לאחר סיום המשחק אמש (ראשון) בטדי ובעקבות הפרסומים השונים לפיהם הוא מועמד למכבי חיפה, נשאל ברק יצחקי אם ימשיך בבית"ר בעונה הבאה וענה "זה לא שווה התייחסות". לאחר מכן חזר על תשובה זאת גם במסיבת העיתונאים לאחר מכן.
יצחקי מבין תקשורת. היה לו ראיון גם אחרי המשחק נגד מכבי ת"א בבלומפילד בו לא ענה תשובה חד משמעית. ליצחקי יש חוזה בבית"ר לעונה הבאה אך יש לו גם את הזכות לשמור דברים מוחלטים לעצמו ולא להיתפס במילים.
מה עומד מאחורי זה? אם צריך להעריך עכשיו, המאמן ימשיך בבית"ר את הדרך שהתחיל תחת אלמוג כהן. נכון, הוא רוצה להיות מוערך יותר מקצועית וכלכלית, ההתמודדות עם ההישרדות בעונה שעברה והמעבר לקבוצת צמרת (שבה מהר מאוד גם רף הציפיות השתנה, פלייאוף עליון פחות מוערך, אולי גם מקום רביעי ואירופה) היוו סיטואציה לא פשוטה.
וזה רק מתחיל. בעונה הבאה הדרישה של אוהדי בית"ר מהמאמן היא להיאבק על האליפות. מאמן שלא יהיה במקום הזה כנראה שגם לא יהיה. יצחקי מבין את זה, ולא בטוח שייבנה סגל שמבחינתו יכול לעשות את זה.
הטירוף סביב בית"ר העונה יחד עם החזרה לצמרת יוצרים רף ציפיות לאליפות בעונה הבאה עם שכר שחקנים נמוך פי כמה ממכבי חיפה ומכבי תל אביב ולכן הוא לא מתחייב על הישארותו באופן מוחלט. כשמערבבים טירוף, רף ציפיות ופרנסה - הדברים אף פעם לא מוחלטים, ולכן הוא בורר את מילותיו.
בסופו של יום, מבחינה מקצועית, בית"ר בשנים הבאות היא תחת אלמוג כהן. ברק אברמוב נתן לו את המושכות, הוא הבריק עם מינוי ברק יצחקי ויצטרך למצוא מאמן גם כשיצחקי ימשיך הלאה.
כהן ויצחקי צוות מקצועי מצוין. הם לא תמיד מסכימים, יש ביניהם מחלוקות ולעתים פערים אך גם הרבה הערכה, כמו שצריכה להיות עבודה בין מנהל מקצועי למאמן, זה אף פעם לא ירח דבש.
מה הלאה? לא ברור. כרגע כולם מתעסקים במטרות של בית"ר בעונה הנוכחית. מה יהיה בשנה הבאה? נראה שהכי נכון עבור הצדדים הוא להמשיך עונה נוספת ביחד על פי ההסכם, אך למדנו בכדורגל ששום דבר כבר לא יכול להפתיע.