שחקנים של בוסטון סלטיקס סיפרו שכשהם שאלו את דני איינג', הנשיא לענייני כדורסל לשעבר של הירוקים, "מה המצב?", הוא היה עונה "הכל טוב, מחפש שחקנים טובים יותר מכם". הישירות הזו של איינג' אינה זרה לכל מי שמכיר את הדמות. המורמוני שעובד כיום עבור יוטה ג'אז למד הישר מבונה הקבוצות הטוב בהיסטוריה רד אורבך ובנה את קבוצותיו בעיר השעועית סביב 3-4 שחקנים כישרונות שיכולים לרוץ ביחד כמה שנים. וכשהיתה לו הזדמנות להביא שחקן טוב יותר לסגל, הוא לא היסס לעשות זאת. "דני אוהב את הכישרונות" אומרים עליו.
אבל היום, בגלל הרגולציות החדשות ב-NBA, הסיכוי לשמר קבוצה מנצחת עם שחקנים כישרוניים ויקרים במשך כמה שנים, הפך לקטן עד מזערי. העלויות של שימור שלד עם יותר מ-2 כוכבים (אולסטארים, מועמדים לחמישיות העונה וכו') פשוט מופרכות. שני שחקנים עם שכר מקסימום של 50+ מיליון דולר ישאירו בערך עוד 50 מיליון דולר כדי להחתים 13 שחקנים אחרים ולהישאר מתחת לתקרת השכר (154 מיליון דולר). ואם קבוצה תשלם ל-13 השחקנים האחרים 80 מיליון דולר היא תצטרך לשלם מיסי יוקרה, שמכפילים את עצמם מדי שנה.
ואם 13 השחקנים האחרים יקבלו 95 מיליון דולר, אז הקבוצה כבר בצרות צרורות כי היא נכנסת ל"סינר השני" (second-apron) וזה כבר מונע ממנה לעשות צעדים מקצועיים לשיפור הקבוצה. כלומר, באיזשהו שלב כל מנהל קבוצה - אפילו המוצלחים ביותר - צריך להפסיק לחפש שחקנים טובים יותר מהקיימים ולהתחיל להיפטר מהטובים שלו. אין דוגמה מובהקת יותר למציאות החדשה הזו של הליגה מאשר בוסטון סלטיקס.
האלופה של העונה שעברה התחילה עונת 2024/25 כשהיא יודעת כשבתחילת 2025/26, בגלל מס היוקרה ו"הקנסות", תקציב השכר שלה יעמוד על 540 מיליון דולר. וברגע שג'ייסון טייטום נפצע בפלייאוף וגמר, בעצם, את העונה הבאה, היה ברור לכולם שאחד או אפילו שניים מהחמישייה שהביאה להם אליפות בעונה שעברה, יעבור בטרייד. הרי אין שום סיבה שהבעלים החדש ישלם כל כך הרבה על קבוצה בלי סיכוי אמיתי לזכייה באליפות. ואכן, כך היה.
בוסטון סלטיקס, בשני טריידים בלבד - קריסטפס פורזינגיס לאטלנטה הוקס וג'רו הולידיי לפורטלנד טריילבלייזרס - הקטינה את תקציב השכר שלה ב-260 מיליון דולר. מ-540 מיליון דולר ל-280 מיליון. הסבר קצר: הסלטיקס הורידו רק 28 מיליון דולר מתקציב השכר כשהביאו את אנפרני סיימונס במקומו של הולידיי והצליחו לשחרר את פורזינגס לאטלנטה בסיוע ברוקלין, שצברה שכר של טרנס מאן בתמורה לבחירה בדראפט. עם זאת, מה שנחסך מבוסטון זה תשלומי מס היוקרה.
מאחר שמס יוקרה גדל בכל שנה בה משלמים אותו (repeater tax) כל דולר שאתה משלם לכוכב שלך יכול להיות שווה 4-5 או אפילו 6 דולר. אז בוסטון, על ידי הורדת תקציב השכר ב-28 מיליון דולר, בעצם חסכה כ-200 מיליון דולר במיסי מותרות בלבד.
סביר מאוד להניח שבוסטון תוריד עוד את תקציב השכר - ייתכן שבזכות טריידים על סם האוזר (שכר של 10.4 מיליון דולר) ואנפרני סיימונס (שכר של 27.7 מיליון דולר) - כי היא רק 4.5 מיליון דולר מתחת ל"סינר השני". והוא כאמור הסיבה העיקרית לכך שקבוצות גדולות לא יכולות להישאר גדולות יותר מ-2-3 עונות.
המגבלות המקצועיות ש"הסינר השני" מטיל על קבוצה - חוסר יכולת לעשות טריידים מסוימים, איסור להחתים שחקנים על חוזים מסוימים, ביטול כמעט כל הטבה שיש לקבוצה מתחת לתקרה - פשוט מחסלות את "הגמישות" ואת האפשרויות הספורטיביות של קבוצות. "לא הבנתי עד כמה ההגבלות הללו משמעותיות עד שהן הביטו לי ישר בעיניים בחודש האחרון" הסביר בראד סטיבנס, הנשיא לענייני כדורסל של הסלטיקס. "קשה להדגיש עד כמה ההגבלות הללו משמעותיות. אנחנו חייבים לשמר גמישות".
