מצלמות תוכנית הטלוויזיה הספרדית El Dia Despues ("היום שאחרי") קולטות על מגרשי לה ליגה אינטראקציות שמצלמות הטלוויזיה הרגילות לא. כל מיני מחוות קטנות בין מאמנים לשחקנים או מעניין יותר, כל מיני ויכוחים וריבים בין שחקנים על המגרש.
ב-2016, מצלמות התוכנית עקבו אחרי ההתנהלות של לוקה מודריץ', קשר ריאל מדריד, במשחק חוץ נגד ריאל סוסידאד.
במהלך המשחק איסקו, קשר ריאל מדריד בזמנו, השתהה יותר מדי זמן על הכדור ואיבד אותו. מודריץ' אמר לו "איסקו, אל תעשה את זה, שחרר מהר", והראה לו עם הידיים בדיוק לאיפה הוא צריך למסור את הכדור. איסקו, קצת חצוף, ענה חזרה לקרואטי בן ה-31 בזמנו. סרחיו ראמוס, בלם ריאל מדריד והקפטן באותו המשחק, ראה את האינטראקציה ומיד צעק על איסקו לסתום את הפה ולשמוע מה יש למודריץ' לומר. "שתוק ותקשיב ללוקה", אמר לו הבלם הספרדי בדרך ציורית הרבה יותר.
מודריץ' לא ענה חזרה לאיסקו, רק הביט בו ושם אצבע על הפה. איסקו סתם. כמה מהלכים אחרי זה, איסקו קיבל את הכדור ממודריץ' ומסר אותו מהר לאן שהקרואטי אמר לו בפעם הקודמת - לשחקן באגף. השחקן באגף הרים מיד וגארת' בייל כבש שער בנגיחה.
איסקו ומודריץ' התחבקו. זה היה רגע במשחק שמלמד הרבה על מודריץ' ויותר מזה, על ריאל מדריד ואיך האישיות של שני מוסדות הכדורגל האלה התאימו זו לזו.
לריאל מדריד, כמועדון, אין אידאולוגיה טקטית כמו ברצלונה. כלומר אין "תנ"ך" שכתב דמות אלוהית כמו יוהאן קרויף, ובו כתוב איך אמורים לשחק כדורגל במדי הקבוצה. אולם, לריאל מדריד כן יש תפיסה מאוד ברורה לגבי תפקיד הכוכבים בניהול הקבוצה וחדר ההלבשה. יש "אידיאל" ברור. האידיאל הוא אלפרדו די סטפנו. או כפי שמסביר אלפרדו רלאנו, העורך הוותיק של "אס": "כוכב ריאל מדריד צריך להיות אמן ולוחם. מטאדור".
מי שאחראי להעביר את המסר הזה לשחקנים בקבוצה הם לא המאמנים או המנהלים, אלא הכוכבים עצמם - בהתנהלות שלהם באימונים ועל המגרש ואם צריך אז בצעקה. זו המשמעות של חדר הלבשה שמנוהל על ידי הכוכבים כמו חדר ההלבשה של ריאל מדריד.
איך יודעים מי הם "הכוכבים" המנהלים? במועדון כמו ריאל מדריד, הרי, לכולם יש את האיכות הטכנית הגבוהה ביותר בעולם. כולם כישרוניים. כולם מדהימים עם הכדור. כולם מקצוענים, כולם נחושים. כולם יודעים את התורה. אבל שחקנים יודעים בינם לבין עצמם למי יש טיפה יותר מהכוכבות הזו ברגליים. השחקנים מזהים למי יש את האיכות הטכנית והאנושית להיות זה שיכול להגיד להם מה לעשות. והשחקנים הכי טובים במדים הלבנים של ריאל מדריד תמיד זיהו את מודריץ' כאחד מאותם כוכבים עם איכות טכנית ואנושית מהעשירון העליון של האיכויות הטכניות והאנושיות בעולם.
מטאדור קטן עם נגיעה קטיפתית בכדור ונחישות שבוערת בו כל הזמן.
מאז 2012 אף אחד לא גילם את הרוח של ריאל מדריד טוב יותר מאשר מודריץ'. גם בגיל 39 הקרואטי הצנום היה יכול להיכנס למשחק ולהיות הבוס שמגדיר מחדש את המשחק, כותב מחדש את הנרטיב, מייצר - עם כוח האישיות שלו, המקצועיות שלו והבנת הכדורגל שיש לו - מציאות חדשה על כר הדשא. מספר המשחקים ששינה בזכות מסירה מבריקה עם הפאלש או השתלטות מרהיבה על הכדור הוא במאות.
מודריץ' - שכשהגיע ב-2012 לריאל מדריד מטוטנהאם נבחר על ידי העיתון "מארקה" כ"החתמה הגרועה ביותר בלה ליגה" - הפך בשנים מאז ללב הפועם של ערכי ריאל מדריד בחדר ההלבשה. ויש לו את התארים להוכיח זאת.
מבין כל השחקנים העצומים - השחקנים הטובים בהיסטוריה - ששיחקו במדי ריאל מדריד, רק לאחד - לוקה מודריץ' - יש 27 תארים. כולל 6 אליפויות אירופה, 5 אליפויות עולם למועדונים ו-4 אליפויות.
לשם השוואה, לפאקו חנטו, מי שהחזיק את השיא הזה במשך עשרות שנים, היו 23 תארים כשחקן ריאל מדריד. ראמוס ומרסלו זכו ב-21 תארים ואיקר קסיאס, שחקן הבית שגדל במועדון והפך לאחד מהשוערים הטובים בעולם, יש "רק" 19 תארים במדריד. כריסטיאנו רונאלדו, השחקן הגדול בהיסטוריה המודרנית של ריאל מדריד, זכה ב-12 תארים פחות מאשר מודריץ' כשחקן הקבוצה.
הילד - שאיבד את ביתו במלחמת האזרחים ביגוסלביה והתאמן על השליטה בכדור שלו בין אזעקה לאזעקה - הפך לכדורגלן המעוטר ביותר במדי מועדון הכדורגל הגדול ביותר בעולם. והוא עשה את זה עם נגיעות של אמן בכדור ורוח של מטאדור. הוא הפך לבשר מבשרה של ריאל מדריד כאילו נולד בשכונת צ'מרטין במדריד. אין יותר מדי סיפורים יותר מעוררי השראה מהסיפור של מודריץ' וריאל מדריד. וכנראה שעוד שנים קדימה לא יהיה עוד שחקן כמו מודריץ' במדיה.