הכל עוד אפשרי

כל קבוצה אחרת כבר מזמן היתה מתפרקת. ואפילו בנסיבות אחרות, הרבה פחות קיצוניות. ואפילו עם הרבה יותר כוכבים וכישרון. אבל זאת מכבי תל אביב. וכאן בדיוק הגדולה של ניר קלינגר. זה הרבה פחות חשוב אם הכדורגל משכנע, אם המערך והשיטה מתאימים או לא. מדובר כאן במערכת שאיימה להתפרק, מאיימת להתפרק בכל רגע, אבל היא מרחק נגיעה מאליפות וגביע. וגביע הטוטו. כל תואר אפשרי.

קשה למצוא היום במכבי תל אביב אדם אחד שיהיה מוכן לנבא את תוצאות המאבק בין קלינגר לאבי נמני. נדמה שידו של המאמן על העליונה, אבל זה בערך מה שאפשר לומר. אחרת קשה להסביר איזה גודל של ביצים יש לראובן עובד, או שאולי מדובר באסקפיסט נדיר (והכל כמובן במטרה להישאר עדינים ומפרגנים עד כמה שאפשר) שיושב על הספסל תקופה ממושכת, מבקיע שער שאמור להחזיר אותו למרכז העניינים ומיד משגר את המשפט הבא: "לי ולנמני יש עוד הרבה מה לתרום למכבי ת"א".

גם טל בן חיים לא חושב שהקרב הוכרע, אז הוא מתפרץ לעבר ברוך דגו, מרשה לעצמו לעשות רק מה ששמור לכוכב הכי גדול של הקבוצה ולמקורביו. ובן חיים הוא עדיין לא הכוכב הגדול של הקבוצה, אולי דגו, אולי הייס. אולי עדיין נמני. אז בן חיים הוא מקורב. גם לירן שטראובר לא יודע מה המצב. אחרי ששטף את בן חיים בעקבות ההתנהגות והטעות שלו מול כפר סבא, נמני הוכיח אותו בחדר ההלבשה. הציטוטים בעיתונות היו עדינים ביחס לדברים שנמני אמר לשטראובר. אחרת קשה להסביר את מופע האימים שלו מול בית"ר ירושלים בשמינית גמר גביע המדינה. וגם אברהם גרנט, אחד שיודע על כל פיפס במכבי, לא עוזר להבהרת התמונה. בלגאן.

רק שקלינגר שורד אותו בצורה הכי מרשימה שניתן להעלות על הדעת. מאמנים מנוסים בהרבה ממנו, למשל דרור קשטן יריבו בשבת, לא שרדו סיטואציות כאלה. רובי שפירא ז"ל הודה שטעה, אבל ראובן עטר וטל בנין שלחו את קשטן הרחק מהפועל חיפה. גם בנין הודה שטעה אז, כך גם עטר. ולטל בנין ניתנה העונה הזדמנות מצוינת להוכיח שאותה טעות לא תחזור על עצמה. קלינגר שלח אותו ליציע, אם בגלל בעיות חוזיות (לא התלהב לקצץ בשכרו) או מקצועיות. בנין היה יכול לחבור לנמני או רק לשבת על הגדר - אולי כדאי להזמין בעניין הזה קטע פרשנות משלמה שרף - ויכול להיות שזה היה מספיק כדי לחסל את קלינגר. רק שבנין הוא גם מקצוען אמיתי. כנראה גם קלינגר. אז בקואליציה נגד מאמן מכבי תל אביב נשארו רק אבי נמני וכמה צעירים מבטיחים. והליגה, והגביע. וגביע הטוטו.

