דרק ג'י, הרוכב הקנדי בן ה־27 של קבוצת ישראל פרמייר טק, סיכם בריאיון את הג'ירו הגדול בקריירה שלו, בו יסיים במקום הרביעי. רגע לפני שלב הסיום הטקסי ברומא, דיבר בגילוי לב על הכל.
"אני עייף", אמר דרק ג'י, אבל מיהר לתקן את עצמו בחיוך רחב, "אני מותש, אבל ברמה אחרת שאפילו קשה לדמיין. אין בי ולו טיפה של מרירות, אכזבה, או חרטה. כלום. להיפך: אם היית אומר לי לפני שנתיים, כאשר הקבוצה התחילה לטפח אותי ולהאמין בי כרוכב דירוג כללי, שאסיים טופ 5 במרוץ האהוב והנערץ עלי מכולם מאז שאני זוכר את עצמי כזאטוט באוטווה עיר מולדתי - הייתי צוחק. כי אין מצב".
למעשה, הוא מגלה, האמונה שזה בכלל אפשרי נסדקה אצלו במהלך המרוץ עצמו, אותו הוא מגדיר "כרכבת הרים, שבו רגע אחד אתה למעלה עם כך כך הרבה תקוות ורגע אחר אתה למטה וכבר מתחיל לחשוב שאין עוד סיכוי".
הג'ירו הזה התחיל עבורו בסיוט. בשלב הפתיחה באלבניה הוא איבד דקה שלמה בגלל מה שנראה כשילוב של חוסר ערנות ומה שרוכבים מכנים "רגליים רעות". כמה ימים אחר כך, דווקא כשהחל לחזור לעצמו, באה התרסקות בקטע השביעי לנאפולי. ואז, רק יומיים אחר כך, תקר בגלגל בזמן הכי גרוע על דרך העפר לסיינה - ואובדן של כמעט דקה וחצי למנצח העתידי של הג'ירו, סיימון ייטס.
"אחרי ההתרסקות ההיא בדרך לנאפולי, התחלתי לפקפק אם אוכל להמשיך ולהילחם על הדירוג", סיפר, "ההתרסקות נגמרה במתיחה של שריר בירך. פחדתי שזהו זה. אבל לשמחתי התאוששתי במהירות מהפציעה, וגם כשאיבדתי עוד זמן - לא איבדנו את הראש. לא יכולתי להרשות לעצמי: חשבתי על כל ההשקעה האדירה של הצוות המקצועי והרוכבים סביבי, כולם האמינו ובטחו בי. לא היה מצב שארים ידיים. אין אופציה כזו".
ואז הגיע המפנה: קטע נגד השעון נהדר שלו בשלב העשירי הקפיץ אותו הישר מירכתי המקום ה־20 למעלה. מאותו רגע לא הביט לאחור, ונסק. השיא הגיע בשלב ה־16, כשברכיבה מדהימה הותיר אבק אפילו למוביל דאז דל טורו ולמנצח העתידי סימון ייטס.
"לא רק שנתתי הכול, גם האמנתי שאני מסוגל. בכל אחד מהימים האלה יצאתי לדרך עם הרגשה שאני אעשה זאת. אבל להיות הכי כנה: אתמול, ברגע המבחן האטלטימטיבי, כשהיינו שם ארבעתנו על הפינסטרה, כשכולנו היינו על הקצה, הם היו טובים ממני. נקודה. לכן אין בי ולו טיפה של אכזבה".
כשנשאל האם הוא יכול לזכות בגרנד טור עם ישראל פרמייר טק בעתיד, אמר: "עלינו מדרגה מדהימה להיות קבוצה שמתחרה על הדירוג הכללי. ועכשיו יש לי ולכולם שאיפות להשיג יותר. אני רחוק ממיצוי היכולות שלי. יש על מה לעבוד".
עוד אמר על העתיד: "אני רואה את עצמי בבירור משיג פודיום בגראנד טור. אני משוכנע לגמרי שאני יכול. אם השגתי רביעי, אז אשיג פודיום. האם אנצח? קשה להצהיר על זה כאשר רוכבים מדהימים כמו פוגאצ'ר ווינגגארד נמצאים בסביבה. אז אני לא מוכן להצהיר על זה בקול רם. אבל תכלס? אני חייב להאמין בתוך תוכי שזה אפשרי. בלי אמונה בעצמך שאתה מסוגל לכל דבר, אי אפשר להשיג שום דבר".