יענקל'ה שחר החליט לזעזע את המועדון. הוא הדהים את עולם הכדורגל, ובשקט האופייני לו סיים את עבודתו של הצוות המקצועי הבכיר של הקבוצה. אותו צוות שעד לא מזמן הוביל אותה לשיאים היסטוריים, ולרגעים מרגשים, שספק אם אוהדי מכבי חיפה יזכו לחוות שוב בשנים הקרובות.
שחר לא פעל בגלל לחץ תקשורתי, או מחאת אוהדים כזו או אחרת. הוא עשה את זה כי אחרי ההשפלה בדרבי, הוא הבין והאמין שמכבי חיפה צריכה לעבור ניקוי אורוות עמוק. לשחר גם היה ברור שזה לא יוכל לקרות עם אלברמן ובכר. מכבי חיפה כמו שהיא נראית היום צריכה להחליף בין 10 ל-15 שחקנים (ויש שיאמרו יותר). אלברמן ובכר לא התכוונו לעשות את זה, כי מהלך כזה הוא הודאה בכישלונם הצורם בבניית הסגל בעונה הנוכחית.
ניקוי אורוות אמרנו? בואו נתחיל! אחרי כמעט כל הזרים, אחד הראשונים שצריך לחפש לו מחליף, תחזיקו חזק, הוא דיא סבע. על היכולת המקצועית אין עוררין: שחקן מוכשר, קילר התקפי, וכזה שאוהדים קונים עבורו כרטיס. מזכיר קצת בסגנון את ראובן עטר האגדי. אבל היכולת והכישרון זה לא הכל. איך אוהבים להגיד במכבי חיפה - "האדם לפני השחקן". ובמקרה הזה השחקן הרבה לפני האדם.
הסנגורים של סבע יגידו לי שהוא סופג וסופג במשך שנה וחצי מכל הקהלים בארץ וגם מהקהל של קבוצתו. בסוף הוא רק בן אדם, וכמה הוא יכול להבליג? אז יגידו. אני אומר שסבע צריך קודם כל לכבד את הסמל של הקבוצה שלו ואת המועדון, וגם את הרוב המוחלט של אוהדי מכבי חיפה, שעודד אותו ותמך בו גם ברגעים קשים, כשהמנייה שלו הייתה בירידה.
לסבע, מוכשר ככל שיהיה, אסור לירוק לבאר ממנה הוא שותה, ושותה לרוויה, רק בגלל כמה עשרות פרחחים שלא מייצגים את הקבוצה. בחודשים האחרונים סבע נמצא בסוג של פריחה מקצועית אישית עם מספרים יפים. הוא שוב מרגיש שמחיר המנייה מתקרב לשיא, ולכן מרשה לעצמו להתנהג כמו אחרון האוהדים. זה בא לידי ביטוי בפוסטים ברשתות (כלפי אוהדי הפועל חיפה, המנהלת ועוד), יריקות וקללות בלתי פוסקת כלפי אוהדי הקבוצה שאותה הוא מייצג, תנועות פרובוקטיביות אחרי גולים (תנועות שיסוף וכדומה), ואתמול התרחקות הפגנתית מהקהל בזמן ששאר הקבוצה הולכת לקבל חיזוק לפני המשחק.
אז כמו שחשבתי שיענקל'ה צריך להיפרד מבכר ואלברמן, אני חושב שהוא חייב להיפרד מהכוכב שלו. סבע בגילו כבר לא ישתנה, והקהל כבר לא יסלח ויקבל. קרע כזה יכול רק להזיק לקבוצה החדשה שרוצים לבנות בכרמל.
מאחד שצריך ללכת - לאחד שצריך להישאר. אחד השחקנים הכי מושמצים בעונה האחרונה הוא דולב חזיזה. אמרו עליו שהוא היפוכונדר, אמרו שהוא לא נותן את הלב… אז אמרו! יש עליו גם ביקורת מוצדקת: חזיזה כבר נמצא הרבה מעבר לשיאו ומתקשה לשחזר את היכולת לפני הפציעות הקשות שעבר. הוא כבר לא אותו שחקן זריז רגליים שיכול לפרוץ על הקו ולהשפיע על הקבוצה מעמדת הכנף, ולכן בעמדה הזאת הוא לא יוכל להיות אפילו מחליף בעונה הבאה.