קלינגר והקבוצה שלו כבר נראו לא פעם העונה עם רגל אחת בקבר. וצריך לזכור שיש שם אחד שמושך חזק לכיוון הזה. אז אולי אפשר לבקר קבוצה שבכל פעם מחדש מוצאת את עצמה במצב הזה, אבל כדאי להעריך את היכולת שלה לצאת ממנו חזקה יותר. פעם אחת בקרית אליעזר, פעם אחת בדרבי ברמת גן ועוד פעם ברמת גן. יכול להיות שבשבת היא שוב תיפול לבור, אבל עכשיו כבר קשה למצוא מי שיהיה מוכן לומר שהסיפור שלה נגמר. וזה קלינגר.

האופי של קלינגר כשחקן, הוא זה שמציב אותו כמועמד המוביל לתואר מאמן העונה. בעיקר היכולת להעביר את התכונות האלה לשחקניו. אחר כך, בהמשך דרכו כמאמן, הוא יצטרך להעשיר את הארסנל שלו. כאשר מכבי תל אביב הביאה את קלינגר לשורותיה, כשחקן, היא ידעה שלא מדובר באמן כדורגל מסוגם של אוחנה, עטר, ברקוביץ' או רביבו. דני לאופר היה אז היו"ר, האחראי לרכישה, ומאמן הקבוצה באותם ימים לא היה יכול להיות מאושר יותר. מאחר שידוע כי שייע פייגנבוים עדיין לא אימן את מכבי, האופציה הטבעית השנייה היא צביקה רוזן.

"אופי", מסביר רוזן. "זאת הסיבה שקלינגר הגיע למכבי תל אביב. תאמין לי, חבל להרחיב. הכל נמצא במלה אופי". יש עניין של מחזוריות בקבוצות ספורט. שושלות נבנות ואחריהן מגיעות תקופות פחות טובות. זאת לא המצאה של הכדורגל הישראלי. החוכמה היא לדעת לאתר את האנשים שמסוגלים לבנות שושלת חדשה. קשה להאמין, אבל יכול להיות שאחרי כל כך הרבה שנות כישלון, זה קרה בתחילת העונה הנוכחית גם ללוני הרציקוביץ'. הוא הסתכל על מכבי חיפה וראה שלעניין האופי אחראי יעקב שחר, הביט על הפועל תל אביב וראה שם את דרור קשטן. מבחינתו היתה רק אפשרות אחת, לפחות כל עוד הוא הבעלים. לאופי במכבי תל אביב יהיה אחראי המאמן. אז הבחירה בקלינגר היא הכי טבעית.

מכבי תל אביב שילבה בהצלחה במשך שנים ארוכות בין כשרון לאופי, עד שהיה קשה לדעת מה מכריע עבורה משחקים, מה מביא לה תארים בסיטונות. זה לא שהקבוצה של ניר לוין, על שני הגביעים שלקחה, לא היתה מוכשרת. היה חסר לה אופי. לא על המגרש, מעבר לקווים. "לא הייתי באימונים, אבל נראה שיש לקלינגר יכולת להקרין מול השחקנים דברים שאולי היו חסרים למכבי בשנים האחרונות. אני הייתי שנה במכבי והקבוצה השתנתה, אחר כך בא גרנט והפריחה נמשכה ארבע-חמש שנים. לתקופות כאלה צריך ווינרים". רוזן המשיך עוד קצת.

קלינגר מודה שהוא משקיע המון אנרגיה בעניין המוטיווציה. מבחינתו, זה כל ההבדל בין אליפות למקום שני. "כשחקן יש לי ניסיון בעניין הזה. הכל מתחיל ונגמר בראש של השחקנים. אפשר להגיע לרמות גבוהות של מוטיווציה, זה לא עניין של כשרון. רוב העבודה מתנהלת סביב הרצון, לא סביב יכול או לא יכול. ובכלל, למה האחד צריך לבוא על חשבון האחר. לא ראיתי שריאל מדריד משקיעה פחות בעניין הזה. תסתכל על הכדורגל המבריק שלה, תסתכל גם על העבודה שעושים ראול וזידאן".

