על מנת לתאר את ההשפעה העצומה של קווין דה בראונה על הפרמייר ליג, צריך הרבה יותר מכתבה אחת נקודתית לקראת משחק מכריע בדמותו של גמר הגביע האנגלי. אפשר להצביע על רשימת התארים שצבר בעשור שבו כיכב במנצ'סטר סיטי, שישה עשר במספר, כולל שש אליפויות וטרבל אחד בלתי נשכח, בכדי לאמוד את ההצלחה הכבירה שסיטי גרפה תחת הנהגתו.
כי בעולם המודרני של סטטיסטיקות ומספרים, עם נתונים מרשימים כאלה בלתי ניתן להתווכח על היותו של דה בראונה אחד מגדולי הקשרים הטובים ביותר שפיארו את הליגה מאז שנוסדה בשנת 1992. אך היופי בסיפור הייחודי של הקשר הבלגי בן ה-33 הוא על כך שניתנה לו הזדמנות שנייה, מושג כמעט חסר תקדים במציאות חיינו (על, ומחוץ לכר הדשא), לאחר שהקדנציה הראשונה שלו במולדת הכדורגל הסתיימה בקול ענות חלושה ובתהיה האם השחקן הצעיר והשדוף שהתקשה להתאקלם בצ'לסי בכלל בנוי לרמות הללו?
לאחד הדיונים המתישים (או לחילופין האטרקטיביים ביותר. תלוי את איזה צד שואלים) ביותר סביב השאלה הנוקבת, 'מיהו גדול הקשרים ההתקפיים בתולדות הפרמייר ליג?', כשהמועמדים המרכזיים נעו בין פול סקולס, סטיבן ג'רארד ופרנק למפארד, הצטרף ביתר שאת קווין דה בראונה, שנמצא בשבועות האחרונים לכהונתו כשחקנה של מנצ'סטר סיטי.
כמות האליפויות שסקולס זכה (11), השערים והתארים במדי צ'לסי שזיכו את למפארד לאגדה אמיתית והיותו של ג'רארד הלב, הנשמה והכתפיים הרחבות שסחפו את ליברפול לזכיה בליגת האלופות ב-2005 (אך בניגוד ליתר, מעולם לא זכה באליפות המקומית) הם קווי דימיון מקבילים לדה בראונה, שבניגוד לשלושת שחקני העבר הוא אינו אנגלי.
'יצירת מצבים עבור חברי לקבוצה, זאת העבודה שלי', כך הגדיר דה בראונה עצמו בכנות מרשימה את מטרת משחקו, במשפט קצר שמלמד כל כך הרבה. אמר, וגיבה זאת היטב במספרים, עם לא פחות מ-119 בישולים (שני בהסטוריית הליגה רק לריאן גיגס, עם 162), ראיית משחק פנומנלית ויכולת מסירה שהותירה פיות רבים פתוחים לרווחה ובתדהמה.
עונה אישית מרשימה בוולפסבורג הגרמנית שהחליטה להעניק לו צ'אנס לאחר הכשלון בצ'לסי הגיעה בדמותם של עשרים בישולים בבונדסליגה (קטגוריה אותה הוביל בבטחה במקום הראשון מבין חמש הליגות הבכירות ביבשת) והימור שלקחה סיטי עם רכישתו תמורת סכום של 54.5 מיליון לירות שטרלינג. 'הוא שחקן טוב, נכון, אבל האם הוא שחקן מצוין? מצטער, אני פשוט לא רואה בו שחקן ששווה מעל חמישים מיליון פאונד', קבע אגדת ארסנל (ואוהד צ'לסי בעצמו), פול מרסון, כשנודע על שובו של דה בראונה לפרמייר ליג.
