שמעתי היום על מותו של גדי וזה הכה בי, זה יום עצוב מאוד עבורי אני מרגיש קושי גדול ברגעים הללו. לפני הכל אני עצוב מאוד עבור המשפחה ועבור כל מי שהכיר אותו והיה חבר שלו.
גדי מוכר בישראל ובכלל בעולם בזכות היכולות שלו על המגרש, אבל האמת היא שמי שהכיר אותו קצת יותר טוב מלראות אותו משחק, יודע שגדי היה לפני הכל אדם ממש ממש טוב. אני לא זוכר הרבה פעמים שראיתי את גדי ולא היה לו חיוך על הפנים, הוא היה תמיד עם גישה חיובית, ויותר מכל מבצע שלו על המגרש - אזכור כמה הוא היה אדם יוצא מהכלל.
בדרך כלל כשאתה שחקן זר אז יותר קשה לך בחדר ההלבשה, אבל בגדי השחקנים התאהבו מיד, כי אי אפשר שלא. הוא היה שחקן מאוד חשוב על כר הדשא ודמות מאוד חשובה במרקם בחדר ההלבשה. לגדי הייתה תכונה שלא משנה לאיזה חדר הוא נכנס, הוא יזרח וישר ירגישו בו למרות הצניעות.
אני זוכר שאחד האנשים הקרובים אליי במשך שנים שעזר לנו בקנזס בסקאוטינג, התקשר אליי יום אחד ואמר לי: "יש קשר בישראל שאתה חייב לשים עליו עין". שאלתי מי זה, והוא אמר, "גדי קינדה". סמכתי עליו, אז התחלתי לעקוב אחרי גדי ומהר מאוד הבנתי שהוא צודק, ושאני חייב לצרף את גדי לקבוצה - וזה התברר כבינגו.
לשחקנים לוקח זמן להשתלב, אבל גדי השתלב מיידית. כבש אם אני זוכר נכון אפילו במשחק הראשון שלו כבר שער נהדר, והיה אחד השחקנים הטובים שלנו.
לפני שבועיים שמעתי שהוא חלה, ומיד התקשרתי אליו. שוחחנו ואמרתי לו שאני כאן בשבילו עבור כל דבר. גדי אמר לי שהוא מתכוון להילחם במחלה בכל הכוח שיש לו והאמין שהוא ייצא מזה.
לצערי, היום קיבלתי את הבשורה הקשה. אני רוצה לחזק את בני משפחתו המדהימים ואת עולם הכדורגל בישראל, בארצות הברית ובכלל.