אי שם בתחילת שנות ה-2000, כשאמו של ארון גורדון חזרה מנסיעת עסקים לגרמניה, היא הביאה לשלושת ילדיה מחליקי קרח. זו היתה המתנה הכי טובה לחיי משפחת גורדון כי בזכות אותן מתנות, שני בניה ובתה הפכו את הבילוי על הקרח לאירוע משפחתי שבועי שהכניס אושר לחייהם.
האח הגדול, דרו, ששיחק הוקי ברמה גבוהה ואף היה יכול להיות מקצוען בתחום, היה מגיע לאימון עם אחותו ואחיו הקטנים ובזמן שהוא התאמן, הם השתוללו על הקרח. אחרי האימון, הוריהם שמו מחלקיים על רגליהם והצטרפו לילדיהם על הקרח למשחק משותף עם כולם.
משפחת גורדון מסן חוזה, קליפורניה, היתה כזאת. אם אפשר לעשות ספורט ביחד, אז עושים ספורט ביחד. אבא אד שיחק כדורסל בקולג' בסן דייגו וגם הצטיין בפוטבול. הוא אף ניסה את מזלו במבחנים ל-NFL. שלי, אם המשפחה היתה מתחרה באתלטיקה קלה לפני שהתחילה קריירה בהיי-טק. דרו, הבכור, עשה קריירה יפה בכדורסל ואליס שיחקה כדורסל בהארוורד ובאוניברסיטת ניו מקסיקו. ארון, הבן הקטן, הוא אלוף NBA עם דנבר נאגטס, שהשנה הפך לאחד מהסיפורים היפים והמרגשים של הפלייאוף.
כדורסל - ולא הוקי קרח - היה הספורט המועדף על המשפחה, מן הסתם, אבל ארון - כמו כל חברי משפחת גורדון - שיחק בענפי ספורט רבים. גורדון הצעיר שיחק פוטבול, היה אצן למרחקים קצרים וגם הצטיין בזריקות והדיפות של חפצים שונים בנבחרת האתלטיקה של בתי הספר שלו. ארון בילה כל כך הרבה זמן על מגרשי הספורט שבכיתה ד' (ד'!) הוא קרע את הרצועה הצולבת שלו במשחק כדורסל. זה קרה באותו שבוע בו סבל מזעזוע מוח.
כשלוש-ארבע שנים לאחר מכן, כשהוא כבר 1.82 מטר, הטביע בסל של בוגרים. ארון היה כל כך אובססיבי לספורט שאמא שלו, בכירה בתעשיית ההייטק, אמרה ל-ESPN שהיא משוכנעת שהוא "קצת גולדן רטריבר", כי הילד יצא מהרכב כדי לרדוף אחר כדור שראה על הכביש. המשפחה, כאמור, היתה שם כדי לתמוך באובססיה של הילדים לספורט והילדים תמכו זה בזה.
האחים לבית גורדון היו מעין קבוצה קטנה ומגובשת. תחרותיים, אתלטים ו"חברים טובים לקבוצה" שהגיעו לכל האימונים והמשחקים אחד של השני ובשלבים מאוחרים יותר בחייהם, קיבלו החלטות לגבי מתוך המחשבה של איך להישאר כמה שיותר קרובים. היום אליס, אחותו של ארון גורדון, היא הסוכנת שלו אחרי שלמדה משפטים. וכשארון זכה באליפות ההיסטורית עם דנבר, כל המשפחה היתה באולם וחגגו ביחד.
ב-30 במאי 2024 קרתה טרגדיה נוראית. דרו גורדון - שהיה כדורסלן מקצועי בארה"ב, צרפת, פולין, רוסיה, יפן ועוד - נסע ברכב ספורטיבי באורגון והתנגש בטנדר ונהרג במקום. דרו היה בן 33 במותו והותיר אחריו אישה, אנג'לה, ושלושה בנים - ג'יידן (12, מאמא אחרת), זיין (5) וברודי (2). בעקבות הטרגדיה, ארון החליט לשנות את המספר הגופיה שלו מ-50 למספר של אחיו, 32. "זה אומר שהוא איתי תמיד" הסביר ארון. אבל זה לא הדבר היחיד ששינה בחייו. הוא, בעצם, שינה את חייו.
Aaron Gordon brought his nephews, the sons of his late brother Drew, who died in a tragic car accident, to the podium for his postgame interview ?❤️
— BasketballNews.com (@basketbllnews) May 6, 2025
(via HoopHall/IG) pic.twitter.com/kssJBqngrb
דרו - שכיכב לצד דמאר דרוזן וג'רו הולידיי במחנה כדורסל של מותג ג'ורדן ב-2008 - היה גם החבר הכי טוב של ארון. לכתב האגדי, מארק ספירס, אמר ארון שדרו, אחרי שעזב את קבוצתו האוקראינית בעקבות המלחמה עם רוסיה, ביקש ממנו לדאוג למשפחתו אם אי פעם יקרה לו משהו. והאח הקטן, רווק הולל, עשה בדיוק את זה.
ארון העביר את אנג'לה ושני ילדיה לדנבר ואת זמנו החופשי העונה הוא בילה בעיקר איתם. גם את ג'יידן מאלברקרקי, ניו מקסיקו, הוא מביא מתי שהוא יכול למשחקים של דנבר. "אני אעשה הכל בשביל הבנים" אמר גורדון לספירס. "זה ברור. אין שום דבר שאני לא אעשה עבורם".
"אין מילים לתאר מה המשמעות של גורדון עבורי והילדים" אמרה אנג'לה. "הוא היה האור שלנו בזמן מאוד חשוך. הוא איש אדיב ובעל לב חסר אנוכיות. אין אדם טוב יותר כמודל לחיקוי עבור הילדים שלי". כדי להתאושש מאובדן אחיו, הודה ארון שהוא היה צריך את הזמן הזה עם אחייניו כמו שהם היו צריכים אותו בחייהם.
הוא תיאר את הזמן שהוא מבלה עם אחייניו, הבנים של אחיו האהוב, כ"זמן מרפא" ונותן להם הרבה קרדיט על "החוסן המנטלי שלי". זה אותו חוסן מנטלי שסייע לו לקלוע שני סלי ניצחון בפלייאוף הנוכחי ולהיות אחד מהשחקנים הכי טובים בפלייאוף העונה. "אני רוצה שהילדים יגדלו ויהיה לצידם דמות גברית חזקה וחסונה נפשית" אמר גורדון. "הם ההשראה שלי להיות אדם כזה".