"הדרבי הזה בעונת 1975/6 היה חשוב מאוד, ההנהלה הביאה את השוער האגדי יעקב חודורוב לשיחת מוטיבציה. לא שוכח את חודורוב מדבר איתנו במשך למעלה משעה. כל מילה מהלב שלו ללב של השחקנים. זה היה מספר מחזורים לסיום העונה, היינו בחלק התחתון של הטבלה. ויקי פרץ וחזום עשו 1:1, הרמתי לשייע פייגנבוים כדור נפלא ושייע כמו שייע הגדול, כבש את שער הניצחון מהסרטים, 1:2 להפועל ת"א".
הדובר הוא שחקן העבר מנחם מור, שאחרי נסיקה בנוער של גדנ"ע יהודה שיחק בהפועל תל אביב, בית"ר תל אביב ובני יהודה. "אבא דוד עלה מבוכרה בגיל 3 שנים, אמא רבקה עלתה משם בגיל 18 שנים, כאן בישראל נישאו" הוא מספר, "אנחנו 9 אחים, חמישה בנים וארבע בנות, אני הבכור, נולדתי בתאריך 17/4/1956. התגוררנו בשכונת שפירא. נולדתי עם השם מולקנדוב, שפרושו הוא איש מתוק. בהמשך השם עוברת למור עד היום".
הוא למד בבית ספר יסודי ויתקין בשכונת שפירא, תיכון מקצועי שבח. "הכדור נדבק לרגליים מגיל צעיר, אבא דוד היה ממקימי גדנ"ע ת"א לצידו של שוני מושיקוביץ' האגדי, הוא תמך בי לשחק כדורגל. היה בשכונה מועדון קט רגל, בעטתי ושיחקתי עליו עם חברי עד אחרי שעות הערב המאוחרות. בגיל 12 הצטרפתי לנערי גדנ"ע ת"א, המאמן הראשון שלי היה יוסי חסדאי, שחקן עבר ששיחק בין השאר ביפו והכוח ר"ג. עליתי מהר לקבוצת הנוער תחת המאמנים משה וולטפריד ואבי מימון".
קבוצת הנוער של הגדנ"ע איתו הייתה מלאה בכישרון. "הגענו לטורניר אליפות הנוער של 4 המחוזות עם מכבי נתניה של המכנסים, באר שבע של יעקב כהן ואורי בנימין, מכבי חיפה של מנו שוורץ ויוסי קרמר, טורניר שזכתה בו מכבי נתניה".
השירות הצבאי שלו היה בקריה, נוח לשחקן כדורגל. בגיל הגיוס סיים בגדנ"ע והיה מבוקש. "היו לי הצעות ממכבי ת"א, מכבי חיפה, הפועל פ"ת והפועל ת"א. בסופו של מהלך המעבר בחרתי לחתום למשך שנתיים בהפועל ת"א. חשבתי שיהיה לי שם יותר צ'אנס לשחק בהרכב, חלומו של כל בוגר מחלקת הנוער, ומעקב אחרי שחקנים רבים לפני שעשו חיל מקצועי בקבוצות הגדולות".
הפועל תל אביב צירפה אותו לקישור - על המשבצת של אחד הטאלנטים הגדולים שלה אי פעם. "המאמן רחביה רוזנבוים, בעצמו בוגר גדנ"ע ת"א, הגיע לצפות בי במספר משחקים בקבוצה. הוא סגר את ההעברה ואמר לי כי הוא מייעד לי את העמדה בקישור של רוני קלדרון שעבר להפועל ר"ג של דוביד שוויצר".
העמדה של קלדרון לא הייתה גדולה עלייך?
"לא היה גדול עלי, היה אפילו קל. הייתי קשר טכני, מבשל וכובש שערים, זה היה עבורי מהלך ענק".
בעונה הראשונה, 1974, הפועל ת"א שרדה את ההישארות בליגה הלאומית. "היו בעיות של שחקנים ותיקים בחדר ההלבשה שהיו דומיננטיים בקבוצה. התנהגות לא מכובדת אל הצעירים, מה שאני לא הייתי רגיל לו. אהבתי התנהגות משפחתית".
ואז הגיע לעמדת המאמן אברהם בכר. "הוא עשה שינוי בשחקני הסגל. כבר הגיעו גילי לנדאו, אקהויז, ליברמן, דוד מיר ועוד, קבוצה נחמדה מאוד שסיימה במקום השמיני. הסוף, 1975, עם פרימו, לפרדון, קיקו ושייע פייגנבוים. הפסדנו בגמר גביע הליגה להפועל חדרה 0:1 מגול של יעקובובסקי".
השכר בהפועל ת"א?
