בורנמות או נמות: על הקיץ הנוראי שצפוי לאוהדי הכדורגל

בקיץ הזה תלבשו לבן, או צהוב, או ירוק, או מנומר-גרושות עם פסים של זברה, כי מה כבר משנה צבע החולצה אם אין משחק כדורגל בסביבה?

עכברי הנ.ב.א עוד חיים על אדי הדלק של סדרת הגמר. אני שפרשתי מכדורסל בערך עם מג'יק ג'ונסון (אם כי מסיבות פחות דרמטיות) כבר ויתרתי על הניסיון להתעורר במיוחד בשעות-לא שעות. בגילי כבר ממילא קמים בחמש בבוקר, עד כדי כך שהכלבה כבר שוקלת לתבוע אותי בצער בעלי חיים על טיולי בוקר לפני אור ראשון. וואלה, אם היו עושים ככה לאוריך, הוא כבר מזמן היה פותח על נתניהו.

ועכשיו ברצינות: שטוחה תחינתי ושוועתי אל השמיים שנותרו ללא קונפטי: יבוטלו לאלתר קייצים שאינם כוללים יורו או מונדיאל. כן אני יודע, יש ווימבלדון ויש טור דה פראנס ואפילו פורמולה 1. רק ששום פורמולה לא תהיה שלמה בלי איזה יורו קטן ושום כדור שעיר בצבע צהוב לא יהיה אלא פלצבו לעומת זה שבועטים בו.

אני לא טוען חלילה שאין עוד ענפי ספורט מלבד כדורגל (כלומר, אני כן, אבל תנו לי לדגמן מעט נאורות). הנה למשל אולימפיאדה.

בימים הראשונים אנחנו שוברים את הקריז עם מוטציות בגובה מטר וחמישים (סליחה: מאותגרים מבחינת גובהם), טורקים ובולגרים (סליחה: מאותגרים מבחינת בלקניותם) שמניפים משקל של משאית.

אחר כך אנחנו עוברים לספירת מדליות לישראל, מה שמעורר עניין אפילו בענפי ספורט שאת שמם אנחנו מתקשים לאיית, כמו טאקוואנדו - ויש כמובן את בריכת השחייה ואחריה את מסלולי האתלטיקה שמספקים תמיד דרמות ובעיקר שידורים בארבעה ערוצים במקביל, שעד שהספקת להחליף ביניהם מתחיל כבר גביע הטוטו.

רק שעם כל הכבוד למורשתם של ה"אלכסנדרים" (הגדול והגלעדי), ינוחו על משכבם בשלום, כמו שאיחל פעם משה גרטל לכולנו, כמה הנאה כבר אפשר להפיק מאירוע שרגע השיא שלו נמשך פחות מעשר שניות (אני כבר מחזיק יותר!) - ואפילו בו כבר לא נשברים שיאים מאז שהשתכללו בדיקות הסמים?

למרות הציניות, אולימפיאדה, אירוע השיא של כל ענפי הספורט שאינם כדורגל, היא בהחלט תחליף ראוי בשנים שבהן אין מונדיאל. מה כל כך קשה להחליט שהיא לא תתקיים בכל ארבע שנים ובמקביל ליורו, אלא בכל שנה שאין בה מונדיאל או יורו?

כלומר, נניח שנצליח למשוך את העניין, בטרם נתדרדר למשפחתיות-יתר (מתופעות הלוואי המסוכנות יותר של קיץ שחון) בעזרת גמר הפלייאוף בכדורסל, למרות שדי ברור שירושלים יפסידו (הם תמיד מפסידים, זה הפורמט).

נניח שנריע לשחקני הנבחרת באסטוניה. מה אז? נשכנע את עצמנו שלבהות בחבורה של גברים משחקים "חבילה הגיעה" על אופניים ועל רקע נופי צרפת מעניין כמו אשדוד-טבריה בפלייאוף התחתון?

