"זה היה מהלך שלא היה ניתן לצפות לו. המאמן צביקה רוזן, איתו שיחקתי, החל להתעלם ממני, וההנהלה שתקה. כבשתי שני שערים ולפתע עשו אותי מחלוץ למגן שיורד לאחור. אז אמרתי בכאב שהפועל יהוד עשתה ממני סמרטוט. ובמבט מעכשיו - הם הפכו אותי לשחקן ממורמר. לא התייחסו אליי ולא דיברו איתי על חוזה חדש. יהוד יצרה לי תדמית של מי שגמר עם הכדורגל - ובהחלט לא כך היה".
הדובר הוא שלמה חביב, שכיכב בהפועל יהוד של סוף שנות ה-70 ותחילת ה-80. חביב נולד ב-12 במרץ 1953 בכפר ענא, אור יהודה של היום: "מיילדת מקומית ילדה אותי בבית במקום בבית חולים. בגיל 4 שנים המשפחה עברה להתגורר ביהוד. הכינוי שלי הוא בבוש, אין לי הסבר מדוע".
אביו קרידו ואימו פלורה עלו לישראל מיוון. "אנחנו ארבעה אחים ואחות. האחות קרולינה ז"ל נסעה לטיול עם ההורים לנהריה, אמבולנס עלה על המדרכה ופגע בה אנושות - בת 17 בלבד. האחים שלי אברהם, שמואל ז"ל ודוד שיחקו כדורגל בהפועל יהוד ומכבי יהוד. כדורים התגלגלו בבית חופשי".
ביסודי למד ב'יהודה לוי': "לא המשכתי לתיכון. מגרש הכדורגל קרא לי, ביליתי שעות במשחקים. התחלתי בקבוצת הנוער של יהוד תחת מאמן אגדי בשם חיים בורשטיין, ושחקן הקבוצה חיים ישעיהו. בגיל 14 הגעתי להיבחן בקבוצת הנערים של הפועל פתח תקווה. הייתה שם חבורה גדולה של נערים שניסו להתקבל. באחד התרגולים אמר לי המנהל המקצועי לכדרר עם רגל שמאל חצי מגרש ולחזור בכדרור ברגל ימין. אני כדררתי הלוך וחזור ברגל החזקה שלי, שמאל. המאמן ניגש אלי ואמר לי בהחלטיות 'לך הביתה'. לא עזרו ההסברים שלי, סולקתי בכאב מהפועל פתח תקווה".
"השערים הרבים שכבשתי ביהוד העלו אותי בגיל 16 לקבוצה הבוגרת, שם אימן חלוץ בני יהודה זכי מזרחי שגם שיחק ובהמשך גם עם יוסף מהלל, הקשר הנפלא של בני יהודה. בגיל 17, עם אשר זליקוביץ' מהפועל פתח תקווה, הפועל יהוד עשתה היסטוריה - העיירה בת פחות מעשרת אלפים תושבים עלתה לראשונה בתולדותיה לליגה השנייה, אז נקראה ליגה א' דרום".
אתה חוזר כעבור מספר שנים כרכש להפועל פתח תקווה.
"לקראת עונת 1975/76, מאמן הפועל פתח תקווה אריה רדלר הביא אותי מהפועל יהוד תמורת 25 אלף לירות, סכום מכובד בתקופה ההיא. רדלר הבהיר לי כי אני חלוץ ואני לא מתוכנן לרדוף אחרי שחקני יריב מעבר לחצי המגרש. הגעתי להפועל פתח תקווה של איציק ויסוקר, בוריס נורמן, יהודה שהרבני, מוישיק שוויצר ושמות מוכרים אחרים. העונה לא החלה טוב, תוצאות תיקו והפסדים, שותפתי ב־25 משחקים וכבשתי רק שני שערים. רדלר הוחלף על ידי בועז קופמן שעודד אותי והמתין בסבלנות לשערים שלי שיחלצו את הקבוצה ממאבקי הירידה המעצבנים, דיברנו על העונה הבאה בליגה העליונה."
ואז הגיעה פציעה קשה מאוד. "משחק קשוח נגד בני יהודה מהתחתית. שחקן של השכונה בשם עקרב פצע אותי, הרגל גובסה לחודשיים וגמרתי את העונה. קופמן הגיע אלי הביתה לבקר ולעודד, אבל ירדנו לליגה השנייה. גול או שניים שלי היו יכולים לעשות את ההבדל".
הוא מספר על צחוק הגורל. "הפועל יהוד נתקעה מספר שנים בליגה השנייה שהייתה מפוצלת לשתי ליגות - א' צפון ודרום. כבשתי שערים רבים, ואז באה ההצעה ועברתי להפועל פתח תקווה. צחוק הגורל - הפועל פתח תקווה ירדה איתי ליגה, הפועל יהוד החדשה והמרעננת עלתה לראשונה בתולדותיה לליגה העליונה. התרוממות רוח בעיירה - הכדורגל הפך לנושא המדובר בכל בית".
רגע גדול שלו הגיע בבלומפילד, נגד האלופה מכבי תל אביב. "הייתה להם עונה התקפית ענקית עם ויקי פרץ ובני טבק. התרגשנו לעלות להיכל הכדורגל. כבשתי שער יפה לרשת של סוריאנוב הנפלא. במכבי שיחק ישראל ששון שלנו. הם תקפו אותנו בטירוף, ורק ויקי פרץ הצליח להשוות ל־1:1. כאן נוצר המושג 'יהוד בונקר' - באותה עונה עשינו שיא תוצאות תיקו, 14 במספר, עם מאמן ענק - שלמה שרף".