אבל יש שלושה דברים שאפיינו את חזיזה במהלך כל הקריירה שלו, ואותם הוא יוכל להביא לידי ביטוי גם בעונה הבאה אם יתופקד במקום הנכון. אני מדבר על הלחימה על המגרש, האנרגיות הגבוהות, והיצירתיות שלו. אלו שלוש תכונות שמתאימות לשחקן מרכז שדה, במיוחד אם מכבי חיפה מתכננת להיפרד מג'אבר.
אתמול בהשפלה בנגב חזיזה תופקד במרכז הקישור למשך כמה דקות בודדות, וחזר למקורות. כמו בימי בני יהודה העליזים, הוא הראה שזאת העמדה היחידה בה הוא יוכל לתרום לקבוצה בשנה הבאה. הרבה שחקני עבר עשו את השינוי הזה בגילו, ונתנו לקריירה שלהם עוד כמה שנים טובות ברמות הגבוהות.
בוקולי שעבר מהאגף למרכז השדה, רוסו שעשה מעבר דומה, ואפילו קטן שהיה חלוץ ובשלהי הקריירה הוסט לאמצע. למי שרוצה להיתלות באילנות גבוהים אפשר להזכיר גם את בקהאם. גם במקרה של דולב חזיזה השינוי מתבקש, ויחסוך לשחר החלפה של עוד שחקן בנוסף לכל אלה שמהם הוא צריך להיפרד בקיץ.
אבל השאלה המרכזית במכבי חיפה, היא לא מי הולך, או מי נשאר, אלא בעיקר מי בא. לגבי השחקנים, יזרקו שמות רבים לחלל האוויר ודפי האתרים. אבל יותר חשוב מהכל הוא מי הם האנשים שיובילו את המועדון מבחינה מקצועית, ויעזרו לשקם ולבנות אותו מחדש אחרי עיי החורבות שהשאירו אחריהם בכר ואלברמן.
לטעמי צוות זר לא מתאים, ולו מהסיבה שצוות כזה לא יוכל ללמוד את הליגה ואת המועדון בזמן קצר. לקבוצה שרוצה אליפות כל שנה, ולא בנייה לשנים, אין את הזמן ואת הסבלנות הנדרשת על מנת שציוות כזה יצליח. לכן המהלך המתבקש הוא להביא צוות ישראלי, שיתחיל לעבוד כבר מחר בבוקר. כי בעוד כחודש וחצי (במהלך חודש יוני) תצטרך הקבוצה להתכנס עם סגל ראשוני ראוי לאימוני טרום עונה לקראת המאבקים באירופה ופתיחת עונת 25/26.
לדעתי, שני אנשי המקצוע שראויים לקבל את ההזדמנות ולמלא את עמדת המנהל המקצועי והמאמן בעונה הבאה, הם שניים שהיו חלק ממכבי חיפה בעונתה הגדולה בהיסטוריה (לפחות לדעתי). שניים ששיחקו יחד בקישור בעונת 1993/94. שניהם היו חלק מההרכב הפותח של הקבוצה שזכתה באליפות ללא הפסד. אני מדבר כמובן על רוני לוי ואלון חזן, שה-DNA של מכבי חיפה זורם להם בעורקים.
חזן התחיל את העונה האחרונה כנציג הבעלים באשדוד, לקח את המושכות לידיים, ובאמצעות רכש מרשים בינואר בעמדות הנכונות הציל את הקבוצה מירידת ליגה. בעיניי הוא ראוי לקבל את תפקיד המנהל המקצועי, ויביא לתפקיד את ניסיונו הבינלאומי (גם כשחקן באנגליה וגם כמאמן נבחרת) ואת השקט שהקבוצה זקוקה לו.
ורוני לוי, שיש שיאמרו שהתרכך מעט עם השנים, יחזיר את הסדר, המשמעת, והעמידה הטקטית של הקבוצה, על-מנת להשיב את הקטר הירוק למסלולו. הוא בעיקר לא יתעסק במאבקי אגו עם כוכבים, ולא ייתן לכל זב חוטם להיות יועץ וללחוש לו עם יד על הפה עצות. די, נמאס מהמנטליסטים. אפשר אחד, אבל לא צריך לשגע את המערכת ביועצים.
קטונתי מלתת עצות ליענקל'ה שחר, שראה המון כדורגל בחייו, מבין יותר כדורגל מלא מעט מאמנים בכירים בארץ, וכמובן רוצה מאוד בהצלחתה של הקבוצה. אבל אם אני הייתי בנעליו, אלה המהלכים שהייתי עושה כבר היום כי הזמן רץ והמלאכה מרובה. מאוד.