הפסדה הביתי של מכבי חיפה (3:0) להפועל באר שבע הוציא אותה סופית מההתמודדות על אליפות ליגת העל, הגם שעוד לפניו היה ברור שחיפה פספסה את הדרך המובילה לפסגה. מבחינתה זוהי מהלומה לא פשוטה, שכן מטרתה הייתה לסיים את העונה במקום הראשון בטבלה.
ברק בכר חזר העונה לעמדת המאמן במכבי חיפה, בתקווה שיעלה בידיו לשחזר עימה את זכיית שלוש האליפויות הרצופות וברור שבכר אכן הגיע אליה כשהוא נחוש למחוק את תוצאות העונה הקודמת, אז הוא פתח אותה בסערה כמאמנה של הכוכב האדום, אבל סיים כמפוטר במחצית הדרך. אם נדמה היה שהשיבה הביתה אכן תאיר אליו את פניה, התברר שלמכבי תל אביב ולהפועל באר שבע, היו תוכניות משלהן.
בשום פנים אין בדעתי לנסות להשוות כאן בין מכבי חיפה לקבוצת מנצ'סטר סיטי ובין ברק בכר לפפ גווארדיולה, זאת משום שחיפה רחוקה שנות אור מהישגיה הגדולים של הסיטי. גם בכר יכול רק לחלום על מה שעשה פפ. אבל היום כאשר הסיטי מצויה רק במקום השישי בטבלה האנגלית, לא קראתי מאמר אחד הקורא לפיטוריו של גווארדיולה.
נכון שמאמן נמדד, כמו שחקניו, על פי משחקיו האחרונים, אולם הריספקט לפפ נובע מהעובדה הפשוטה שאי אפשר לזכות באינספור אליפויות רצופות עם מנצ'סטר סיטי. רשם המאמן המצליח בפרמיירליג ארבע אליפויות בזו אחר זו, האחרונה בהן בעונה שעברה. האמת היא שארבע אליפויות כאלה בליגה האנגלית, נחשבות, ולא רק בעיניי למבצע שהוא כמעט בלתי אפשרי, ולפיכך גווארדיולה כבר הבטיח בה לנצח את מעמדו כאחד מהמאמנים החשובים ביותר בהיסטוריה.
אצלנו, ברק בכר לא נהנה מהיחס האוהד שמקבל פפ בתקשורת האנגלית. אפילו ספק אם זוכרים לו שהוא חתום גם על שלוש אליפויות רצופות כמאמנה של באר שבע. כבר למדנו שכאן 'סופרים' מאמנים רק על פי התוצאות האחרונות, ולכן ברק בכר עובר עתה בתיקשורת את מה שעברו בעבר טובים אחרים, משום שלא עמדו בציפיות.