סבו של לוקה מודריץ', שגם לו קראו לוקה מודריץ'. היה רועה צאן מכפר מקי דוצ'י שבמזרח קרואטיה ונרצח במהלך מלחמת האזרחים ביוגוסלביה לשעבר, או כפי שמכנים אותה במדינתו של קשר ריאל מדריד: מלחמת השחרור. לפי עדויות ראייה, לוקה מודריץ' הסבא נורה על ידי SAO קראז'ינה, מליציה סרבית, בזמן שרעה צאן.
שישה כפריים מבוגרים אחרים גם כן נרצחו באותו יום על ידי אותה מליציה אכזרית. זה קרה ב-18 בדצמבר 1991 ולמרות שבכמה מקומות דיווחו על כך שלוקה, נכדו בן ה-6 חזה ברצח, זה כנראה לא קרה. ואולם, זה לא הוריד מעוצמת הטראומה שחווה לוקה הקטן. אחרי שירו בסבו, המליציה של זלייקו באדזה, פושע מלחמה סרבי שנמלט לאוסטרליה והורשע בפשעי מלחמה ב-2024, שרפה את בית משפחת מודריץ'.
המשפחה כולה נעקרה ממקומה בזדאר ונמלטה לאזור מבטחים בספליט. "חיינו במלון במשך הרבה מאוד שנים והתקשנו כלכלית" סיפר מודריץ' בראיון לתקשורת הספרדית. "אבל תמיד אהבתי כדורגל. מגני העצם הראשונים שלי היו עם תמונה של רונאלדו הברזילאי ואזכור זאת לנצח".
מוריו של מודריץ' תיארו ילד "שקט" שהתאמן בלי סוף על המשחק שלו. "היינו משחקים במתחם ליד הבניין וכשהתחילו אזעקות הייתי רץ למקלט עם הכדור ביד" תיאר את היום-יום שלו בזמן המלחמה שהותירה אצלו צלקות - בגוף ובנפש. מאחר שלא נהנה מהתזונה הטובה ביותר כילד, תמיד נראה רזה וקטן מגילו - מה שהוביל מספר מועדונים לדחות אותו כי הוא "קטן ועדין מדי". הדחיות הללו הדליקו אצלו את ההתמדה והקשיחות להתאמן ולעבוד קשה על הגוף שלו - עד עצם היום הזה בעצם. ואולם, הבעיות הללו היו משניות ביחס למה שנאלץ להתמודד איתו ביום-יום.
מודריץ', בסרט תיעודי שעקב אחרי קפטנים של נבחרות במונדיאל 2022, סיפר שהפליטות והזמנים הקשים כילד, פיתחו אצלו את היכולת להראות חוסן תחת לחץ נפשי משמעותי. ואכן, מודריץ' הוביל כל כך הרבה קאמבקים במהלך הקריירה שלו כי תמיד שמר על קור רוח, אומץ וחוסן מנטלי יוצא דופן.
בנוסף, בקרואטיה מייחסים גם את היכולות הטכניות שלו לכך שנאלץ לשחק לא פעם באזורים קטנים והרוסים - לעיתים במקלטים - מה שסייע לו לפתח שליטה אבסולוטית בכדור. ומעל הכל, מודריץ' הוא שחקן שלאורך הקריירה שלו שם את הקבוצה לפניו. העוני שנכפה עליו, ההסתמכות על המשפחה והפטריוטיות הקרואטית שהתפרצה בזמן המלחמה, הפכו אותו לכוכב ששם את ההצלחה הקולקטיבית של קבוצתו הרבה לפני כל שאיפה אישית שלו. המלחמה אכן השפיעה באופן משמעותי מאוד על לוקה מודריץ' השחקן.
אלו לא תיאוריות פסיכולוגיות בגרוש. מודריץ' בעצמו אמר שמלחמת העצמאות הקרואטית הפכה אותו לשחקן שהוא. "המלחמה הפכה אותי לאיש חזק יותר" אמר. "אלו היו זמנים קשים מאוד עבורי ומשפחתי ואני לא רוצה לסחוב את הזיכרונות לנצח אבל אני גם לא רוצה לשכוח מהם".
גם בצד השני של המלחמה הזו, גדלו ספורטאי על שהושפעו באופן ניכר מהמלחמה. נובאק ג'וקוביץ', הטניסאי הסרבי שהיה ילד בזמן מלחמת הבלקן, תיאר בראיון שהוא עדיין לא מצליח להתרגל לזיקוקי דינור אבל גם שהוא הפך ל"קשוח ויותר וחסון יותר בזמנים קשים" בגלל אותה מלחמה. ג'וקוביץ', שבמהלך הפצצות סרביה של נאט"ו, התאמן בטניס בבריכות ריקות, משתמש לא מעט במילה הסרבית "אינאט" - שמתארת את "האופי הסרבי העקשן" שנוצר ממלחמות ומאבקים. גם אחיו של ניקולה יוקיץ' הסבירו פעם לעיתונות האמריקאית שאחיהם הקטן, שלא גדל בזמן המלחמה, קיבל מהמשפחה שלו את הקשיחות ואת החוסן שפותחו בזמן המלחמה.
