בשבוע שעבר, באירוע של מכבי חיפה עם נותני החסות אמר יענקל'ה שחר: "רק השבוע שלחתי הביתה את שני הבכירים בצד המקצועי". לא במקרה בעלי חיפה אמר "שלחתי הביתה", הוא יכול היה לומר "נאלצתי להיפרד" אך בחר במילים שמבטאות כעס גדול על התנהלות השניים העונה בחיפה, ביחד ולחוד, והתוצרת שהוא רואה על הדשא, או יותר נכון לא רואה.
מכבי חיפה לא חווה עונה רעה, היא חווה עונה של התבזות. היא סופגת 5:1 בדרבי, שבוע אחרי 4:1 בטרנר שיכול להיגמר 7, קבוצה עם חצי מהתקציב שלה עולה מולה וחושבת על הפרש שערים ולא על הכרעה, אין יותר מביש זה. וזה פוגע במכבי חיפה כמועדון.
הירוקים ומכבי תל אביב הם שני המועדונים החזקים בישראל, ההבדל הוא שבצד הצהוב גם בתקופות רעות אין התבזות כזאת, אין תבוסות משפילות, אין התפרקות והתרסקות, שומרים על הצביון והחוסן של המועדון גם ברגעים קשים.
יענקל'ה שחר עשה כמה טעויות, אחת מהן היא התעקשות על שריף כיוף כשוער ראשון, אך עדיין הוא סיפק תקציב גדול ובסיס סגל שאין מצב שיתבזה כך בשם המועדון, בליגה הזאת יש רף שבתקציב והתנאים של מכבי חיפה אסור לרדת ממנו אך העונה היא זינקה מהרף לתהום.
באים בטענות לבעלים, המנהל המקצועי והמאמן הלכו הביתה, אך ההתבזות שייכת קודם כל לגישה של השחקנים, שחלקם הגדול פשוט לא היו מחוייבים למועדון. מדי פעם צפינו בניצוצות אך קשה לצפות ליותר מזה שכל שחקן שני בסגל רוצה לעזוב, פצוע, שבע, מעבר לשיא או מתוסכל ממעמדו.
כמה תקריות היו עם שחקנים במכבי חיפה העונה? ולא רק כאלה עם מעמד, שחקנים שצריכים להגיד למכבי חיפה תודה אם יקבלו מנוי ליציע עושים באלגן כי הם מאוכזבים מכמות הדקות, אחרים בינואר מורידים הילוך ועושים פרצופים כי רוצים חו"ל ויש את אלה שמשקיעים ביח"צ מול האוהדים יותר מאשר על המגרש.
זאת מכבי חיפה של 24/25, היו לה שנים רעות בהן סיימה במקומות גרועים יותר אך ברמת ההתבזות העונה הזאת היא בטופ העונות השחורות בעידן יענקל'ה שחר, עונה שמכבי חיפה תרצה למחוק מההיסטוריה שלה.