ואז הגיע הסיפור עם צבי רוזן והפרידה מהקבוצה. נינו ברגיג הביא אותו להפועל ראשון לציון. "ברגיג קיבל אותי בזרועות פתוחות. החוזה הכספי שם היה לא גבוה. נולדו לי התאומים אפי ושימי ובזכותם כבשתי שלושה צמדים נגד כפר סבא, מכבי פתח תקווה ומכבי יפו. ברגיג אסר עליי לרדת לעזרת ההגנה, הוא הבהיר לי כי אני חלוץ שצריך להבקיע גולים. היו לי שחקנים מעולים לידי כמו איתן מדואל, פוקשיאנו, איתן שלום - שדאגו לי לכדורים לגולים. כבשתי באותה עונה 12 גולים. בתחילת העונה כתבו במדורי הספורט על מאבק מול עודד מכנס על מלכות השערים. עודד מכנס הוא ענק של גולים - שכבש באותה עונה 26 גולים".
גולים בלתי נשכחים מבחינתך?
"גול נגד מכבי נתניה מול איציק ויסוקר הגדול. עברתי את יוסי יונה וגד מכנס, ומזווית קשה בעטתי לרשת העליונה, לחיבורים - שער שנבחר לשער החודש. ביקשתי את הפילם מהשדר יורם ארבל, שהשיב לי כי הפילם נשרפו. אני מוכן לשלם למי שיש את הגול הזה. גול גדול אחר היה מול יוסי מזרחי מבית"ר תל אביב - שיחקתי כבר בהפועל לוד. כדררתי מול מזרחי, נתתי קטנה לכדור הצידה, קפצתי מעל מזרחי ומול אודי אשש בעטתי לרשת. הובלנו 0:2, בית"ר עשו 2:3, ואז יעקב בוזגלו שלנו התעופף באוויר ונגח את המשווה 3:3".
עוד סיפור מימי הפועל יהוד?
"הפועל יהוד עם סעדיה חתוכה וזאביק זלצר יצאה לארצות הברית - שם קיימנו שני משחקי ידידות. שבוע לפני מועד החזרה אמרו לי כי אני חוזר לישראל לפני כולם - מתברר כי רכשו לי כרטיס טיסה של סטודנט. החל ויכוח ובסוף נשארתי שבוע נוסף יותר מכולם, טיילתי בניו יורק - שם היו חיבוקים באמצע הרחוב עם שחקן שלנו, דני שפינר, שעבר לאמריקה".
הייתה גם הצעה ממכבי תל אביב. "דוביד שוויצר הציע לי לחתום. נפגשתי איתם, אבל ההצעה הכספית הייתה נמוכה, פלוס המרחק להגיע לאימונים באצטדיון המכביה. יכול להיות שזה היה פספוס גדול שלי".
מעבר מוצלח להפועל לוד כן היה. "המאמן שמוליק רוזנטל קרא לי. נפגשתי עם בני רגב - הוא שלף חוזה והראה לי היכן לחתום. מענק החתימה היה יפה - קניתי סובארו חדשה מודל 1983/4. הייתה לנו קבוצה טובה עם האחים בנודיס, אברהם לב, בן ממס, משה זיתון, יעקב בוזגלו ועוד חבר'ה מעולים".
וגם היה גביע. "הישג ענק והיסטורי להפועל לוד. ברבע הגמר עברנו את בית"ר תל אביב, בחצי הגמר את מכבי תל אביב - באותה תוצאה, 1:2. בגמר שיחקנו באפריל 1984 נגד הפועל באר שבע של המאמן אליהו עופר ועם זוכוביצקי, אורי בנימין, דוידי, רפי אליהו, שלום אביטן ועוד. המשחק הסתיים לאחר הארכה בתיקו מאופס. בפנדלים ניצחנו 2:3 - מבעיטות של יעקב ואורי בנודיס ובוזגלו. החגיגות היו ענקיות".
מענק הזכייה, לעומת זאת, היה מאכזב. "לא היה לי בחוזה מענק גביע, לא קיבלתי אפילו שקל אחד. היו מי שעשו חוזים טובים וזכו בכסף טוב. לוד הביאה גם את תואר אלוף האלופים בניצחון הגדול על מכבי חיפה 1:4".
אחרי הפועל לוד חזר, על פי בקשת דוד קרקו, להפועל יהוד. "כבר הייתי פצוע, והמשכתי למכבי רמלה וכמאמן־שחקן להפועל הוד השרון - ועד כאן."
עבודה?
"סודרה לי עבודה בתעשייה האווירית - עבודה טובה. כששיחקתי כדורגל הפכה לחצי משרה, ובהמשך חזרתי למשרה מלאה. השלמתי 40 שנות עבודה ואני פנסיונר שלה".
כבר לפני 35 שנה חזר בתשובה: "חיפשתי את הרוגע והשקט. אני הולך לבית הכנסת, מתפלל כל יום ולומד גמרא".
ועדיין, הכדורגל נותר אצלו בלב ובנשמה. "פעם בשבוע אני יורד לדשא הסינטטי של יהוד, מביא שמונה כדורים ובועט כמו פעם לתוך הרשת. אני משחק קטרגל עם חבר'ה צעירים, חולם על ימי התהילה שלי. ביהוד הצעירים אינם מזהים אותי, אבל הוותיקים עוצרים אותי ומזכירים את ימי הפועל יהוד הגדולים - שלא ישובו עוד".
אתה הולך למשחקים?
"לפני מספר שנים הלכתי באמצע השבוע למשחק בין בית"ר תל אביב להפועל תל אביב. שחקנים מתקשים לכדרר חופשי - וזה לא הכדורגל של פעם. הכול טקטי ומוזר. קמתי ועזבתי במחצית השנייה לביתי".