נניח שנמלמל "זוגיות זה כיף" עד שנאבד יכולת לפצח גרעינים או שננסה ללמוד מחדש את השמות של הילדים עד שנאבד את תא הזיכרון היחיד שלא מכיל הרכבים של נתניה (או במקרה שלי, הפועל חיפה) משנות השבעים. נניח.

כמה זמן אפשר למשוך את הפייק הזה? כמה נשכנע את עצמנו שללכת לים זה יופי, בלי לדעת שבקצה השבת יש מכוניות שעוברות על הטיילת, עם צפצופים של טה, טה, טה-טה-טה וצעיף מתנופף שדופק על החלון?

כמה עוד נמכור לעצמנו ששבת שבה במקום לראות דשא בטלוויזיה, רואים את הפנים הנוגות של דנה וייס, היא שבת כהלכת?

מכירים את תחושת הריקנות שמגיעה תמיד בסוף שלב רבעי הגמר של המונדיאל, כשלפתע קולטים שאחרי מינימום של שני משחקים בערב, יהיה רק אחד ואז למחרת עוד אחד ואז למחרתיים עוד את זה שאף אחד לא צופה בו, על המקום השלישי, והגמר - ונגמר?

אז זה בדיוק מה שהרגשתי כששחקני פ.ס.ז' רקדו עם הגביע ואני ניסיתי לחלק 2025 ל-2 ואחרי הפעם החמישית שבה נשארתי עם שארית 1, הפנמתי שעסקינן בשנה לא זוגית, שבה אין יורו, אין מונדיאל וגם לא אולימפיאדה, אלא מלפפון אחד חמוץ וארוך מעכשיו ועד תחילת אוגוסט, חודשיים שבסופם יהיה לחובבי הכדורגל טיח מתחת לציפורניים מרוב טיפוס על הקירות.

"ים זה כיף" אני משנן לעצמי "זוגיות זה אחלה" - אני חוזר על זה כמנטרה, "ילדים זה שמחה" אני שר לעצמי בראש, אבל מה לעשות שהברירה הטבעית שלי היא כדורגל?!

מה לעשות מעכשיו ועד אוגוסט, אין לי מושג. משיחות עם אנשים צעירים ממני הבנתי שהמילה "נודר" החליפה את ההלחם הוותיק "באמא'שלי".

אז לפיכך אני נודר, כלומר באמא'שלי, שהייתי טס לחו"ל בקיץ עם כל ההורים שבזבזו כבר את כל האשראי מסבתא וסבא ועם הילדים המעצבנים שלהם ושלכם (כי ילדים הם כמו שחקני נשמה, מרוי קין ועד ליוסי אבוקסיס: אתה יכול לסבול אותם רק כשהם בקבוצה שלך), כדי להעביר כמה שעות במטוס, מהרגע שבו צריך להעביר למצב טיסה ועד שמקפלים את המגש הקטן לנחיתה, אבל לך תצא מישראל כשכרטיס טיסה באל על ללרנקה עולה כמו תקציב הרכש של הפועל פתח תקווה? סליחה גבירתי הדיילת - ביקשתי בפירוש לשבת ליד חלון ההעברות בינואר!

אז בקיץ הזה תלבשו לבן או אדום או ירוק או פסים של זברה, כמו ניוקאסל, יובה או ווסט ברומיץ' - ובדיוק ברגע שבו נדמה לכם שהתרגלתם, שאתם מחבבים את חוף הים, את העובדה שבמוצ"ש אפשר לראות סרט בלי לבדוק קודם מתי יוצא יונייטד-בורנמות, שהפנמתם שקיץ זה אחלה ומשפחה זה סבבה, בדיוק אז תתחיל עונת כדורגל חדשה! כלומר, מיד לאחר טקס הפתיחה הקבוע שבו מפטרים את המאמן של בני סכנין - ובועטים לאחור (או ישר לאאוט, בהשראת גמר הצ'מפיונס האחרון) בדבר הזה שמתגלגל מנקודת האמצע.

מה אעשה עד אז? רק אלוקים יודע, אבל אם כבר הזכרנו את היושב במרומים - יש לי חשד שהוא מכביסט.