מכבי חיפה נערכת למשחק מחר (שני, 20:30) נגד מכבי תל אביב בסמי עופר, שיהיה קודם כל ולפני הכל ערב מרגש עבור ליאור רפאלוב. הקפטן ייפרד מהקהל הירוק לפני הפרישה והמעבר לתפקיד מקצועי, ולקראת המשחק סיפר על התחושות במסיבת עיתונאים.
"אני עדיין רוצה ליהנות מהטייטל של שחקן, אולי בפעם האחרונה. אני משתדל להתמקד במשחק, היה לי שבוע מלא ברגשות מעורבים. מצד אחד שמחה, מצד שני קצת עצב - הריח של הדשא, הפרפרים לפני משחק, אימון הבוקר - כל זה קצת מתרחק ממך. זה יישאר לי, אבל בתפקיד אחר", אמר הקשר בן ה-39. "באופן כללי, נוצרה סיטואציה במועדון שראשי המועדון פנו אליי למלא תפקיד שגם ככה רציתי למלא בשנים הבאות, בפרק השני שלי בכדורגל. התוכניות שלי טיפה השתנו כי רציתי לשחק עוד עונה אחת, אבל הסיטואציה הזאת הגיעה אליי אולי שנה אחת מוקדם מדי. עם כל הרצון והאהבה שלי למשחק, לפעמים צריך לשים את הדברים על השולחן ולבחון את האפשרויות שיש בפניי לשנים הבאות".
רפאלוב הוסיף: "אני שמח מאוד על האמון וההזדמנות שאני מקבל מיענקל'ה שחר. זה אתגר גדול, אנחנו נגיע לזה בסוף העונה ונדבר קצת יותר לפרטים מה צריך לשנות ואיך, אבל בינתיים כולי מרוכז לקראת משחק. אי אפשר לבקש משחק פרישה טוב יותר".
על ערן זהבי: "אני לא יודע מה התוכניות שלו למרות שדיברנו השבוע. אני בטוח שהוא יקבל את ההחלטה הכי טובה עבורו ועבור המשפחה שלו. ננסה ליהנות מכל רגע מחר במגרש, וננסה לנצח את המשחק מהדקה הראשונה".
על הבעיות במכבי חיפה: "כמובן שתהיה עליי אחריות גדולה, אבל אני מאוד אוהב שיש עליי אחריות, ואוהב לקחת החלטות לא פשוטות. לצד דברים לא טובים שקרו במועדון בשנים האחרונות, היו גם הרבה דוגמאות טובות. לא צריך לזכור רק את הדברים הפחות טובים. צריך לפרגן לצוות הקודם שכן עשה דברים טובים למועדון. אין נוסחה מדויקת לתיקון של הקבוצה, המצב בישראל כל כך מורכב מבחינת מאמנים ושחקנים - מי כן מוכן לבוא, מי לא - והרבה פעמים כשאנחנו מתחילים שיחות עם גורמים מבחוץ, אנחנו שומעים שאומרים לנו 'רק בישראל חושבים שאין מלחמה בישראל'. זה לא פשוט והאתגר מאוד גדול, אבל לפני הכל צריך למצוא פרופילים נכונים ולראות איך מתקדמים הלאה. אני כן אשתף אתכם שבראש של כולנו מהדהדת השאלה איך מוצאים את הפרופיל הכי נכון לצוות המקצועי, שיקדם את המועדון בשנים הבאות".
על התחושה שהוא לא מספיק מוערך בכדורגל הישראלי: "למען האמת, לאורך כל הקריירה קיבלתי המון אהבה והערכה. בסוף, הכל שאלה של התבוננות. אם אתה בוחר כל הזמן לראות מה לא בסדר, אז אתה אף פעם לא תהיה מרוצה ולא תישן טוב בלילה. אבל אם אתה בחור חיובי שמסתכל על הטוב, אתה יודע שהאנשים החשובים באמת יודעים להעריך ולהוקיר את הטוב. לשם העיניים שלי היו מכוונות כל הזמן".
ההחלטה לפרוש: "אני לא אשקר - זו הייתה החלטה מאוד קשה. תמיד היה לי את החזון הזה לפרוש בגיל 40, או לחגוג 40 על המגרש. אבל זו הייתה החלטה משותפת עם המשפחה, בראש ובראשונה עם אשתי ואחר כך כמובן גם ההורים. כמו שציינתי, נוצרה פה הזדמנות שהגיעה אמנם שנה מוקדם מהתכנון האישי שלי, אבל גם אני מתכונן להתפתח, להתמקצע וללמוד לקראת השנים הבאות. תמיד רציתי לפרוש במכבי חיפה, לסיים איפה שהכל התחיל".
על מצבו של גדי קינדה: "זה תפס את כולנו בצורה מאוד קשה. אתה מקבל פרופורציות בשנייה עם הסיטואציה הרפואית שיש לגדי. היינו ערים לזה מהשנייה הראשונה, ואמנם זה התפרסם רק כמה שבועות לאחר מכן, אבל גדי הוא אחד השחקנים הכי אהובים במועדון. החיוך שלו היה סימן ההיכר שלו אצל כולנו. כולנו תפילה שהוא יצליח לשרוד את זה ולעבור את זה, ויחזור אלינו כמה שיותר מהר. אנחנו כל יום משתדלים לפחות שלושה-ארבעה שחקנים ללכת אליו, לבקר אותו ולחזק אותו. אפשר היה לראות את הטוב שיש במדינה שלנו - כמה אנשים יודעים לשים בצד את כל המחלוקות כשזה מגיע לסיטואציות האלה. אני מקווה מאוד שכל האהבה שגדי מקבל מחזקת אותו. היו כמה פעמים שהחזקתי את עצמו לא לדמוע כשביקרתי אותו. כשמדברים עליו בחדר ההלבשה, אתה רואה שחקנים מתפרקים. זה נושא מאוד קשה לכולנו. אנחנו אוהבים את גדי מאוד, ואני באמת מתפלל שהוא יעבור את זה".