"תיאורית קשר היא בסך הכול הסכם סודי בין מספר אנשים שמוציא לפועל מדיניות שהם לא מעיזים להודות בה בפומבי".
את המשפט הזה מייחסים בטעות למארק טוויין המיתולוגי, למרות שככל הנראה מי שאמר את זה הוא דווקא המלחין היהודי אוסיפ גברילוביץ', שהתחתן עם הבת של טוויין. בכל מקרה, זה יהיה תמים לחשוב שאין קונספירציות - בטח בחברות הארגונים לא ציבוריים שבשליטת בודדים.
ואיזה ארגון בנוי מסך של 30 אנשים מאוד חזקים ועשירים, שצריכים לדאוג לעתידם ונותנים את המנדט לניהול לאדם אחד בתהליך בחירה לא הכי שקוף בעולם? ה- NBA, ליגת הכדורסל הטובה והעשירה בעולם, שנמצאת בניהול 30 מהאנשים העשירים בעולם, שמינו את אדם סילבר כקומישינר כדי שירוויח להם כסף.
תיאוריות הקונספירציה סביב הלוטרי האחרון הגיעו לנקודת רתיחה של ממש, כאשר דאלאס מאבריקס קיבלה את הבחירה מספר 1, למרות שהיו לה את הסיכויים הנמוכים ביותר להשיג את הנכס הזה שיניב לה את קופר פלאג - התקווה הלבנה הגדולה של הכדורסל האמריקאי.
תגידו, 'רגע, הלוטרי תמיד מפתיע - בטח כאשר הורידו את הסיכויים של הקבוצות הכי גרועות לזכות בו כדי למנוע טנקינג' ואז אנשים רציניים, כמו ביל סימונס - פרשן, סופר והבעלים של The Ringer - מייצר קשר חשוד למדי בין דברים שפשוט מסתדרים לליגה מבחינה כלכלית ולמי מקבל את הבחירות החשובות ביותר בדראפט.
"ראייה" ראשונה: דאלאס מאבריקס עושה טרייד בלתי נתפס של לוקה דונצ'יץ' לקבוצה הכי פופולרית בליגה עבור אנתוני דיוויס המזדקן ועוד כמה נכנסים לא משמעותיים. זה טרייד שקרע את דונצ'יץ' מהעיר שלו אבל ככל הנראה יאריך את הקריירה של המאני-מייקר המרכזי של הליגה ב-20 השנים האחרונות לברון ג'יימס בלייקרס, וגם יאפשר את הגעתו לשלבים המכריעים בפלייאוף - שם תמיד הכסף הגדול באמת.
זה מעולה בכמה רמות לליגה שלא מזמן חתמה על הסכמי זכויות שידור בשווי של יותר מ-75 מיליארד דולר. ובתמורה לטרייד הנוראי המאבריקס קיבלו את המקום הראשון בדראפט שבו יש כישרון של פעם בדור.
"ראייה" שנייה": זה קרה בעבר. ניו אורלינס פליקנס החליפה בעלות, אבל קרה המקרה ואנתוני דיוויס, הכוכב הגדול שלה, רצה להצטרף ללוס אנג'לס לייקרס של לברון ג'יימס - וזה קרה. ומה קרה בלוטרי מיד אחרי? הפליקנס קיבלו את הבחירה מספר 1, שאמורה להיות זאיון וויליאמסון - כנראה שחקן התיכוניים הוויראלי בכל הזמנים. ומיד אחרי הבחירה שלו הפליקנס שוברים שיאים במכירת הכרטיסים והמנויים.
"ראיות" נוספות: קליבלנד מקבלת את קיירי אירווינג בבחירה הראשונה בדראפט מיד אחרי שלברון ג'יימס עוזב למיאמי וכמובן הניקס מקבלת את הבחירה, שתביא אליה את פטריק יואינג כי הליגה צריכה קבוצה חזקה בניו יורק.
צריך לומר. עיתונאים נמצאים בחדר ההגרלה בו כדורי הפינג פונג עם מספרי הקבוצות. לא נראה שבאמת אפשר להשפיע על התהליך הזה בצורה שתאפשר שליטה של הליגה במי תבחר ראשונה. ועדיין, אלה הרבה מאוד צירופי מקרים והרבה מאוד מיליארדים מונחים על כף המאזניים. לא סתם השיח על קונספירציה כל כך חזק.
