משחק העונה אמש (שני) המחיש לי מה שהרגשתי לכל אורך העונה: שתי הקבוצות שוות ברמתן, שתי הקבוצות הן לא אלופות אמיתיות ביכולת ושתיהן לא לקחו את הסיכונים כדי לנצח.
אם לאזטיץ' מכניס את ערן זהבי בדקה ה-84, אחרי שדור תורג'מן לא מורגש לכל אורך המשחק, זה סימן שלא היה לו את האומץ להכריע את ההתמודדות. כנראה שתיקו הספיק לשני המאמנים ובגלל זה ראינו מחצית שנייה מאופקת, עם מצבים פה ושם ובלי יוזמות מיותרות.
מכבי תל אביב ובאר שבע לא מספיק טובות בשביל להאפיל זו על זו, ולכן אנחנו רואים שוויון לאורך כל העונה. ההבדל הגדול, לטעמי, בקבוצות, הוא המאמן. אלונה ברקת זיהתה בתחילת העונה את היכולת של רן קוז'וך, ומנגד ז'ארקו לאזטיץ' לא מצליח לייצר מומנטום או קבוצה דורסת. אמש, מכבי תל אביב פשוט לא הייתה מספיק טובה.
במחצית הראשונה ראינו משחק טוב מאוד, קצב נהדר ומצבים ליד השערים. במחצית השנייה לאזטיץ' קפא על הקווים, עשה חילופים לא נכונים ומאוחרים ובאר שבע הייתה עדיפה. אם תשאלו אותי את מי אני מעדיף, באר שבע קבוצה מאומנת יותר, הזרים שלה יותר דומיננטיים, ואם מגיע למישהו לזכות בתואר, זה לה. מכבי תל אביב השנה לא מספיק טובה, אבל כפי שאתם יודעים, בכדורגל אין מגיע. הגענו לישורת האחרונה וזה הזמן לראות למי יש עצבים חזקים יותר.
למזלה של באר שבע, קאנגווה חזר בזמן, היה הטוב במגרש ואם ימשיך ביכולת הזאת במשחקים הבאים, אין לי ספק שהיא תזכה באליפות. הזמבי הוא איש המפתח של באר שבע, נחלש בחודש האחרון, אבל אתמול ראינו את היכולות שלו, וייאמר לזכותו שלקח את המשחק עליו. אמנם זה לא הספיק לשלוש נקודות, אבל זה היה משחק מצוין שלו. מנגד, פרץ וקניקובסקי היו בינוניים, תורג'מן לא הורגש והיחידי שסיפק את הסחורה היה רוי רביבו.
לסיכום, מדובר במשחק שמשקף את כל העונה, שוויון ברמת הקבוצות, אווירה נהדרת, קצב מצוין אבל אין לנו שובר שוויון.
עוד נקודה לסיום על פיטורי ברק בכר וגל אלברמן ממכבי חיפה. מעניין מאוד איזו החלטה ייקח יענקל'ה שחר במינוי המאמן והמנהל המקצועי בקבוצה. לי נראה שיילך על זרים, מהסיבה הברורה שרוני לוי, האיש שמוזכר לרשת את בכר, לא אהוד על ידי הקהל. עם כל הכבוד לשחר, הוא גם צריך לרצות את האוהדים שהתאכזבו מאוד בשנתיים האחרונות. אין לי ספק שמכבי חיפה לא אמיצה מדי לצאת מהקופסה ולהביא את שרון מימר או ברק יצחקי.