אז כמו שבוסטון - שוב, שנה אחרי זכייה באליפות - צריכה לבנות קבוצה מחדש, ככה גם קבוצות אחרות צריכות לעשות מאמצים לא להגיע לתקציב של 195+ מיליון דולר כי אז הן ב"סינר השני". ואיך עושים את זה? אוספים כמה שיותר בחירות דראפט כי החוזים של רוקים פשוט זולים יותר. ומחפשים בדראפט "שחקנים מתאימים" ולא בהכרח כישרונות על.
הליגה הופכת לצעירה יותר ואתלטית יותר. אוקלהומה לימדה את כולם שלא צריך התקפה מבריקה כדי לזכות בליגה כשיש לך 10 שחקנים שיכולים לעשות הגנה ברמה של NBA. שחקנים עקשנים ומקצוענים שהגיע לאן שהגיעו בזכות עבודה קשה ומתאימים למערך.
השחקן הממוצע שנבחר בדראפט 2025 הוא רזה יותר מקודמיו, בעל זרועות ארוכות יותר מקודמיו וסוס עבודה צנוע שיכול להתאים לסגל של קבוצה מקצוענית ולעשות את העבודה. אפילו קופר פלאג, הבחירה הראשונה בדראפט, לא בא לדאלאס כדי להיות "הבוס" אלא "עובד מהשורה".
בכלל, בדראפט הזה אין יותר מדי שחקנים שבאו "להיות הבוס". רק הביטו על החליפות של הילדים האלה שנבחרו בדראפט. רובן בצבע סולידי. נראה שהלכו לאותו חייט וביקשו ממנו חליפה טובה לראיון עבודה בקרן השקעות. אף אחד לא רצה להתבלט יותר מדי בגלל הלוק שלו - בניגוד מוחלט לדראפטים בשנים קודמות. נראה שכל אחד רצה להיראות שהוא הגיע למקום עבודה לתת עבודה. זה, כאמור, נכון לקופר פלאג אבל גם לקון קניפל בשרלוט הורנטס ודילן הארפר בסן אנטוניו ספרס. אפילו הבלינג ששחקנים ענדו היה צנוע יחסית. כולם פרופשנלס.
ובחזרה לבוסטון שכחלק משנמוך הקבוצה, הביאה שלושה שחקנים בדראפט שאינם "פרויקט" אלא כאלו שיכולים לתת עבודה ואולי אפילו מספרים כבר בשנה הראשונה שלהם בליגה. הסלטיקס בחרו את הוגו גונסאלס בסיבוב הראשון. שחקן שלפי סטיבנס "יודע איך זה לשחק עם גופיה שיש לה משקל כמו הגופייה של בוסטון סלטיקס". גונסאלס, בן 19, הוא שחקן ריאל מדריד בעל אופי תחרותי וניסיון בכדורסל תחרותי ברמה גבוהה. סביר מאוד להניח שהוא ישחק לא מעט דקות אם בוסטון אכן תעשה עוד 2-3 טריידים על השחקנים הקיימים בסגל הקיים.
אליו יצטרפו הרוקים מהסיבוב השני אמארי וויליאמס מקנטקי, רוקי בן 23, 2.13 מטרים שיש לו פוטנציאל להיות גבוה סולידי שיודע לקחת ריבאונדים ולחסום זריקות, ומקס שולגה, אוקראיני בן ה-23 - קלע מצטיין מהשלוש ועם "מוח כדורסל". "לרוקים יהיה תפקיד בבוסטון של השנה הבאה" הבטיח סגן הנשיא של הסלטיקס מייק זארן. ושוב, בוסטון "של השנה הבאה" תהיה קבוצה שתהיה מאוד-מאוד-מאוד שונה מהקבוצה שרק לפני שנה זכתה באליפות.
זה קצת כמו שב-1984 בוסטון היתה צריכה להיפטר מדניס ג'ונסון או קווין מקהייל. איך היתה זוכה באליפות ב-1986? ואולם, זו - כאמור, המציאות של הליגה כיום. ולמרות שאוקלהומה סיטי ת'אנדר נבנתה נכון ומדויק, גם היא צפויה להיתקל בסינר השני בעוד כמה שנים ואז תצטרך לראות איך היא מפרקת את הקבוצה המעולה שנבנתה.
מסאיי יוג'ירי עוזב את טורונטו אחרי 13 עונות בראפטורס - העונות המוצלחות ביותר בשנים של הפרנצ'ייז. הוא עוזב אחרי הדראפט ולפני הפרי-אייג'נסי וכשהקבוצה מאוד מבולבלת. לא ברור מה הסגל הזה שווה ולאן הוא הולך. הצערה? תחרות על הפליי-אין? טנקינג? לא ברור. שזו, כנראה, הסיבה העיקרית לכך שיוג'ירי עוזב. זה חתיכת אירוע גדול שעשוי להפוך את טורונטו לשחקנית מרכזית בחלון העברות, כתחנת מעבר לחוזים גדולים בתמורה לבחירות דראפט.