"מנהל הקבוצה היה רפי ללקין, קיבלתי שם כ־2000 לירות לחודש, זה נחשב למכובד".
המעבר הבא היה לבית"ר ת"א. "בעונת 1977/8 עברתי לבית"ר ת"א של המאמן ניסים בכר, לצדם של שמות כמו ליברמן, משה פיזנטי, טופולנסקי, גרשוביץ', לרמן, רומנו ועוד. היה שם טוב וקבוצה נחמדה. עזבתי כשהגיע מאמן חדש שהביא שחקנים שלו לקבוצה".
אחרי בית"ר ת"א, הביקוש שלך ירד?
"נכון, המתנתי מספר חודשים. היה אפשר אז לבצע רק שתי העברות. בעזרת אבי מימון עברתי לשחק בקבוצת לזרוס חולון. כשהיא התפרקה הפכתי לשחקן חופשי עם כרטיס שחקן ביד. התחלתי לקבל מבול של הצעות ממכבי חיפה, באר שבע ובית"ר ירושלים. עבדתי במשרה מלאה במשרד הביטחון, שם אני גמלאי היום, ועשיתי חושבים גדולים להיכן להגיע הפעם".
הוא עבר לבני יהודה, תחת שלמה שרף. "יו"ר בני יהודה דוד סולמי העריך אותי מאוד וחתמתי בשכונה על הסכם טוב. הגעתי לשכונת התקווה עדיין של פעם, עם מגרש ביתי חזק ועם קהל ססגוני שלא היה קיים אז בארץ. בעונת 1979/80 סיימנו במקום השישי, ועונה שאחריה שלמה שרף והשחקנים כיוונו אל תואר בשל סגל שחקנים נהדר שהיה לנו".
שרף ואתה?
"אקדים ואומר ששרף הוא מהמאמנים הגדולים בכדורגל הישראלי, מאמן ששחקנים מאמינים בו. היו לי עימותים ובעיות מול שרף שנהג להגיד 'מנחם מור הוא המחליף הכי טוב בארץ'. היו"ר דוד סולמי היה נוהג מאזור הספסל לפנות אל שרף ולהגיד לו להכניס אותי למגרש".
כמו מרבית שחקני בני יהודה בתקופה ההיא, גם עבורו 1980/1 הייתה עונה בלתי נשכחת. "סיימנו במקום השני, 3 נקודות פחות מהאלופה הפועל ת"א עם סיני, טורק, שבתאי לוי, לנדאו ועוד. הלכנו חזק על גביע המדינה. בחצי הגמר עברנו את מכבי חיפה בפנדלים, אחרי 2:2 בתום 120 דקות מרתקות.
"הייתה לנו קבוצה נהדרת עם בומה וינברג, קירט, אורנשטיין, דורון רוזנטל, רמי לוי, סלמן, לוזון, מליחי, יחיאל ובן טובים. נכנסתי לגמר נגד הפועל ת"א כמחליף. אחרי 120 דקות ותיקו 2:2 הלכנו לפנדלים. כבשתי מול השוער משה מרקוביץ', ניצחנו 3:4. השכונה רעדה כשהגביע הגיע לרחובות התקווה. באלוף האלופים נגד הפועל ת"א שיחקתי, הפסדנו 0:1 מגול של סיני תחת השופט האגדי מנחם אשכנזי".
הוא פרש מכדורגל בגיל 29. "הייתה לי פציעה מתמשכת בשרירי הבטן. ההמלצה הרפואית הייתה על ניתוח בגרמניה. העדפתי לא לעשות את הניתוח, שהיום הוא קל ופשוט ביותר. הודעתי על פרישה".
ואז הגיעה סגירת המעגל - המעבר לגדנ"ע. "אני כבר בעמדות ניהול ואימון בגדנ"ע ת"א כבר 40 שנה. נושא על הכתפיים את המועדון החשוב הזה, יחד עם מספר חבר'ה שעוזרים לי מאוד. אני ממשיך דרכם של שוני מושקוביץ' ואבא דוד, כי בלי עבר אין הווה".
מי היו השחקנים הנערצים עלייך?
"הערצתי במיוחד את יוהאן קרויף ואת גינטר נצר הגרמני. החולצות אותן לבשתי כשחקן היו מספר 8 או מספר 10".
היכן הכרת את אשתך?
"את אהובה הכרתי באירוע בתל אביב ליד היכל התרבות. יש לנו שתי בנות ובן, ועשרה נכדים אהובים. שלושה מהנכדים משחקים בבית הספר לכדורגל של הגדנ"ע".
אתה הולך לכדורגל בליגת העל?
"אני לא אוהד של שום קבוצה, אני מעדיף לצפות רק במשחקי נוער".