ישנן מגוון סיבות להצלחה המטאורית של פפ גווארידולה באת'יחאד שהובילה לדיון הראוי האם סיטי בשיאה היא קבוצת הפרמייר ליג הטובה אי פעם, אולם הראשונה, ובפער, היא הנוכחות והתרומה של דה בראונה לאורך עשור מוצלח. עם ראיית משחק של 360 מעלות, יצירת מצבים באה לדה בראונה בטבעיות, שלעתים נתפסה כבלתי אנושית. מאז שהצטרף למועדון בצד התכלת של העיר, הוא בישל 32 פעמים יותר מכל שחקן אחר בליגה, יצר 294 יותר מצבים מכל קולגה אפשרית (827 במספר) והיה שם, ובגדול, ברגעים בהם סיטי הייתה זקוקה לו יותר מכל. והיו גם השערים, שבעים ושניים במספר, בעשור בפרמייר ליג, כששליש מהם הובקעו ברגלו החלשה ועשרים ותשעה מהם נכבשו מחוץ לרחבה- נתון שאף שחקן בפרמייר ליג לא השיג בחמש עשרה השנים האחרונות.
ובשנים האחרונות, היו גם הפציעות, אלמנט מרגיז ושכיח בקריירה של כל שחקן מקצועני, שפגעו ביכולתו של דה בראונה בשנתיים האחרונות לשחק באופן עקבי והובילו, בין היתר, לנסיגה העצומה שהקבוצה חוותה העונה, שבאה לידי ביטוי באובדן תואר האליפות לליברפול לראשונה לאחר ארבע זכיות מרשימות. אותן פציעות מוכרות שקרו באופן מתסכל בשני גמרי ליגת האלופות שונים, שפגעו ביכולתו להשלים עונה מלאה נטולת קשיים רפואיים והובילו להחלטה המורכבת של המועדון שלא להאריך את חוזהו בסיום העונה הנוכחית.
'זה יום עצוב, כי חלק מאיתנו עוזב ובלתי אפשרי לתאר את ההצלחה שלנו בעשור האחרון בלעדיו', שיתף פפ גווארדיולה לפני כחודש שנודע על עזיבתו הצפויה של דה בראונה. 'אבל במקביל, זה גם יום שמח על כל מה שקווין נתן לנו בשנים ביחד, מעבר לשחקן שהוא היה, האנושיות שבו', הדגיש המנג'ר הספרדי המעוטר.
חוזהו של דה בראונה, אגב, יסתיים באופן רשמי בעיצומו של גביע העולם למועדונים שיערך בארצות הברית החל מה-13 ביוני וקיימת אפשרות להאריכו בחודש נוסף על מנת לאפשר לו לקחת חלק בטורניר הייחודי, אולם בשלב הזה האפשרות הזאת מסתמנת כריאלית פחות כשהשחקן בוחן אופציות חדשות ליעד הבא שלו. החל ממעבר נדיר לאלופה הטריה, ליברפול, גילויי עניין מצידה של אסטון וילה ואפשרויות ברחבי הגלובוס- הליגה הסעודית וארה''ב- דה בראונה כבר הבהיר שהשיקול המשפחתי יהיה הפקטור המרכזי בהחלטה העתידית.
ועד שדה בראונה יודיע על זהותה של הקבוצה הבאה שתזכה בשירותיו, נותרה לו משימה מקומית אחרונה בהחלט הערב (18:30, ספורט1) כשיוביל את הסיטיזנס למקום בו ביקרו פעמים רבות בעשור האחרון, אצטדיון וומבלי. לאורך כל שנותיו באתי'חאד מטרות העל היו זכייה באליפות מקומית ובעיקר- זכייה בליגת האלופות לראשונה בתולדות המועדון- מטרה שהושלמה לפני כשנתיים, הגביע האנגלי במקביל היה מפעל בו סיטי הפגינה דומיננטיות מרשימה.
הערב מול קריסטל פאלאס המפתיעה לדה בראונה יש את ההזדמנות האידיאלית ל-'ריקוד האחרון' על הבמה הלאומית, ובעונה מתאגרת- אישית וקבוצתית- להנחית את הגביע המקומי היחיד עבור סיטי בעונת 25/24 והתואר האחרון בו ינסה לזכות ברגעי הפרידה שלו ממולדת הכדורגל בצבע התכלת .