"בשנת 1970 שיחקנו מכבי נתניה נגד קריסטל פאלאס. הם ניצחו 1:4, אבל אני הבקעתי את השער - השער הראשון על אדמת אנגליה של שחקן ישראלי היה שלי. משחק שני נגד אברטון הסתיים גם כן ב-4:1, ושמרתי על אלן בול, כוכב נבחרת אנגליה, שלא נגע בכדור והחמיא לי אחרי המשחק.
הדובר הוא יעקב שמואל, אחד משחקני המפתח של מכבי נתניה הגדולה של שנות ה-70. "נולדתי ב-22 ביולי 1952 לאבא יחזקאל ז"ל ואמא שרי. ההורים עלו ב־1950 מבצרה, עיראק, לנתניה, לשכונה בסמוך לתחנת המשטרה הישנה של העיר. בהמשך המשפחה עברה לשכונת דורה. אנחנו 11 ילדים במשפחה, 7 בנות ו־4 בנים. אני מספר 2 ברשימה. שניים מהילדים, אלי ושולה, הלכו לעולמם".
הוא למד בבית ספר דתי "סיני", ילד עם כיפה. בהמשך עבר לבית ספר מקצועי, והלך לעבוד במקצוע היהלומים, "כמו כל נתניה".
הכדורגל? "בין השיעורים שיחקתי קט רגל - משחק שמשפר את השליטה בכדור. כשעברנו לשכונת דורה, קיימנו משחקים בין בתי ספר ושכונות. מגלה כישרונות של מכבי נתניה, בחור בשם פמיליה ניגש אליי ושלח אותי להיבחן בקבוצת הילדים של מכבי נתניה. התרגשתי מאוד, לא נרדמתי לאורך הלילה. למחרת רכבתי באופניים מדורה למגרש הקופסה, אל המאמן שמואל פרלמן, שקיבל אותי בגיל 9 לילדים, ומהר לנערים בשל רגל שמאל המעולה שלי והטכניקה המבריקה. עליתי מהר לקבוצת הנוער, איתה זכיתי בשתי אליפויות.
באפריל 1972 השתתפה נבחרת הנוער של ישראל באליפות אסיה בבנגקוק, תחת המאמן האגדי דוביד שוויצר. "המשמעת הייתה קפדנית ביותר. לא אישרו לנו לצאת לבילויים, שהעיר הייתה מלאה בהם, כולל רוני קלדרון שהיה בפיקוח אישי של המאמן. ניצחנו את הודו 0:7 עם שישה שערים של ויקי פרץ, כובש על בכדורגל הישראלי, את נפאל 0:7 עם שלושער של פרץ, את תאילנד 0:1 גול פרץ, את סינגפור 0:3 גול אחד פרץ, את איראן החזקה במשחק נוקשה מול 50 אלף צופים 0:1 (ויקי פרץ), ואת דרום קוריאה 0:1 מגול של יואל מסוארי. אליפות של התפרצות רגשות וחגיגות ענק שתפסו כותרות ענק בתקשורת בישראל".
ואז שוויצר הפתיע. "הוא עלה לאוטובוס, זכה לתשואות ענק, ואז אמר לשחקנים: 'תודה, לכו עכשיו ותהנו שלושה ימים בבנגקוק, לא רוצה לראות אתכם'. ואכן היה שם ממה ליהנות.
הוא לא יכול לשכוח את רוני קלדרון. "אני לא יודע כמה ראו את רוני קלדרון משחק, ומי מהדור הנוכחי מכיר אותו. הוא היה גאון כדורגל. עשה טעות שלא המשיך לשחק באייאקס אמסטרדם עם יוהאן קרויף - היה יכול להיות הגדול באירופה. הכדרור שלו היה כמו בלט בלי מוסיקה, כמו קרויף. היה, לדעתי, כמו מסי - מסירות על עיוור בין שחקנים וכל מה שהוא גאוני.
איציק שניאור גילה את הכישרון שלו. "שיחקתי בנוער בגיל 17. מאמן הבוגרים שניאור היה מגיע בשבתות לצפות במשחקי קבוצת הנוער. שניאור פנה למנהל ראובן פריזנר וביקש ממנו לצרף אותי למחנה אימונים ברודוס, לקבוצה של האלילים - ויקטור סרוסי, חג'ג', ברנדס, אליעזר שלומוביץ', שפיגלר והאחרים"
חדר ההלבשה של מכבי נתניה? "ישבתי שם עם העיניים למטה. להיות עם כל השחקנים הנערצים גרם לי להתרגש. לא כמו היום, כשכל שחקן העולה לבוגרים מרגיש עם אגו למעלה. שפיגלר נתן לי את הביטחון, ועמד לצידי בחדר ההלבשה ובמגרש".
השירות הצבאי לא הפריע. "סידרו לי שירות נוח בג'וליס בחיל השריון. שיחקתי בנבחרת השריון באליפות צה"ל. ניצחנו בגמר את פיקוד הצפון".
הוא היה חלק מהאליפות של 1970/71, האליפות ההיסטורית עם שוויצר. "שפיגלר, אליעזר שלומוביץ', סרוסי, סאבו, שרגא בר ואלברט גזל מילאו את היציעים. בנתניה היו חגיגות מטורפות, חשתי את התואר בכל גופי. זכינו גם בגביע אלוף האלופים בניצחון על הכח מכבי רמת גן 2:4".
ב-1973/4 ערך עוד הקפת אליפות, הפעם תחת אריה רדלר. "אליפות צמודה מול מכבי תל אביב. נתניה ללא שפיגלר ששיחק בחו"ל, אבל עם התותח הצעיר עודד מכנס שתפס מקום ברחבות היריב והבקיע עם סרוסי את שערי האליפות הגדולה. אני באגף ההגנה עם החולצה מספר 3 הייתי חלק חשוב בתואר".
