היא מרגישה שזה שלה. היא יודעת: הטור של שי האוזמן על הפועל ת"א

נכון, דברים יכולים לקרות בכדורסל. נכון, שתי סדרות חצי גמר היורוקאפ החלו בניצחון של הקבוצה הביתית והסתיימו בהדחתה. ונכון, ההפסד הזה של גראן קנאריה מזכיר, בטח בתוצאה שלו, את ההפסד שלה במשחק הראשון מול בחצ'שהיר. הכל נכון. מצד שני, מקץ שלושה מפגשי ראש בראש בין שתי הפיינליסטיות של ליגת המשנה של הליגה השנייה בטיבה בעולם, נכון גם להגיד שהפועל תל אביב מרגישה ליגה אחרת. גראנקה מסודרת, מנוסה, חכמה וכו' וגו' ודו'. הפועל תל אביב פשוט טובה, מוכשרת, עמוקה ואתלטית ממנה.

יאקה לאקוביץ' ראה כבר כמה קבוצות מנצחות. והוא יודע היטב שיש כמה דרכים שונות לקחת תארים. אפשר בהגנה, אפשר בעליונות טקטית, אפשר בריצה ובקצב הכתבה. מה שבטוח הוא שהדרך הנכונה היא שהקבוצה תרגיש שזה שלה. שזה עליה. שזה תלוי בה. שאי אפשר עליה. הפועל תל אביב של אחרי ולנסיה היא בדיוק זאת. היא יודעת שזה שלה.

זה יכול להיות יפה ואסתטי, כמו ברבע השלישי, כשהכדור זז מיד ליד ומצד לצד. זה יכול היות גם מכוער, עם דריבלים בלתי נגמרים שנגמרים בהטחת כדור אלי טבעת. לא חשוב. הפועל תל אביב סומכת על עצמה. היא סומכת על השחקנים שלה. היא סומכת על המאמן שלה.

והאמת? בשביל זה הגיע לכאן דימיטריס איטודיס. מעולם, אבל מעולם, לא קיבלנו קבוצות שלו שמשחקות כדורסל עילי. הוא לא שם. זה לא הוא. אבל בסוף הוא יודע לבור את המוץ מהתבן. לזהות מה העיקר ולהפריד אותו ממה שלא. הפועל תל אביב הזאת מלמדת את כולנו, או לפחות את רובנו, כמה שאנחנו לא מבינים בכדורסל. כמה ששטיפת המוח השיטתית שעברנו, ברמת הנדסת התודעה, משך עשורים, גרמה לנו להתאהב בקלישאות שהן הכל חוץ מאמת מוחלטת.

אז כן, אפשר לקחת כמה שחקני כדורסל מצוינים, בלי קשר לעמדות, ולהפוך אותם לקבוצת כדורסל מצוינת. התאמות? חיבורים? כל זה חשוב, אבל לא מאסט. כן, כל היופי הזה יכול לקרות בעונה אחת. לא, לא חייבים תהליך שיטתי של שנים. לא, אין דבר כזה הכדורסל שאנחנו רוצים לראות. לא, הכדור לא מקבל אנרגיה כשמזיזים אותו מצד לצד. כן, כדורסל מנצח יכול להיות כזה שבו נותנים את הכדור לשחקן אחד, כשאף אחד לא זז לצידו, ופשוט סומכים עליו שהוא ימצא את הדרך לקלוע.

קואץ' איטודיס עדיין לא עשה כלום בהפועל תל אביב. אם תנוצח בשני המשחקים הקרובים, זה יהיה כישלון גדול שיהיה על הפרצוף שלו. נכון לעכשיו, רגע אחרי משחק מספר 1, אין ספק שהאיש הצליח לרתום קבוצה שלמה לכך שעושים הכל כדי לנצח. שחקנים יכולים להיות משמעותיים במשחק אחד ולהימחק בזה שאחריו (נועם יעקב, זוכרים?). סופרסטאר יקר ומנותק, או לפחות כך חשבנו, כמו ברונו קאבוקלו, יכול לחייל את עצמו ולהפוך להיות הרול-פלייר שעושה הבדל. כולל בהגנה. בטח שבריבאונד. הכל כדי לנצח.