ועכשיו עוד קונספירציה אם יורשה לי. בערב של הלוטרי ג'ייסון טייטום קרע את גיד אכילס שלו ודי ברור שבוסטון סלטיקס בלעדיו כבר לא תהיה מועמדת לאליפות - העונה או בעונה הבאה. יותר מזה, לפי חוקי השכר ומיסי היקרה, בוסטון הולכת להיות בשנה הבאה אחת מהקבוצות היקרות בהיסטוריה. ובלי סיכוי אמיתי לזכות באליפות.
ביל צ'יזהולם וקרן ההשקעות שלו, שמנהלת 12 מיליארד דולר, רכשו לא מזמן את בוסטון סלטיקס במחיר שיא של 6.1 מיליארד דולר - מחיר שהליגה רצתה כי זה יעזור לה להשיג עוד יותר כסף (לפחות 8 מיליארד דולר) מהרחבת הליגה בשתי קבוצות. יכול להיות שהוולקאם שלו לליגה יהיה "קח קבוצה שאיבדה את השחקן הכי טוב שלה ועוד תצטרך לשלם עשרות מיליונים במס יוקרה בלי יכולת לשנות משהו במשך שנים קדימה - בהצלחה חבר עשיר ששווה 3.2 מיליארד דולר ועזר לנו להשיג 8 מיליארד דולר!"?
ולכאן נכניס שוב את שמו של קופר פלאג, שגדל בניופורט, מיין - מעוז של בוסטון סלטיקס. אמא שלו, אוהדת בוסטון סלטיקס, גידלה אותו על סרטוני יוטיוב של לארי בירד והוא חתום על חוזה של מיליונים עם ניו באלאנס, חברה בוסטונית והספונסרית של בוסטון סלטיקס.
אתם רואים לאיפה זה הולך?
מה אם בוסטון - בתיווך של הליגה כמובן - מציעה לדאלאס את ג'יילן בראון, ה-MVP של סדרת הגמר האחרונה, וג'רו הולידיי, שני שחקנים שיכולים לזכות באליפות לצד אנתוני דיוויס, 31, והסגל הקיים והבריא בדאלאס - ותקבל בתמורה את קיירי אירווינג (שלא יוכל לשחק בעונה הבאה בגלל קרע ברצועה הצולבת ומשתחרר מחוזהו בקיץ הבא), שחקן נוסף להשוואת שכר ואת קופר פלאג?
ככה למאבריקס יהיה סגל מנוסה שיכול לזכות באליפות בעונות הקרובות (אולי אפילו אחרי סדרה מרתקת מול לוס אנג'לס לייקרס) וזה בטוח יהפוך את ההשקעה של צ'יזהולם למשתלמת הרבה יותר לטווח הארוך כי ההתלהבות מהגעתו "הביתה" של לארי בירד 2.0 תהיה חתיכת בוננזה מטורפת, בעונה שבה יהיה בלתי אפשרי לשחק עם טייטום, שיחזור אחרי שנה ויהיה הכוכב הוותיק לצד הכוכב העולה. השחור המנוסה והלבן הצעיר בקבוצה המיתולוגית ביותר בליגה . זה כמו תסריט.
אם אתם רוצים קונספירציה עם הגיון פנימי שהופכת את הבעלים של הליגה למבסוטים ולעשירים יותר, אז הנה לכם אחת. כי כולם מרוויחים מהדבר הזה. דאלאס מרוויחה סגל לאליפות ב-3 השנים, התקופה בה ניקו האריסון אמר שימדדו אותו אחרי הטרייד על לוקה; בוסטון מרוויחה עתיד מניב וה-NBA, וכל המיליארדרים ששולטים בה, מרוויחים מספיק נרטיבים לתוכנית טלוויזיה שמכרו ליותר מעשור לחברות התקשורת החזקות בעולם ואמזון תמורת 75 מיליארד דולר.
הקונספירציה האמיתית
ועכשיו, ברצינות, הקונספירציה היחידה שצריך להתייחס אליה היא ההחלטה של הליגה להמשיך עם 82 משחקים בעונה הסדירה. זו החלטה, שבברור נובעת מתוך הרצון של הבעלים להרוויח יותר כסף - למרות שכל הראיות מצביעות על כך שבסגנון הכדורסל של היום - בו יש הרבה יותר ריצות מהירות ושינויי כיוון - אי אפשר לשחק ברמה הכי גבוהה לאורך זמן מבלי להיפגע.
