ראיתי בשידור חוזר את ניצחונה של מכבי תל אביב 0:3 על מכבי חיפה, ומיד נזכרתי במסר שהעביר ליאור רפאלוב לחבריו בקבוצה, יום לפני המשחק. הוא אמר "שכל מי שישחק מול מכבי תל אביב, ושהעונה הבאה חשובה לו, יצטרך לתת מעל 100 אחוזים". התברר שהמסר הזה נתקל באוזניים אטומות.
אבל הרבה יותר מזאת חייבת מכבי חיפה לבדוק כיצד אבדה ונעלמה לה אותה קבוצה שתענוג היה לראותה בפעולה. בעיקר היו אלה הפסדיה האחרונים שהדגישו זאת. היא ספגה חמישייה בדרבי מול הפועל, רביעייה מרגליה של הפועל באר שבע, ושלושה שערים ממכבי תל אביב, שוודאי לא ציפתה למשחק חוץ שיהיה כה קל להכרעה. סדרה כה מכאיבה נגעה בנקודות הכי רגישות של המועדון.
התוצאות האלה מחייבות כמובן בדק בית, והוא החל כבר לפני כשבועיים, עם ההחלטה לפטר את ברק בכר ואת גל אלברמן. מעבר לכך, אחת מהמסקנות המתבקשות היא כמובן להנחית בקבוצה שחקנים זרים שביכולתם יהיה לעשות את ההבדל שבין הצלחה לכישלון. בהצלחותיה הגדולות בעבר היו בהרכבה שחקנים כאלה שנתנו את הטון. העונה היא חסרה אותם.
פרישתו של ליאור רפאלוב, שרצה עוד שנה כשחקן על המגרש, מסמנת גם היא משהו במגמת השינוי שמבצע בעל הבית, יעקב שחר. רפאלוב הוא סמל ודוגמה מובהקת למי שאהבתו לקבוצה אינה ניתנת לערעור. לכן, נוכחותו בשטח, תבהיר לכל אחד ואחד מכדורגלני העונה הבאה, מה נדרש מהם כדי ללבוש את החולצה הירוקה.
בחייה של כל קבוצה ישנן תקופות טובות יותר וטובות פחות. למשל באנגליה, לאחר ששלטה בפרמיירליג, מצאה עצמה מנצ'סטר סיטי לפתע בתקופת שפל, ומבלי להשוות בינה לבין מכבי חיפה. זוהי רק הוכחה שלא לעולם חוסן.
אוהדיה של מכבי חיפה כבר נושאים עיניהם לעבר השנה הבאה, אולי אף בתקווה שכאשר ישובו ליציעי אצטדיון סמי עופר, הם יראו קבוצה שעברה שדרוג ושעשתה את כל מה שמתבקש מכל טוענת לכתר.