איך מנצחים במשחק כדורסל שבו קורים כל הדברים הבאים
- ברבע הרביעי, הרבע הכי חשוב של העונה (עד אתמול), פוגעת הפועל ירושלים ב-2 מ-9 בלייאפים. לייאפים, כן?
- כשבמשך 37 הדקות הראשונות ג'ארד הארפר נראה פצוע ומוגבל, ונתקע עם 3 מ-14 מהשדה?
- כשהנתון מההפסד בגמר גביע המדינה בארנה, עם 4 מ-27 לשלוש, נראה כמו זיכרון מתוק - ובתום הזמן החוקי עומדת הקבוצה על 4 מ-30?
- כשהשחקנים משאירים לאורך כל הערב 14 נקודות על קו העונשין, ומסיימים עם 58%?
- וכשכל מי שאינו קרוי הארפר קולע 1 מ-22 מעבר לקשת?
הניצחון המטורף, דחוק, מדהים, דרמטי, נדיר, מהפכני, הזוי, גורלי - כל התשובות נכונות ואף אחד מהתיאורים אינו מספיק - אמש (חמישי) של ירושלים על מכבי תל אביב נראה כבר כמו זיכרון רחוק. הרי ככה זה במדינת ישראל.
היו בלילה אוהדים שבעודם בממ"ד הזכירו לעצמם שהאדומים ניצחו בתצוגה מרשימה את יריבתם הצהובה הוותיקה בתצוגת תכלית במסיבת הסיום לפני מגיפת הקורונה ב-2020, וקיוו שהפעם לא מדובר בסיטואציה דומה. ושאיכשהו עוד נזכה לראות כאן כדורסל העונה. ואולי אפילו עם קהל. נשמע בסיסי ומובן מאליו. מי יודע.
אחרי שהאבק ישקע, ה-74:77 הירושלמי יתפוס את מקומו בפנתיאון המשחקים הגדולים בפלייאוף הישראלי בכל הזמנים. שם, במקום של כבוד, לא רחוק מה-83:86 על הפועל תל אביב, אי אז לפני שנות דור. כלומר, לפני שבוע וחצי.
ואיך, אם נחזור לשאלה מהפתיח, ירושלים בכל זאת ניצחה?
- עם נתון חסר תקדים של 28 ריבאונדים בהתקפה, הגבוה ביותר בתולדות הפלייאוף העליון הישראלי.
- עם עודף של 42 זריקות יותר ממכבי, בין היתר בחסות הנתון של האופנסיב ריבאונד (68:84 בזריקות שדה ו-15:33 בזריקות עונשין).
- עם 15 נקודות בשמונה הדקות האחרונות (זמן חוקי והארכה) של הארפר הכואב, הדואב והווינר הבלתי נגמר.
- עם אחד האליהופים הגדולים והחשובים בתולדות, באדיבות ג'סטין סמית' ורועי הובר.
- ועם ניהול משחק מלא יצירתיות, אומץ והימורים של המאמן יונתן אלון.
"בשבוע שעבר אמרתי שהמשחק השלישי נגד הפועל תל אביב היה הכי משוגע שראיתי, וזה עוקף אותו", אמר קאדין קרינגטון בסיומו של עוד ערב חלש ברמה האישית (4 מ-15 מהשדה) אבל ענק ברמה הקבוצתית. "כולם ראו את המהלך. אני אוהב לחסום שחקנים גדולים, רציתי לעשות חסימה טובה לג'סטין, והובר הרים כדור גדול.
"הכדורים לא נכנסו לנו. לי זה לא נכנס כבר כמה משחקים. אני אמשיך לזרוק, לא אכפת לי אם אחטיא עשר זריקות, אני צריך להמשיך לזרוק, להיות אגרסיבי ומפוקס, להיכנס יותר לטבעת ולהגיע לקו העונשין. גם הפעם לא שיחקנו טוב, אבל בנקודה הזאת בעונה, האחוזים לא חשובים, כל עוד מוצאים דרך לנצח. וזה מה שעשינו, מצאנו את הדרך. אנחנו צריכים להישאר עם הרגליים על הקרקע, אסור להרים מדי את הראש. מכבי קבוצה נהדרת. יצאנו עם ניצחון גדול, צריך להישאר בפוקוס, ולהיות מוכנים לפני המשימה שמחכה לנו".
בתקווה שהמשימה באמת תחכה, וזה בכלל לא משנה מי ישלים אותה, ינצח ויזכה באליפות. העיקר שזה יקרה. אחרי שננצח, כולנו, בדברים החשובים באמת.