הם ישבו שניהם על ספת הראיונות באולם העיתונות של מרוצי הפורמולה 1, דקות אחדות אחרי סיומו של הגרנד פרי של בחריין. שניהם לבשו סרבלי מרוצים זהים, בצבע שחור, שניהם חבשו כובעי מצחייה זהים, צבע פאפיה. שניהם נהגי מקלארן. אחד היה רגוע, לרגעים קצרצרים מעלה חיוך, השני מחייך בעצבנות. הראשון קיצר בתשובות ובחיוכים. השני התפתל בתשובותיו, שלכן גם היו מעניינות, והסגיר את מצבו הנפשי הקשה. הראשון, אוסקר פיאסטרי, נהגה הצעיר של קבוצת מקלארן, שבסוף שבוע אחד במסלול המרוצים של בחריין, מעך פסיכולוגית ודרס על המסלול את עמיתו לקבוצה, נהגה הוותיק של הקבוצה, לנדו נוריס והעמידו במקומו. נהג מס. 2 במקלארן. (סוכנויות ההימורים עוד לא עלו על זה. נוריס עדיין המועמד המועדף לזכייה באליפות העולם. כדאי להמר).
למי שלא הכירו אותו ממסלול המרוצים, פיאסטרי חשף את הקילר אינסטינקט הטמון בו, המכוסה בשכבה עבה של בייבי פייס, לפני שלוש שנים, כאשר בפוסט קצר באיקס, טוויטר אז, הודיע למנהלי קבוצת הפורמולה 1 של אלפין, שבצהרי אותו יום הודיעו שהוא ינהג בקבוצתם, שאין בכוונתו לעשות זאת, על אף שבמשך שלוש שנים, החל ב-2019, הוא היה חלק מאקדמיית הנהגים הצעירים של רנו/אלפין. "אני מבין שללא הסכמתי, Alpine F1 פרסמה הודעה לעיתונות אחר הצהריים בשעה מאוחרות, שאני נוהג עבורם בשנה הבאה. זה לא נכון ולא חתמתי על חוזה עם אלפין לשנת 2023. בשנה הבאה לא אנהג באלפין." דברים קצרים, מנומסים, ללא צבע, ללא רגשות, אבל החלטיים. זה הניע את אוטמר סזנפאור, מנהל אלפין דאז, לומר שבמעשהו פיאסטרי הראה ש"אין לו אינטגריטי כבן אנוש."
נראה שסזנפאור, שפרשת פיאסטרי עלתה לו במשרתו, מעט הגזים, אבל לא בהרבה. פיאסטרי הינו בעל דם קר, כמעט קפוא. בייחוד אחרי שהוא מנצח, ומסיים רק בחיוך קצר החושף שתי שיני ארנב בולטות.
פיאסטרי אמור היה להחליף באלפין את פרננדו אלונסו, שבקיץ 2022, הפתיע את הקבוצה והודיע על עזיבה לטובת אסטון מרטין. בין פיאסטרי לאלפין התפתח מאבק קצר, שהוכרע בטריבונל ה-CRB, גוף המכריע בחוזי נהגים עליהם מתעורר ויכוח, שפסק לטובת פיאסטרי, שהודיע שקבוצתו הבאה תהיה מקלארן. לפיאסטרי היה מושג מסוים על מקלארן והתפתחות הקבוצה, כאשר הושאל מאלפין למקלארן, במסגרת שיתוף פעולה בין שתי הקבוצות, ובאופן חשאי אף בחן מכונית של הקבוצה, שבאותה תקופה היתה בשלבי רקונסטרוקציה, והגיע למסקנה, שכבר בשנה שעברה הוכחה כנכונה, שהעתיד במקלארן, שהיתה בדעיכה במשך שנים ארוכות, יהיה ורוד יותר מאשר באלפין.
אליפויות
פיאסטרי הגיע לפורמולה 1 כשבאמתחתו שתי האליפויות החשובות ביותר בדרך לסדרה המהירה והיוקרתית ביותר, פורמולה 3 ופורמולה 2 (2019, 2020 בהתאמה). הוא הגיע למקלארן שהיתה בשלבי גיבוש, הן של הצוות הטכני והן של צוות הנהגים, אחרי שקודמו למושב, דניאל ריקארדו, אוסטרלי אף הוא, נפרד מהקבוצה, כאשר כשל להצדיק את התקוות שתלו בו.
מהרגע הראשון שבו הגיע לקבוצה היה ברור שמדובר בנהג שעתידו לפניו, ולא במקרה זאק בראון, מנהל פעילות המרוצים של מקלארן, היה מוכן לחטוף אותו מאלפין.
