אם רובוטים היו משחקים כדורסל, ייתכן שבוסטון סלטיקס וגולדן סטייט היו עדיין במירוץ לאליפות ה- N.B.A. אלא שג'ייסון טייטום וסטף קרי עשויים בשר ודם, ובהעדרם שילמו שתי הקבוצות את מחיר פציעותיהם.
ראשונה שסיימה את חלקה במאבק על הכתר הייתה גולדן סטייט, שהודחה בתוצאה הכללית 4:1 בידי מינסוטה. כל אוהד כדורסל יודע עד כמה גדולה חשיבותו של קרי בהישגיה. עם כל הכבוד והערכה לחבריו האחרים בקבוצה, פציעתו הייתה מכרעת. גם איתו גולדן סטייט אינה יכולה לזכות כל עונה באליפות ואינה יכולה לנצח בכל משחקיה. אלא שכאשר הליגה מגיעה לשלביה הסופיים הוא השחקן המסוגל לעשות את ההבדל שבין ניצחון להפסד. בלעדיו המשימה קשה שבעתיים, בדיוק כפי שבוסטון הייתה זקוקה בעת הזו לכוכבה הגדול טייטום. אמנם היא נשארה בחיים כדי לצמצם את פיגורה ל- 3:2 מול הניקס, אולם בסופו של דבר הפסידה בתוצאה 4:2, וניו יורק היא זו שעלתה בסוף השבוע לגמר המזרח.
ידוע לכל שה- N.B.A מאופיינת לא רק במספר עצום של משחקים, אלא בעיקר באינטנסיביות שבהם הם נערכים. משחק רודף משחק בקצב הדורש מכל שחקן מאמץ רציף שאינו מקובל, למשל, בכדורגל. במילים אחרות: הכדורסלנים מותשים, והם, או לפחות חלקם, מגיעים אל קו הגמר ללא האנרגיות המקסימליות והופכים פגיעים יותר פיזית, כפי שקרה לטייטום ולקרי.
המכה שספגה האלופה היוצאת, בוסטון, קשה במיוחד, שכן החלמה מניתוח בגיד האכילס, דורשת זמן רב, בהשוואה לפציעות אחרות. מכאן קיים גם החשש שג'ייסון טייטום עלול להחמיץ את כל העונה הבאה. אוהדי הקבוצה, וישנם רבים כאלה בעולם, ודאי שואלים עצמם, האם היא תחפש לו תחליף זמני, או שמא תישאר עם הסגל העכשוי. ספק גדול אם הסגל הזה יוכל לעמוד באתגרים הגדולים שהיא מציבה לעצמה מידי שנה בשנה.
העובדה ששני כוכבי העל האלה חסרו ברגע האמת, מחייבת את ראשי הליגה הטובה בעולם, במחשבה שנייה לגבי העונות הבאות. לדעתי זהו צורך השעה.