עבור אוהדי הכדורגל האנגלי, השם 'סטוקסברידג' פארק סטילס' לא אומר הרבה, מרביתם אפילו לא יוכלו כנראה להצביע היכן המועדון ממוקם במפת מולדת הכדורגל. מועדון חצי מקצועני ששרוי עמוק במאבקי הליגות החצי מקצועניות, שבאותה נשימה יזכר לנצח כמקום שהעניק הזדמנות לחלוץ צעיר ואלמוני שעבד במקביל כחשמלאי בימיו בקבוצה.
ותיקי המועדון מספרים על ג'יימי ורדי, שנושק כעת לגיל ארבעים, על כך שלפחות במבנה אישיותו, דבר לא השתנה מאותו בחור צעיר ושדוף שהגיע לאימוני הקבוצה לפני עשור וחצי עמוס באדרנלין, למרות שבילה את מרבית יום העבודה באתרי בנייה שונים. יתכן וזה היה פועל יוצא של שתיית רד-בול מרובה, הרגל שורדי אימץ לחיקו דאז וסירב מאז בתוקף לוותר עליו, על אף ההשלכות הבריאותיות וכמויות הסוכר העצומות שגלומות בו. הרד-בול היה גימיק נהדר וייחודי וחלק מהמסע של ורדי לאגדת פרמייר ליג ,בנסיבות שספק אם אי פעם ישוכפלו בכדורגל המודרני.
ההודעה המשותפת שפירסמה לסטר סיטי על כך שורדי יעזוב אותה בסיום העונה, לא הפתיעה רבים מאוהדיה, שחשו כבר זמן מה שתום עידן ממתין מעבר לפינה. גם האופטימיים שבאוהדים, שחוו לאחרונה ירידת ליגה נוספת (שניה בפרק זמן קצר של שלוש עונות בסך הכל), ידעו שהפרידה היא עניין של זמן, וכנראה תשרת את ורדי טוב מאשר את המועדון. 13 שנים מאז שהגיע לאצטדיון 'קינג פאוור' במחוז מזרח המידלנדס, גם התסריטאי היצירתי ביותר לא חשב לעצמו שסיפור הסינדרלה של ורדי ולסטר (בימיה הטובים) עשויים להתגשם במציאות התובענית והתחרותית של הפרמייר ליג.
מיליון לירות שטרלינג שילמו 'השועלים' לקבוצת פליטווד טאון (תחנתו המקצוענית הראשונה של ורדי) על מנת להנחית אותו במועדון בקיץ 2012 בעסקה המשתלמת ביותר ככל הנראה בתולדות הליגה ביחס לתפוקה המקצועית שסיפק. עוד לפני הזכיה ההיסטורית באליפות ארבע שנים לאחר מכן, הגיעה 'הבריחה הגדולה' של לסטר בעונת 2015-2014 תחת הדרכתו של נייג'ל פירסון, בה הקבוצה הבטיחה הישארות בליגה כנגד כל הסיכויים לאחר שניצחה בשבעה מתשעת משחקיה האחרונים.
ורדי השתלב היטב בקבוצה והיה הסיבה המרכזית להישארותה בפרמייר ליג, אבל למרות שידע לעשות את ההתאמות הנדרשות לליגה הבכירה, איש לא ציפה שכשהוא מתקרב לגיל שלושים הוא יהפוך לגדול שחקני לסטר בכל הזמנים עם זכיה באליפות סנסציונית בעונה שלאחר מכן. לסטר (כפי שבא לידי ביטוי בגרסתה הנוכחית במודל 2025) הצטיירה דאז כמועדון 'יו-יו', קבוצה שנודדת בין שתי הליגות העליונות, מתקשה לתקוע יתד קבוע בפרמייר ליג ובעיקר מרגילה את אוהדיה לאכזבות ומרמור עקבי.
עשרים וארבעה שערים ורדי כבש בעונת האליפות של לסטר ב-2016 בהישג ספורטיבי שספק אם ישוחזר בגזרה המקומית אי פעם, אך מעבר להצלחה האישית, ההגדרה של האליפות של לסטר כ-'סיפור סינדרלה' היא ככל הנראה אנדרסטייטמנט. מובלת על ידי המנג'ר איטלקי ,קלאודיו ראניירי, שנכשל במשרתו האחרונה לפני הגעתו ללסטר (כמנג'ר נבחרת יוון, עימה הפסיד על הדרך גם לאיי פארו), מורכבת ברובה משחקנים שנפלטו ממועדונים שונים וקיבלו הזדמנות אחרונה בהחלט בפרמייר ליג, 'השועלים' זכו ליחס של 5000 ל-1 בסוכנויות ההימורים כמועמדת לזכיה באליפות טרם תחילתה של העונה.
והיופי הגדול של ג'יימי ורדי, ששוחרר מאקדמיית קבוצת נעוריו, שפילד וונסדיי בגיל 16 בשל מבנה גופו הצנום, הוא שורדי בגרסת 2016 הוא ורדי זהה לחלוטין לימיו בכדורגל החצי-מקצועני, עד הפסגה המקועית עם הזכיה באליפות ועד רגעי שפל דמות ירידת ליגה כפולה בשנים האחרונות. מבנה אישיותו לא השתנה, הוא נותר עליז, עמוס בציניות ומחובר לאוהדים ולמשפחתו שליוו אותו עוד מהימים האפורים של הליגות הנמוכות בהם שילב את קריירת המשחק שלו לצד משרתו כחשמלאי על מנת לעמוד בתשלומי השכירות בדירתו בשפילד.
מסע ההופעות של ורדי מלסטר סיטי נמצא בעיצומו כששלושה משחקי פרמייר ליג נותרו לאוהדי הקבוצה על מנת להיפרד ממנו באופן סופי, כשיסיים את דרכו במועדון בסוף חודש מאי וימשיך ליעד הבא. כלפי חוץ לפחות, הפרידה הצטיירה כמכובדת , אולם מאחורי הקלעים היה השיקול הכלכלי סוגיה מרכזית מנקודת המבט של המועדון שהוביל לאי חידוש חוזהו. שכרו כיום עומד על 140,000 לירות שטרלינג לשבוע, סכום עתק עבור מועדון שיאלץ להסתגל שוב למציאות המורכבת והשונה בצ'מפיונשיפ. 199 שערים ב 498 הופעות בכל המסגרות עבור המועדון, ייצוג הנבחרת הלאומית בשני טורנירים גדולים (יורו 2016 ומונדיאל 2018), שערים בליגת האלופות, בליגה האירופית, תואר 'נעל הזהב' לפני חמש שנים (הזוכה המבוגר ביותר אי פעם בתואר, בגיל 33).
כל אלו הן סטטיסטיקות מרשימות למדי לתאר את התרומה המקצועית העצומה של ג'יימי ורדי ללסטר סיטי ולכדורגל האנגלי. ובזמן שהוא ימשיך בקרוב ליעד הבא שלו (כשוולבס ולידס יונייטד מוזכרות כמועמדות המרכזיות לצרפו) וכבר הכריז שהוא מעוניין להמשיך ולשחק בפרמייר ליג, לאוהדי 'השועלים' ולאוהבי הענף בכלל נותר רק לומר לו 'תודה' גדולה מעומק הלב על הרגעים שסיפק, ובעיקר על ההוכחה שאפשר להצליח גם בדרך שונה מהנורמה המקובלת בימינו, כל עוד אתה נותר נאמן לעצמך ולדרכך.