שפיגלר ביקש מיצחק לנד לעזור ולשמור עליו. "מוטלה היה המנהיג והדמות הכי בולטת במכבי נתניה. הוא נכנס איתי למשרדו של יצחק לנד, האיש המרכזי והקובע במכבי נתניה, וביקש/דרש ממנו לשמור עליי ולעזור לי ברכישת דירה למשפחה. מוטלה ביקש, לנד עזר לי ברכישת דירה".
ואז הגיעה הפרידה הכואבת. "זה בא משום מקום ב־1976. סבלתי מפציעה במניסקוס - ניתוח של הימים ההם, והוראת הרופא להיעדרות בת שלושה חודשים. הופתעתי מפרלמן, האיש שהכי הכיר אותי, שביקש ממני לעבור בהשאלה להפועל חדרה. ניסיתי להסביר שזו פציעה שתחלוף ואחזור לשחק, אבל פרלמן התעקש. ידעתי שמי שעוזב, הסיכוי שיחזור למכבי נתניה קלוש. עברתי בכאב להפועל חדרה".
בחדרה חווה את סיפור פנדל הסיד שעודד מכנס בעט החוצה. "עבור הפועל חדרה ועבורי, יחד עם סרוסי וזוהר סולומון, בהפועל חדרה זה היה דרבי. נפסק פנדל לנתניה. מכנס עמד מול הכדור, אבל מאחוריו כרע סולומון. מכנס בעט החוצה. השחקנים של חדרה התחבקו, לא הבנו כי יש בפנדל סיפור עם כותרת ענק. לחדר ההלבשה שלנו נכנס מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן, שנבהיר כי בערב בטלוויזיה הוא יחשוף שסולומון זרק גוש סיד על הכדור, שזז הצידה, ומכנס בעט בו לחוץ. זה אכן עורר סערת ענק. אוהדי נתניה ניסו לפגוע בסולומון, שנאלץ לעזוב את נתניה. האוהדים הגיעו לבית אימו ושברו שם תריסים".
הוא שיחק ארבע שנים "של ירידות ועליות בהפועל חדרה - חבורת שחקנים ואוהדים שנקשרתי אליהם מאוד".
ואז קרא לו שפיגלר לבית"ר תל אביב שאותה אימן. "הוא קרא לי, והגעתי לקבוצה שלו. אחרי חמישה מחזורים על הספסל נכנסתי לעמדה החדשה - של קשר אחורי. שנתיים גדולות, ובין השאר עם גיורא שפיגל בהרכב. הבעלים גניש שילם בזמן - החוזה הגבוה ביותר שהיה לי".
בית"ר נתניה הייתה התחנה האחרונה. "התחלתי בבית"ר נתניה תחת המאמן אלי חג'ג' והמשכתי תחת שייע פייגנבוים בעונת העלייה ההיסטורית של בית"ר נתניה לליגה העליונה".
הוא עדיין הולך לכדורגל, לכל משחקי הבית של מכבי נתניה: "אני מאמין שהבעלים החדש יציב קבוצה שתזכה באליפויות, כמו שאני זכיתי, שהאוהדים ימלאו את האצטדיון".
מה הסיבה לכינוי פאקטי?
"תוכנית הספורט בקול ישראל 'שירים ושערים' הייתה הכי פופולרית אז, בכל בית שמעו אותה. השדר האגדי מוטי חביב קרא לי פאקטי בכל שידור שלנו. זה החמיא לי ותפס בין האוהדים". חביב מוסיף: "יעקב שמואל הזכיר לי במשחקו הנלהב כמגן שמאלי עם רעמת השיער את המגן האיטלקי הנפלא פאקטי. הוא קנה את הכינוי ביושר".
היכן הכרת את אשתך דינה?
"ראיתי את דינה היפה צועדת ברחוב הרצל בנתניה. היא הייתה בת 17. הזמנתי אותה למשחק כדורגל שלי. 'אתה כדורגלן?' היא שאלה. אבל הסכימה להגיע לקופסה, ומאותו היום אנחנו יחד. יש לנו שני בנים - רועי וגלעד, ארבעה נכדים מרועי, שלושה מגלעד. רועי מנהל חברת הייטק גדולה, גלעד זמנית עובד בברצלונה. אשתי דרשה שהם ילמדו - הקריירה בכדורגל קצרה. במגרש עשיתי גליצ'ים רבים לחילוץ כדורים על שטח של 8 מטרים. דינה אמרה לי כי במקום ללמוד, עסקתי בגליצ'ים".
מפעל החיים שלו הוא הנכד אורי, בן 11 שנים. "מגיל שנה אני משקיע בו את כולי - אני, הוא והכדור. עכשיו הוא בשמשון תל אביב. יש לאורי ביקוש אצל הגדולות, אבל בינתיים הוא שם עוד שנה".
ספר על השכר במכבי נתניה.
"מצחיק. מעולם לא עניין אותי מה מקבלים השחקנים האחרים. המנהל פריזנר היה נותן לי מדי פעם 60 לירות ואומר: 'זה פינוק, שים בכיס לבילוי לך ולחברה שלך'. בעלי מועדונים ומסעדות בנתניה ההיא פינקו אותי ואת דינה, שהיא נציגה רפואית של שח"ל".
מה אתה עושה היום בכדורגל?
"אני מאמן בקבוצת הילדים של טוברוק, וגם בבית הספר לכדורגל של עודד מכנס. אני חבר בתחנת מוניות, יש לי מונית משלי".