ואלו הראיות האמיתיות והמדעיות לכך: למרות שכל המעטפת של השחקנים השתפרה פלאים בשנים האחרונות - הם מקבלים טיפולים טובים יותר, אימוני כושר מדויקים יותר, תזונה בריאה יותר וכו' - יש יותר פציעות. מספר שיא של פציעות. יש גם הרבה יותר פציעות קשות.
בעונת 2013/14 - לפני שגולדן סטייט ווריירס בהובלת סטף קרי הפכו את הכדורסל לתחרות ספייסינג על ספידים - היו שני שחקנים שקרעו את הרצועה הצולבת שלהם: ג'יי ג'יי היקסון מדנבר וחברו לקבוצה ואגדת הפועל תל אביב, נייט רובינסון. קריעת גיד האכילס היחידה משמעותית הרבה יותר - של קובי בריאנט הוותיק.
העונה - בה כל השחקנים משחקים בקצב הרבה יותר גבוה רוצים כ-10% יותר ק"מ פר דקה מאשר לפני עשור - שני שחקנים קרעו את האכילס שלהם רק בפלייאוף, ועוד שלושה קרעו את האכילס בעונה הרגילה (לא כולל תאניס אדטוקומבו). ארבעה נוספים קרעו את הרצועה הצולבת שלהם (קיירי, גרנט וויליאמס, מוריץ וולץ ודיאנתוני מלטון). וזה כשכל הקבוצות אימצו שיטות אימון חדשות, מדעי ספורט, ניהול עומסים וכו' - שנועדו למנוע פציעות קטסטרופליות כאלו.
העניין הוא כזה. השחקנים היום אולי נראים כמו דמויות של מארוול, אבל הם בני אדם. הרצועות והגידים של כדורסלנים הם בדיוק כמו כל חומר בעולם. יש עייפות חומר. יש שחיקה. יש מספר מוגבל של תנועות חדות שאפשר לעשות לפני שקורה משהו. זה ממש לא מפתיע שאחרי שמונה עונות רצופות שבהן טייטום מגיע רחוק בפלייאוף (חוץ מעונה אחת בגלל פציעה של ג'יילן בראון) מי שכונה "איירון-מן" נופל לפציעה כזאת נוראית. פציעה שמשנה גורלות של קבוצות. הוא האולסטאר השני שקורע את גיד האכילס שלו בפלייאוף העונה. דמיאן לילארד נפצע ככה בסיבוב הראשון.
זה לא קרה כל כך הרבה בעבר. פציעות של אולסטארים בפלייאוף היא תופעה מודרנית. אם בשנות התשעים - אז שיחקו כדורסל קשוח הרבה יותר, אבל גם הרבה יותר סטטי - היו פציעות בודדות שהשביתו אולסטארים לפלייאוף - אחת, שתיים. אולי שלוש, אבל היו פלייאופים עם אפס.
בפלייאוף הנוכחי כבר חמישה אולסטארים הושבתו בפלייאוף בגלל פציעה. בשנה שעברה שישה אולסטרים נפצעו בפלייאוף, בעונה לפני גם חמישה וב-2022 נפצעו 8 כשב-2021 היו 10 בחוץ.
ועדיין, לא מדברים ברצינות על קיצור העונה הסדירה. בכל זאת, בממוצע משחק ב-NBA, מכניס לקבוצה כ-2 מיליון דולר - רק מפעילות עסקית בארנה (מבלי לחשב את הכנסות הליגה משידורים). שיפור הכדורסל והמוצר נמצא במרחק קיצור העונה הסדירה וריווח הפלייאוף - זה ברור לכל איש מקצוע - אבל נתקל בחומה של מיליארדרים שלא מוכנים לוותר על המיליונים שלהם פר משחק. חקרו את העניין כמובן והם, אותם מיליארדרים, תמיד הגיעו לאותה מסקנה: לא מקצרים את הליגה כי זה יגרום לאובדן כסף. זו הקונספירציה.
אגב, הכנסות ממוצעות למשחק פלייאוף מפעילות באולם הן 9 מיליון דולר - אז אולי שווה לעשות חישוב ולראות אם סדרות ארוכות יותר עם קבוצות בריאות טובות יותר לכלכלה של הליגה?
בכל מקרה, נראה שתיאוריות מופרכות פשוט מסתירות את הקונספירציה האמיתית.