עירוני טבריה הבטיחה אמש (שבת) הישארות בליגת העל לעונה נוספת, משהו שלא הרבה האמינו שתעשה. טבריה הגיעה לליגת העל עם מטרה אחת - לשרוד בכל מחיר. אמש היא השלימה אותה.
הקבוצה של אלירן חודדה היא לא קבוצה שכיף לצפות בה. זו קבוצה אפורה עם משימה ברורה ומוכוונת מטרה מהדקה הראשונה בליגת העל. בחודש האחרון מיכאל אוחנה הוסיף מעט ברק לאפרוריות הזאת וזה תרם לא מעט להישארות.
יש מאמנים שאומרים "אני מתרכז בנו ולא ביריבה", אבל טבריה צלחה את המשימה כי אלירן חודדה לא שינן את המשפט הזה. הוא היה מודע למגבלות והקשיים והתעסק בלהגביל את היריבות, עם משחק הגנה חזק ואגרסיבי ויציאה למעברים או כדורים נייחים שיספקו את הסחורה.
טבריה שיחקה אתמול נגד קבוצה שחייבת להבקיע כדי להישאר, שזרקה למגרש כל שחקן התקפי אפשרי - אך לא ספגה שער. אונדז'יי באצ'ו היה חסר אך בן והבה, דוד קלטינס ואפילו שחקני החלק הקדמי שעבדו על כל המגרש נתנו הכל, ירדו ל-30 מטר כשצריך, והרוויחו את ההישארות.
האם זה יספיק לעתיד? לא בטוח. ללא סיוע כלכלי, התקציב של עירוני טבריה לא יספיק כדי לתקוע יתד בליגת העל. העונה היא שרדה, אך תצטרך שחקנים טובים יותר כדי להישאר לטווח הארוך.
הרבה מאוד לב ונשמה יש במועדון הזה, שהפך לאחד הסיפורים המרגשים של ליגת העל בעונה הזאת. מגיע לו אצטדיון ביתי ראוי, מגרשי אימונים וקרקע לבניית קהילה רחבה יותר - אחרת זה ייגמר בעוד שנה או שנתיים.