את עונתו הראשונה בפורמולה 1 סיים פיאסטרי במקום התשיעי עם 97 נקודות, את העונה השנייה הוא כבר סיים במקום הרביעי, עם 292 נקודות ושני ניצחונות מרשימים. במקצי הדירוג נוריס עדיין היה מהיר הרבה יותר, הקדים אותו ב-20 מ-24 מקצי דירוג, ונראה היה שזו נקודת התורפה העיקרית שעל פיאסטרי לשפר.
במהלך העונה, כאשר היה ברור שאפסו סיכוייו של פיאסטרי להתמודד על אליפות העולם לנהגים, הוא נכנס מתחת לאלונקה כדי לסייע לנוריס לזכות באליפות, כאשר בחצי השני של העונה מכוניות מקלארן היו עדיפות משמעותית על אלה של רד בול עם מקס וורסטאפן בקוקפיט, אחרי שאדריאן ניואי, מתכנן המכוניות המצליח ביותר בעשורים האחרונים, עזב את רד בול לאנחות באמצע העונה. יש להניח שפיאסטרי השמיע, לעצמו בלבד, אנחת רווחה כאשר נוריס כשל מלהשיג את התואר, אבל שניהם הביאו למקלארן את אליפות העולם ליצרניות, ראשונה ב-26 שנים, למרות טעות קשה של פיאסטרי במרוץ האחרון, שחייבה את נוריס לנהל מרוץ ללא טעויות. דבר שהוא מתקשה בו.
שיפור הביצועים של פיאסטרי במקצי הדירוג הגיע החל מהסיבוב השני של העונה. בארבעת המרוצים הראשונים הוא זינק פעמיים מהפול פוזישן, והמיר את שני הפול פוזישנס לשני ניצחונות משכנעים. (בכל ארבעת המרוצים הראשונים העונה המנצח היה הנהג שזינק מהפול פוזישן. בספרינט שנערך בסין ניצח לואיס המילטון מפרארי, שזינק מהפול). הניצחון האחרון היה המשכנע מהשניים, בסוף שבוע שבו, כך נדמה, הוכרע המאבק בין שני נהגי מקלארן על המעמד של מס. 1 בקבוצה. נוריס, שאחרי המרוץ ציין שהדבר הטוב ביותר בסוף השבוע היה "שהוא נגמר" פיגר אחרי פיאסטרי במקצה החימום השלישי בכ-0.4 שנ', נתון כמעט בלתי נתפס, ובמקצה הדירוג פיגר בהפרש דומה, שהספיק לו למקום שישי בלבד על הגריד. הזינוק מהמקום השישי אמור היה למנוע מנוריס ניצחון, לא את המקום השני, אבל רצף בלתי פוסק של טעויות, החל ממיקום לא מדויק של מכוניתו על הגריד, לפני הזינוק, שגרר עונש בן חמש שניות, ועד לטעויות רבות בניסיונות עקיפה שונים, אפשרו לו לסיים במקום השלישי בלבד, ולשמור לעת עתה על ההובלה באליפות העולם.
בעוד המרוץ של נוריס בבחריין היה רווי דרמות מתוצרת עצמית, זה של פיאסטרי היה קליני וחלק, עד כדי כך, שלראשונה בעשרות השנים בהן אני צופה במרוצי פורמולה 1, חציית קו הסיום ע"י פיאסטרי לא שודרה בדרמטיות המקובלת על המסך הגדול - הבמאי העדיף להתמקד בקרב על המקום השני, בין ג'ורג' ראסל במרצדס, לנוריס על המקום השני, שהוכרע לטובת ראסל בהפרש בן 774 מאיות השניה, כ-16 שניות אחרי שפיאסטרי חצה את קו הסיום - התרחשות 'זניחה' ובוודאי צפויה, שהשידור הישיר שלה תפס משבצת קטנה בצד המסך.
ואז הגיעה מסיבת העיתונאים המסורתית לשלושה הנהגים שסיימו על הפודיום.
דרמות, עצבים רופפים, תסכול
"לא נראית מרוצה אחרי הדירוג. היית מרוצה יותר היום?" נשאל נוריס, שמיד החל לשפוך את ליבו. "זו פשוט סיטואציה אחרת, אתה יודע. דירגתי את עצמי במקום השישי אתמול, שזה די נורא. אז איך אפשר להיות מרוצה מזה? זה פשוט לא הגיוני," השתפך נוריס, כשהוא נע על הספה הרכה בחוסר נוחות. "ברור שהיום אני קצת יותר מרוצה, שהצלחתי לחזור למקום השלישי... הקפה ראשונה טובה, התקפית ואגרסיבית, וזה מה שהייתי צריך. אבל אז קיבלתי עונש והכל הסתבך. נכנסתי מוקדם יותר מהשאר, הייתי צריך לדחוף חזק יותר כדי לצמצם את הפער של חמש שניות. כמעט הצלחתי, אבל אז הייתי על צמיגים ישנים וחמים יותר - ושוב שילמתי על זה מחיר. כל פעם שעשיתי משהו טוב, עשיתי גם שני דברים רעים."