קואץ' איטודיס ביצע כמה התאמות הגנתיות לפני המשחק. הוא הזיז את הכלים (לרבות איש וויינרייט) על לוח השחמט, כדי להגיב טוב יותר לפתרונות ההגנתיים הצפויים של גראנקה. הוא הכין תוכנית הגנתית נקודתית שהצליחה למנוע את העליונות של מייק טובי, המכונה אסי טובי, ברגע שהיריבה שלו מבצעת עליו חילוף ושומרת אותו עם שחקן נמוך. אבל בעיניי, כל אלו דברים פחות חשובים. החשוב הוא, ואני כותב את זה שוב, לרתום קבוצה אחת שלמה, על כל מרכיביה. את זה הוא למד מהגדול ביותר. את זה, נכון ליום רביעי בבוקר, הוא מבצע כעת נהדר בפרויקט של עופר ינאי.

הזכרנו את ולנסיה לפני רגע, ונחזור אליה שוב. אחרי ולנסיה, הכל מרגיש פשוט יותר. הכל מרגיש קשה פחות. הכל מרגיש איטי יותר. הפועל תל אביב עברה בסיבוב הקודם את המכשול האולטימטיבי שהיורוקאפ יודע לייצר. חלק גדול מהמסקנות המקצועיות שלה מהסיבוב הקודם, כולל הטיפולים ההגנתיים, כולל המקומות הנכונים שמהם ואליהם צריכים ללכת בהתקפה, מיושמים עכשיו כמעט על אוטומט, מול התנגדות ברמה נמוכה יותר.

למרבה ההפתעה (שלי), הפועל תל אביב קיבלה החלטה אסטרטגית, לפני המשחק, שהיא דווקא בוחרת ללכת לקצב משחק מבוקר. לא לרוץ בכל הזדמנות. כן לשאוף לכדורסל של חמישה מול חמישה, שבמקרה שלה מתורגם הרבה מאוד פעמים לכדורסל של אחד על אחד. וגם בקצב הזה היא לא באמת הותירה לגראן קנאריה סיכוי אמיתי לנצח אותה. וזה אחרי שהמאמן היריבה זרק כבר עכשיו אלי פרקט את כל הג'וקרים ההתקפיים שלו (קיילב הומסלי וג'ו תומאסון) ביחד. שזה דבר שלא קורה ברגיל. אם הפועל תל אביב תמצא את הדרך לשמר את התובנות שלה גם למשחק השני, אזי הטיסה הביתה, רגע לפני סדר הפסח, תהיה הטיסה האחרונה שלה העונה.

• 1. אנטוניו בלייקני - מגוחך יהיה כרגע, אבל מומלץ לגמרי לכולם, ללכת ולצפות, להאזין או לקרוא דברים שמלהגים שונים, כולל אולי המלהג המסוים הזה, אמרו או כתבו על הסופרסטאר הזה של הפועל תל אביב. שחקן שהיה יקר מדי עבור כמה קבוצות יורוליג מוכרות. שחקן, שאם כל הדברים יסתדרו עבור כל הצדדים, יהיה דומיננטי בעונה הבאה בקבוצת יורוליג חדשה מהמזרח התיכון.
• 2. ים מדר - חמישה אסיסטים מול אפס איבודים. עזבו הכל; תישארו על הנתון הסטטיסטי הזה. רגע לפני שהוא אמור להיות מושבת בשביל הפציעה, מראה הרכז הבכיר של הכדורסל הישראלי שהוא בדיוק כזה. גם בכיר וגם רכז. וואחד רכז.
• 3. סמוקוב - היה נחמד בעיירה הציורית הזאת. לא באמת. לא חייבים לחזור לשם יותר. אי פעם. הפועל תל אביב רחוקה משחק אחד מההישג הגדול בתולדותיה. מהישג שירעיד את הלוחות הטקטוניים של הספורט הישראלי. והיא צריכה להשיג אותו תוך 40 דקות נטו.