• דירוג יצרניות: 1. מקלארן 460 נק'; 2. פרארי 222; 3. מרצדס 210; 4. רד בול 172; 5. ויליאמס 59.
• המרוץ הבא: גרנד פרי בלגיה 27.07.