הקרב על מספר הזרים בליגת העל מגיע לנקודת הפיצוץ. ארז כלפון מדבר על שלוש שנים של מחקר ומחשבה מאומצים, אך מאחורי מכבסת המילים מסתתרת המהות של המנהלת - לשרת לפני הכל את בעלי הקבוצות ולא את הכדורגל הישראלי.
לאחר שאישרו בישיבה 8 זרים, את השניים האחרונים הגדירו תחת קריטריונים של שכר, משהו שלא באמת ניתן לאכוף והמועדונים לא באמת ייאלצו לתמודד עם איזשהו קריטריון.
אבל אם זהו צו השעה של המועדונים הגדולים זאת זכותם, הם רוצים להוריד את העלויות של הכדורגלן הישראלי ודואגים לאינטרס הצר. מה שלא הוגן הוא המיסוי - אם הזרים המוגדרים "מומחים" יהפכו לרוב בהרכבי הקבוצות, אין שום סיבה שיהיו על תקן "מומחים" וישלמו מס מופחת. רוצים להגדיל כמות זרים ותחרות לשחקן הישראלי? תנאי הפתיחה חייבים להיות שווים.
ההגדרה "מומחים" בספורט החלה עוד בשנות ה-90 כשהיה מדובר על עד 2 זרים במועדון, היום ההגדרה הזאת איבדה משמעות, כל שחקן מחליף שמגיע מאפולון לימסול הוא "מומחה" ותופס מקום של ישראלי רק בשל הטבת מס. מתעקשים להגדיל כמות זרים? לכו על זה, אך במיסוי שווה לכולם.