בטרייד שעשתה עם פיניקס סאנס על קווין דוראנט, יוסטון רוקטס בעצם לא וויתרה על אף נכס משמעותי באמת עבורה (הבחירה מספר 10 עם הסגל הצעיר שיש לה היא לא הכרח מקצועי). לרוקטס יהיה בשנה הבאה בסגל פוינט גארד מאוד מנוסה על חוזה טוב מאוד לקבוצה (פרד ואנווליט), סנטר מודרני ומשוכלל למדי בדמותו של אלפרן שנגון, שחקן צעיר שהראה פרומיל מהכישרון שלו בעונה שעברה בדמותו של איימן תומפסון, סגל אתלטי ויחסית צעיר ואת אחד מהקלעים הגדולים בכל הזמנים - קווין דוראנט.
דוראנט יגיע לקבוצה במקום ג'יילן גרין, שהוכיח שאי אפשר באמת לסמוך עליו ברגעים המכריעים של העונה. אוקלהומה כנראה הפייבוריטית לזכות במערב אבל הרוקטס עשו צעד גדול לצמצום הפער ממנה. ויש להם נכסים שאפשר לעשות עליהם טרייד שיחזק עוד יותר את הקייס שלהם לזכייה במערב.
הרבה צחקו על ברוקלין נטס שעשו משהו שאף אחד לא עשה בעבר (היו קבוצות שבחרו בארבעה שחקנים בסיבוב הראשון, לא היתה מישהו שלקחה חמישה) אבל יש הרבה הגיון בשיגעון. אז למה שברוקלין תבחר 5 שחקנים בסיבוב הראשון של דראפט אחד? התשובה המושכלת היא שאם רק חמישית מהם יהיו הצלחה גדולה, אז הדראפט הזה יהיה הצלחה גדולה מבחינת הפרנצ'ייז. ובגדול, הם יכולים להמשיך בעונה הבאה לעשות טנקינג וליהנות מעוד בחירות דראפט גבוהות בעתיד.
בן שרף ודני וולף, כמו נולאן טראורה, דרייק פאוול ואייגור דמין, הם ממש לא שחקנים שמגיעים מוכנים להיכנס לקבוצת NBA נורמלית. אבל יש להם הרבה כישרון, אישיות טובה ואת התכונות שיאפשרו להם להיות שחקנים לגיטימיים בקבוצה בעתיד. והכי חשוב, הם זולים. חוזי רוקי.
ואם לא יקבלו מספיק דקות משחק בברוקלין נטולת השחקנים אפשר להצמיד אותם בעתיד לאיזשהו טרייד שיביא שחקן מנוסה ויקר יותר. ברוקלין עם ג'ורדי פרננדס תנסה לשחק כדורסל מגניב בשנה הבאה עם סגל צעיר מאוד ואולי לבנות איזשהו שלד כללי ורוח קבוצתית חזקה כשבשנה הבאה יקבלו איזשהו פרוספקט רציני בבחירה גבוהה. מישהו כמו AJ דיבאנטסה או קמרון בוזר, דרין פיטרסון או נייט אמנט - כולם אמורים להיות כוכבים ומשחק ככאלה.
CHINA ➡️ PORTLAND
— NBA Draft (@NBADraft) June 26, 2025
Yang Hansen x @trailblazers ? pic.twitter.com/YMNzXdK7o3
ומה עם פורטלנד של דני אבדיה שגם כן עשתה פעולות גדולות בדראפט ובעונת העברות? למה שהטריילבלייזרס יבחרו בסיבוב הראשון את הנסן יאנג, שיועד בכל התחזיות לסיבוב השני? כי הטריילבלייזרס עומדת למכירה ובהעדר נכסים ספורטיביים משמעותיים כמו, נגיד, אחד מחמשת השחקנים הכי טובים בליגה - אז "ניקולה יוקיץ' הסיני" שעשוי להפוך את הקבוצה שלך לאחת מהפופולריות ביותר במדינה עם מיליארד איש, זה נכס לא רע.
ומה עם ג'רו הולידיי? ובכן, לפורטלנד יש סגל צעיר שצריך דמות מבוגר אחראי ומודל לחיקוי בחדר ההלבשה. ואין בליגה, אולי מלבד אל הורפורד, מישהו שהוא יותר דמות מבוגר אחראי ומודל לחיקוי מאשר ג'רו הולידיי. ואם לפורטלנד לא יילך ובאמצע העונה תהיה קבוצה מספיק נואשת לעשות טרייד שיעזור לה אך ורק בטווח הקצר, אתם בטח יודעים למי יהיה הטלפון הראשון.