הקבוצה של קלינגר היא הדבר הכי חם עכשיו. מרכזת סביבה עניין ששייך רק למכבי תל אביב ההיא. מאבקי אגו, קרבות בין הבעלים לאוהדים, שחקנים שעושים קאמבק מרשים (בנין, תורג'מן), צעירים על גבול הגאונות, קהל שיוצא מכל חור אפשרי, דרמות מכאן ועד להודעה חדשה. כל מה שכדורגל יכול להציע, כולל אבי סטרול. ועוד יותר מפחיד, זאת נראית כמו תחילתה של שושלת מחייבת. כמובן בתנאי שקלינגר ינצח את נמני.

רודריגו גולדברג הוא מניה בטוחה, אנדריאס פרוחננקובאס שווה עשרה שערים מינימום בליגה הישראלית. החידה הגדולה היתה ברונו הייס. אבל מאז שקלינגר החליט שנמני כבר לא מספיק טוב למכבי כעושה משחק, הייס הוא הזר הטוב ביותר כיום. בנין פורח לצדו, דגו עושה כמעט הכל וביטון יודע שמול השער בועטים ולא מחפשים את נמני. והכל בשקט, באלגנטיות וביעילות קטלנית.

ג'ון פנטסיל נכנס למשבצת שאייש גז'גוז' ואדזינסקי בשנים האחרונות. זה היה החיזוק היחיד שמכבי עשתה עד תום מועד ההעברות, והתברר שהיה די בכך. העניין הזה מעיד הרבה על חולשת היריבות של מכבי. פנטסיל הוא לא יעקובו, אבל קלינגר פתר בעיה קשה בצד ימין. סטרול כבר לא שם בשביל לעשות חורים, ופתאום מתברר שאפשר לחשוב גם על אופציה התקפית מהאגף הזה.

בהפועל תל אביב, לעומת זאת, לא שינו דבר. אחרי שכל הכסף ניתן לקשטן, לא נשארו הרבה אופציות. וסילבה הברזילאי לא היה אופציה בשום שלב, אף שהיה כאן יותר מחודשיים. יחיו וימותו על אבוקסיס ואלימלך. קלשצ'נקו מתעורר רק מול מכבי חיפה, וגם אז זה מספיק לנקודה בכל מפגש, ואונישנקו לא יתפתח לעולם ליותר מקשר הורס סביר. כל זה הספיק כאשר להפועל היו מגינים משמעותיים. רק שאחד מהם (אילן בכר) מאייש כבר הרבה זמן את הספסל בסנטאנדר והשני (יגאל אנטבי) היה צריך לשבת קצת על הספסל בבלומפילד, אבל באמת שאין לו מחליף סביר. להפיל את כל התיק על חאליס לא יהיה הוגן. את ההבדל היה אמור לעשות גאבור הלמאי, אבל העונה הוא מתופקד יותר כבלם אחורי מאשר כקשר.

אז לפחות עד שיימצא לעצמו שיטת משחק קבועה, אם עדיין אין לו, קלינגר יכול להתהדר בטביעת עין טובה. עוד עניין שהיה חסר למכבי בשנים האחרונות.

עד לפני כחודש נהגו לומר שמכבי תל אביב סוגרת את הפער מהפועל תל אביב ומכבי חיפה בזכות כמויות בלתי נדלות של מוטיווציה. אם זה עדיין נכון, אז מצבה מצוין. כי לא תהיה כאן העונה אלופה שתיזכר בגלל הכדורגל שלה, כך שבשלב הזה, במירוץ של ראש בראש, המתכון של קלינגר נותן לו מקדמה קטנה. אבל גם אם הפועל תל אביב, אחרי ההדחה מגביע המדינה, תגיע לדרבי בשבת עם רצון גדול במיוחד, המצב של מכבי תל אביב עדיין מצוין. עכשיו יש לה גם כדורגל שאפשר לסמוך עליו. כזה שיכול להספיק לאליפות וגביע. וגביע הטוטו.