מתוך קשיים, מצוקה ומלחמה, לעיתים צומחים אנשים בעל חוסן נפשי יוצא דופן. קלרה יוז, למשל, הספורטאית האולימפית הראשונה שזכתה במדליות במספר ענפים שונים במשחקי הקיץ והחורף, היתה נערה עם בעיות סמים ואלכוהול בגלל שאביה היה אלכוהוליסט אלים; אנדי מארי, אחד מהטניסאים הגדולים בכל הזמנים, הוא ניצול הטבח בבית הספר היסודי בדאנבלין - בגיל 8 הוא הסתתר מתחת לשולחן בזמן תומאס המילטון בן הארבעים ושלוש, ירה למוות ב-16 תלמידים; סימון ביילס היתה ילדה שננטשה על ידי הוריה הביולוגים ועברה במערכת משפחות האומנה לפני שאומצה על ידי סביה; אביו של קוואי לנארד נרצח כשהיה בתיכון וכך גם סבו של כריס פול. ואלו רק אנקדוטות.
המדע גם כן בדק איך קשיים ומצוקה סייעו בגידול אלופים. במחקר של ליו הארדי, פסיכולוג ספורט מאוניברסיטת בנגור שבוויילס, נבדקו 16 אלופים אולימפיים מול ספורטאים אולימפיים שלא זכו במדליות. כל המדליסטים במחקר נחשפו לאיזשהו טראומה כילדים - כולל מוות של אחד ההורים, גירושים, התעללות ואווירה לא יציבה בבית או במדינה. מבין 16 הספורטאים האולימפיים שלא זכו, רק ארבע סבלו מטראומת ילדות כלשהי.
יש לומר שגם זה מחקר אנקדוטלי ולא סטטיסטי אבל במחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה סטייט, עלה שבין 93% ל-100% מספורטאי העלית בקולג'ים, שסבלו ממצוקה כלשהו בילדות, פיתחו תכונות כגון "חוסן נפשי", "מסוגלות עצמי", "מוטיבציה פנימית" ונתנו לפעולות שלהם משמעות חזקה יותר. מה שהוביל אותם להצלחה גדולה יותר בענף שלהם.
וממחקר של אוניברסיטת טורנטו, ספורטאים צעירים ידעו ללמוד ולהסיק מסקנות מקשיים וטראומות והם עושים את זה טוב יותר מצעירים שאינם ספורטאים. כמו כן, מחקרים מכמה אוניברסיטאות סיניות, הראו שספורט מסייע להקטין ולצמצם את השפעות הטראומות על הבריאות המנטלית של אלו החווים אותן.
וביום הזיכרון וערב יום העצמאות הקשה כל כך, כל הסיפורים והמחקרים האלה רלוונטים לישראל ולילדים הישראלים שחולמים להיות ספורטאים - בתקופה כל כך קשה למדינה. מדינה שמלאה בעם שעבר את הטראומות הקשות בהיסטוריה האנושית, השתקם ואף בנה לעצמו בית מחדש על אדמתו ההיסטורית - רק כדי לחוות עוד ועוד טראומות, אבל להישאר בין העמים המאושרים ביותר לפי כל המחקרים הבינלאומיים. מאושרים כי אנחנו בבית שלנו אחרי 2000 שנות גלו. מאושרים כי עצם החיים שלנו על האדמה הזו מלאים במשמעות.
הגנרל רוברט קאסלן, שבין השאר כתב את אחד מספרי הניהול הנמכרים ביותר בעולם (The Character Edge: Leading and Winning with Integrity - "אופי חזק" בעברית - הוצאת מטר), מאמין שהקשיים שעמדנו בהם כעם, במיוחד מאז השבעה באוקטובר, יוכלו לחזק אותנו ואת החוסן הנפשי שלנו בעתיד.
"מה שתמיד הערצתי בישראל זה את החוסן הבלתי נגמר. ההיסטוריה שלכם - מה שקרה לכם במלחמת העולם השנייה, מה שקרה לכם עכשיו בשבעה באוקטובר, מה שאתם עומדים מולו מדי יום בגלל אויבים שמקיפים אותכם - התפתח בייסורים הגרועים בהיסטוריה" אמר קאסלן. "אבל למרות כל הטרגדיות והרוע, אתם עדיין שואפים לעשות, לחיות, לעשות מה שנכון. אין הרבה אומות בעולם שיש להם את היכולת הזו לעמוד בפני קשיים כאלו על פני מאות שנים. החוסן הזה נמצא איפשהו באופי של כל אחד מכם. ואני בטוח שיש אותו בכל מנהיג טוב אצלכם".