כשקנדל מקולום נפצע ברגלו, במהלך ניצחונה של מכבי רמת גן על אליצור נתניה, יותר מדי אנשים חשו דז'ה וו. התמונות הראשונות נראו מדאיגות, וכשהגארד האמריקאי נפל וצלע בדרך החוצה מהמגרש, נדמה היה שגם הטרייד הנרקם עם הפועל ירושלים נופל וצולע בדרך לטירפוד.
את העונה שעברה לא הצליח מקולום לסיים, והוא קרע גיד בידו ימים ספורים לאחר שהקבוצה ויתרה על אייזיאה מיילס לטובת הפועל תל אביב ונותרה חשופה. הפעם היה ברור לראשי המועדון שאם שוב הגארד יושבת, תתבטל מכירתו של רועי הובר תמורת פיצוי כספי והבאתו של נועם דוברת.
רק כשהבדיקות חזרו והתברר שהוא כשיר, ניתן האור הירוק להשלמת המהלך שעליו דווח לראשונה בוואלה ספורט ושהפך רשמי מוקדם יותר היום (שישי). אם לא יחול שינוי בטבלת ליגת העל, גיבורי העסקה הזו ייפגשו בקרוב מאוד כיריבים ישירים ברבע גמר הפלייאוף: הובר ילבש את מדי ירושלים וישחק מול הקבוצה שאותה הצעיד למקום הזה, בעוד דוברת ישחק ברמת גן וינסה להוכיח לאקסית דבר או שניים.
1. הצד של רמת גן
ירושלים רצתה את הובר לא פעם עוד במהלך העונה, ופנתה בהצעות לעסקאות ופיצויים שונים. גם מכבי תל אביב הייתה במיקס. אבל באולם זיסמן סירבו, עד היום שבו הקו הקדמי שלהם הפך דל ודליל, בעקבות פציעותיהם של אמין סטיבנס ובניה סרור.
האם ויתור על הישראלי הבכיר בקבוצה, שהיה שווה 11.5 נקודות, 45.4% לשלוש ו-4.5 אסיסטים, משדר למעשה ויתור על מה שנותר מהעונה? התמונה מעט יותר מורכבת מכך. רק הודות לעסקה הזו, לרמת גן התפנו משאבים להנחית שחקן פנים לשלבי ההכרעה; ובמבט עתידי, הם מקבלים את דוברת בחוזה מובטח לשנתיים הבאות - בעוד הובר היה אמור גם כך לעזוב בתום העונה הנוכחית.
הטרייד המקורי היה אמור לכלול גם את הבאתו של דרק אוגביידה לרמת גן, אבל הסנטר סירב לעבור (כפי שהגיב מוקדם יותר העונה, כשהיה מבוקש בהפועל חיפה). ואכן, כדי למצוא באמת היגיון מיידי במהלך, לרמת גנים לא נותר זמן רב להשלים את החלק החסר והחשוב באירוע: החתמת סנטר.
דיאנדרה פינקני אמור להגיע מרוממה, ואם לא יהיה טוויסט בעלילה זה גם יקרה. המצטרף הטרי אלייז'ה פמברטון, כבר הספיק להיפצע ולא מן הנמנע שגמר את העונה; במצב רגיל, זה יכול לטרפד את התוכניות. במצבם של האדומים מהכרמל, שיירדו ליגה כך או אחרת, לא בטוח שזה ישנה.
2. הצד של ירושלים
הטענה המרכזית נגד התנהלותה של ירושלים במהלך העונה הנוכחית, שהופיעה לא פעם גם כאן (בעיקר סביב הקמפיין ביורוקאפ), נגעה לחוסר התגובה לצרות ובעיות ולמה שמתפרש כאדישות ו/או השלמה עם משברים. האם החלפתו של דוברת בהובר תשפר באופן מהותי את סיכויי האדומים לזכות באליפות? התשובה לשאלה הזו כל כך מעומעמת, שהיא תוכל להינתן רק בדיעבד. אבל לפחות יש בה מימד של תחושת דחיפות.
ירושלים הייתה יכולה לקבל את הובר לשורותיה בסיום העונה בלי להיכנס למשא ומתן על פיצוי כספי או מקצועי, אלא בעסקה פשוטה, קלה ולא ממש יקרה. ובכל זאת, היא העדיפה להקדים את הזמנים ולשלם מה שצריך כדי לגרום לזה לקרות עכשיו.
כשאוגביידה דחה את ההצעה/בקשה לעבור מערבה לגוש דן, הצליח המנהל המקצועי דן שמיר לרבע את המעגל: להשיג לו חוזה בטרפאני, להשתמש בסכום שהתפנה מעזיבתו כדי לפצות את רמת גן, ולהנחית ישראלי בכיר יותר בקו האחורי לקראת הפלייאוף.
3. הצד של דוברת
אין דרך נעימה לומר זאת: דוברת, שהגיע לארנה בגיל 19 כהבטחה גדולה, עוזב אותה במעמד שונה לחלוטין. לא באשמתו, כמובן; הפציעה החמורה בברך לקחה אותו לאחור, וכדי להשתקם באופן מלא מבחינה מקצועית, ולחזור למחוזות שעליהם חלם בתחילת דרכו - הוא צריך לשחק. והרבה. ולהוביל. ולהנהיג. ולקבל החלטות.
אף אחד מהדברים האלה לא יגיע אליו בקבוצה עם אינטנסיביות, לחץ ועומק כמו שיש בירושלים. אצל שמוליק ברנר הוא לא יהיה גארד חמישי ברוטציה, ולאור ההצלחות של הובר השנה וג'ורדן כהן אשתקד - לאופטימיות שלו יש סימוכין. אחרי כל מה שעבר, דוברת יחגוג 23 רק בקיץ הקרוב. יש לו עוד מספיק זמן כדי לארוז את הקשיים בקופסה ולצאת לדרך חדשה.
4. הצד של הובר
"מדובר בהחתמה אסטרטגית של אחד השחקנים הצעירים המוכשרים בישראל", אמר גיא הראל במעמד צירופו של הובר לירושלים. זה קרה בקיץ 2016, כשהראל כיהן כמנכ"ל האדומים, והובר היה בן 19, בוגר עונת פריצה במדי א.ס. רמת השרון מהליגה הלאומית. והנה, סוף סוף, אחרי תשע שנים - הוא הפך בשל.
לא, הובר אינו עומד להיות השחקן שיגדיר מחדש את ירושלים. בוודאי לא בקו האחורי, שבו נהנית הקבוצה מדומיננטיות ממגנטת של ג'ארד הארפר כזר וקאדין קרינגטון כישראלי. אבל הוא ייתן לה עוד מימד של עומק, ויאפשר ליונתן אלון לא לחוש חשוף בכל דקה שבה אחד הכוכבים יישלח למנוחה על הספסל. בגיל 28, הובר מוכן למבחן הבא בקריירה שלו.