איזה רגע אפשר לקחת ממשחק שנקלעו בו 185 נקודות, ושלא הסתיים על חודו של סל כזה או אחר? את הסל, החטיפה והאסיסט שרשם קאדין קרינגטון עם הבאזר למחצית הראשונה, ושהטיסו את הפועל ירושלים ל-35:49? את השלשה בתוספת העבירה שירה ג'ארד הארפר, דווקא כשהפועל תל אביב חזרה עד 77:73 והרעידה את ברכיהם של יושבי הפיס ארנה? או שאולי הרגע המכונן הוא בכלל זה שלא נראה.
אפשר וצריך לתת קרדיט להארפר על 31 נקודותיו (ועל 15 זריקותיו מהעונשין, רובן ברבע הרביעי). כדאי ומתבקש להחמיא לאוסטין וויילי על עוד דאבל-דאבל של 13 נקודות ו-12 ריבאונדים. ואסור לשכוח את חלקם של כריס ג'ונסון וג'סטין סמית', שחיברו 19 נקודות ללא שום החטאה מאיזשהו טווח. ואולי, אולי גיבור הניצחון האמיתי הוא זה שלא בהכרח ניפק רגעים שאפשר לתייק, או מספרים שיכולים להרשים.
ג'רמי מורגן. האיש שאוהדי ירושלים לא כל כך ידעו איך לקבל, לעכל ולהכיל. זה שבא לכאורה במקום ליוואי רנדולף, ובעצם הוא כל כך שונה ואחר ממנו. את מה שעשה בהגנה, כמו במקרים רבים אחרים, אפשר ללמד. או לפחות לעקוב ולהתהפנט. שבע נקודות בלבד הוא קלע. והוא סיים ללא חטיפה או חסימה. וביצע חמש עבירות ב-22 דקות. אבל נוכחות על המגרש עשתה חלק מההבדל.
הירושלמים שלפו את פסלון החסינות וניצחו 87:98. כפי שהיו אמורים, למעשה, לנצח גם במשחק הראשון בתל אביב. "זה היה שחמט", אמר ג'ונסון. ב-22 הדקות שבהן שותף אמש, קבוצתו הביסה 34:59; ב-18 שבהן סופסל היא הפסידה 53:39. "היינו בפיגור בסדרה, ובאנו להילחם. גם המשחק השלישי יהיה שחמט. הייתה לנו הזדמנות לנצח במשחק הקודם, ולמדנו מהטעויות שלנו. נישאר יחד וניתן לעצמנו הזדמנות לנצח. היינו אינטנסיבים, ואני תופס מנהיגות ועושה את הדברים שהקבוצה שלי זקוקה להם כדי לנצח. צריך לתת קרדיט לחברים שנלחמו, וגם לאוהדים שהראו הרבה התלהבות ועזרו לנו".
המשחק השלישי והמכריע ייערך ביום שלישי. הפועל תל אביב מגיעה עם העומק, הכישרון והחיבור שכבר הוביל אותה העונה לניצחונות בסדרות היורוקאפ; ירושלים תבוא עם האמונה שזה יכול להיות שלה. יש לה על מה להישען: היא כבר ניצחה העונה פעמיים בהיכל מנורה ביד אליהו, ואפילו כשהפסידה בשבוע שעבר - זה בא אחרי שהמשחק היה כבר בידיים שלה.