שחקן של פעם בדור: לערן זהבי מותר לעזוב. מותר לו גם להתאכזב

מעטים השחקנים שמגיעים לתקופה קריטית בקריירה, כזאת שבה לא ברור האם ימשיכו ולאן, שאפשר להגיד עליהם שהם ענקיים, אגדות, יוצאים מגדר הרגיל, או "אחד בדור"

כן, חברים, ערן זהבי הוא אחד מהשחקנים האלה. מגיע לו הרבה כבוד על הקריירה הנפלאה שהוא השיג. נכון, הוא לא הטיפוס הצנוע ביותר או החלוץ עם הדריבל הכי מרהיב, אין לו את המשחק הראש של סטלמך, את המהירות של רוזנטל או את התחכום של אוחנה, אבל יש לו דבר אחד טוב יותר מכל הענקים האלה: קילר אינסטינקט וסיומת כמו שיש רק לבודדים בעולם כולו.

ערן זהבי נכנס עמוק לתודעה בגיל 24 עם שער הדאבל בטדי, ומאז עשה קריירה מדהימה שעוד ידובר עליה בזכות הווינריות, ההקרבה, האופי וחוש השערים שאפשר לראות אצל שחקנים פעם בדור. ערן ריגש, שימח וגרם לעשרות או מאות אלפי אוהדים בישראל לקפוץ מהספה בגולים המופלאים שכבש, במיוחד בדקות הסיום. הואייזכר כווינר ענק, כשחקן ענק וכאחד הסקוררים הגדולים בכל הזמנים, כמובן בלי לשכוח את אלון מזרחי הגדול.

זהבי הטביע את חותמו ועשה זאת בענק. אני מקווה שיתנו לו לעשות את ההחלטות עד סוף הקריירה ויכבדו אותן, כי הגיע הזמן שבמדינת ישראל יידעו לכבד כוכבים גדולים. תנו לו את השקט והוא יעשה את הטוב ביותר. אין לי ספק שהקריירה שלו תיכתב בספרי הספרים של הכדורגל הישראלי. מגיע לו מכל הלב.

אני לא יודע מה יגיד זהבי על מכבי תל אביב או מה המועדון מרגיש כלפיו, אני רק יכול להגיד שערן היה ראוי לשנה אחרונה הרבה יותר מכבדת. הוא הוכיח שהוא יודע לכבוש גם כשהוא לא בכושר הטוב ביותר וגם בשלהי הקריירה, ואני חושב שמכבי תל אביב טעתה שלא נתנה לו הרבה יותר דקות משחק. ערן בג'נטלמניות שתק, וגם אם יגיד עכשיו מילה או שתיים נצטרך לקבל את זה באהבה, כי הוא התנהג למופת לאורך השנה למרות שהושפל על הספסל במשך לא מעט דקות.

ברור לי וכנראה לרובנו שבתוך תוכו זהבי קילל, זעם והיה בצער גדול על כך שלא נתנו לו לשחק, לפעמים התחמם למשך עשרות דקות לפני שראה מגרש, אם בכלל. אם יגיד שהיה מאוכזב, אל תכעסו עליו. ווינרים רוצים להכריע משחקים ולא להישאר מתוסכלים על הספסל.