"זה היה סוף שבוע נהדר - אולי לא מהפרי פרקטיס הראשון כי הוא היה די קטסטרופלי לכולם, אבל מהפרקטיס השני ואילך היינו מאד מאד חזקים. כן, הייתי מרוצה אחרי מקצה הדירוג אתמול, ואני חושב שזה עשה הבדל די גדול היום," סיכם פיאסטרי את סוף השבוע שלו, שבו זינוק מהפול פוזישן, קבע את הזמן המהיר במרוץ, התגבר על מכוניות בטיחות שסגרה את הפער שפתח בחצי הראשון של המרוץ, והיה לנהג הראשון העונה הזוכה בשני ניצחונות.
"לא נראית מרוצה אחרי הדירוג. היית מרוצה יותר היום?" נשאל נוריס, ע"י המנחה, ומיד החל לשפוך את ליבו. "זו פשוט סיטואציה אחרת, אתה יודע. דירגתי את עצמי במקום השישי אתמול, שזה די נורא. אז איך אפשר להיות מרוצה מזה? זה פשוט לא הגיוני," השתפך נוריס, כשהוא נע על הספה הרכה בחוסר נוחות. "ברור שהיום אני קצת יותר מרוצה, שהצלחתי לחזור למקום השלישי... הקפה ראשונה טובה, התקפית ואגרסיבית, וזה מה שהייתי צריך. אבל אז קיבלתי עונש והכל הסתבך. נכנסתי מוקדם יותר מהשאר [להחלפת צמיגים], הייתי צריך לדחוף חזק יותר כדי לצמצם את הפער של חמש שניות. כמעט הצלחתי, אבל אז הייתי על צמיגים ישנים וחמים יותר - ושוב שילמתי על זה מחיר. כל פעם שעשיתי משהו טוב, עשיתי גם שני דברים רעים."
כאשר נפתחו השאלות לעיתונאים (הראשונות נשאלות ע"י מנחה) הם התעניינו יותר בדרמות של נוריס מאשר בקליניקה למרוצים של פיאסטרי. "היית מאד מתוסכל. האם זה היה רק מתוך אכזבה של הרגע או שאתה באמת מרגיש שאתה צריך להתחיל מחדש? ואם כן, מה אתה יכול לעשות בטווח הקצר כדי להתחבר טוב יותר למכונית?" נשאל נוריס. "הלוואי שידעתי," פלט נוריס. "אין לי תשובה, באמת. גם לעצמי. בין אם הייתי משתף אתכם או לא - לא בטוח - אבל אתה פשוט יודע. כשאתה ספורטאי, נהג - אתה יודע מתי הכול מתחבר, מתי אתה מרגיש בטוח, נוח. אני בטוח שיש לי את כל מה שצריך, אין לי ספק שאני מספיק טוב וכל זה. אבל משהו פשוט לא מתחבר עם המכונית. אני לא מצליח לעשות את ההקפות שעשיתי בעונה שעברה. אז ידעתי כל פנייה, כל תנועה של המכונית. הרגשתי בשליטה מלאה. השנה - ההפך המוחלט אפילו באוסטרליה, כשניצחתי את המרוץ, לא הרגשתי נוח. לא הרגשתי ביטחון. המכונית הייתה פשוט מטורפת - והיא מצילה אותי מהרבה בעיות. אבל אני רחוק מהיכולת האמיתית שלי - וזה כואב להודות בזה.
"ביליתי הרבה זמן, גם אתמול בלילה, עד מאוחר. ניסיתי להבין מה לא עובד, מה השתנה מהשנה שעברה. האם זה אני? האם זו המכונית? זה מסובך. אבל אני לא מטיל ספק בעצמי - גם אם לפעמים זה נשמע ככה. זה פשוט לא מתחבר. ולכן אני לא מרגיש בטוח כשאני נוהג. אני בטוח שיש לי את זה - אבל אין לי ביטחון. "וכשאין לך ביטחון במכונית, לדעת איפה הגבול, מה לעשות בפניות איטיות או מהירות - אני לעולם לא אהיה מהיר כמו שאני צריך להיות. במיוחד כשאתה מתמודד מול הטובים בעולם. אם אין חיבור - זה הופך לבעיה. וזו הבעיה שלי כרגע."
"תודה על זה, לנדו. ה[שאלה ה]באה בבקשה," אמר המנחה.
