אומרים שהעונה של ארלינג הולאנד לא מספיק טובה. בעוד מנצ'סטר סיטי שוקעת במשבר הכי עמוק שלה בעידן פפ גווארדיולה, מאבדת את הכתר בפרמייר ליג, ורחוקה אפילו מלהבטיח את הכרטיס לליגת האלופות כשאנחנו בשלהי מרץ, אפשר להבין גם את הביקורת שמופנית כלפי הכוכב הכי מתוקשר של התכולים. ממוצע הכיבושים שלו באנגליה באמת נמוך יותר בהשוואה לשתי העונות הראשונות בקבוצה, אבל הנסיגה הזו מורגשת רק בהשוואה לסטנדרטים החריגים שהנורבגי עצמו הציב.
במבט קצת יותר סלחני, הנתונים שלו עדיין מרשימים. 29 שערים יש להולאנד ב-39 הופעות במדי מנצ'סטר סיטי בכל המסגרות, וזה בהחלט לא רע. העניין הוא כי הם לא תמיד מניבים ניצחונות, בניגוד גמור לעבר. בעונה שעברה, ניצחה האלופה ב-15 מתוך 17 משחקי הליגה בהם מצא הנורבגי את הרשת, ועוד שניים הסתיימו בתיקו. היא ניצחה גם בכל 4 המשחקים בהם הבקיע בליגת האלופות. העונה הבקיע הולאנד ב-15 משחקים בפרמייר ליג, אבל סיטי ניצחה ב-10 בלבד.
הוא כבש בשני המפגשים מול ברייטון, אך הקבוצה ליקטה בהם רק נקודה אחת. הוא כבש בשני הקרבות מול ארסנל, וגם בהם צברה סיטי רק נקודה אחת. באירופה המצב היה חמור עוד יותר. הולאנד הבקיע 8 פעמים ב-5 משחקים שונים, אבל סיטי רשמה נצחונות רק על סלובן וספרטה פראג. צמד מול פיינורד הוביל כזכור לתיקו 3:3 מטורף. אחרי שהבקיע בפריז, הוא ראה את סן ז'רמן מבצעת קאמבק ומנצחת 2:4. לבסוף, גם ריאל מדריד ביצעה קאמבק מאוחר בניצחון 2:3 במנצ'סטר, וג'וד בלינגהאם גרף את הכותרות למרות השער של הולאנד בפתיחה. החבורה של גווארדיולה הודחה בשלב מוקדם מאוד, ובאופן כללי העונה הזו מוגדרת כפיאסקו מהדהד.
בינתיים, אם צריך לבחור את הרגע הזכור ביותר של הולאנד העונה, זה שנכנס לתודעה הקולקטיבית באנגליה ובעולם כולו, הוא בכלל לא קשור לבעיטות לשער. אחרי שריקת הסיום למפגש מול ארסנל בספטמבר, שעוד הוגדר אז כמשחק העונה, חגג הנורבגי בשחצנות מוגזמת את התיקו הדרמטי שהושג בזמן פציעות.
במהומה שנוצרה, הוא שאל את מיילס לואיס-סקלי: "מי אתה בכלל?". מיד לאחר מכן, הוא גער במאמן התותחנים מיקל ארטטה ודרש ממנו: "תישאר צנוע". המשפט הזה הפך לוויראלי, והוא מופנה מאז בלעג נגד הולאנד וסיטי אחרי כל מעידה. שיא האירוניה היה כאשר ארסנל הביסה אצל האלופה 1:5 בפברואר, ולואיס-סקלי, שהפך בינתיים מנער אלמוני לשחקן נבחרת, הבקיע וחיקה בציניות את חגיגת היוגה של הנורבגי. עכשיו הולאנד כבר יודע היטב במי מדובר.
מעבר לכך, אחוז ניצול ההזדמנויות שלו ירד העונה. "קודם כל, אני חייב להסתכל על עצמי. לא עשיתי את הדברים טוב מספיק, לא תירגמתי מצבים לשערים. הבטחון העצמי שלנו לא בשיאו, וכולנו יודעים עד כמה הוא חשוב לאנשים. זה לא מספיק טוב עבורי, אבל אנחנו צריכים להמשיך ולנסות לשמור על אופטימיות", אמר החלוץ בינואר. ובינתיים, למרות שהעונה לא היתה פשוטה, היו בה גם המון היבטים חיוביים עבור הולאנד.
באוקטובר הוא הפך למלך שערי הנבחרת בכל הזמנים ושבר שיא בן 90 שנה. מדהים, אבל עובדה. יורגן יובה הבקיע 33 שערים במדי נורבגיה בין 1929 ל-1934, ומאז אף אחד אפילו לא התקרב אליו. ג'ון קארו, למשל, נעצר על 24 כיבושים ב-91 הופעות. אולה גונאר סולשיאר, אגדה בפני עצמה, נעצר על 23 שערים ב-67 משחקים, וכמוהו גם טורה אנדרה פלו שלבש את החולצה 76 פעמים. בא הולאנד ועקף את כולם ללא מאמץ ב-36 משחקים בלבד. כיום, אחרי שהבקיע גם מול מולדובה בשבת, הוא עומד על 39 שערים ב-40 משחקים. בקצב הנוכחי, עם ממוצע של שער למשחק, הוא ישבור בקלות את רף ה-100 ואף מעבר לכך עד סוף הקריירה.
ממוצע דומה היה לו בזלצבורג, בדורטמונד, וכעת במנצ'סטר סיטי. הוא הפנים של המועדון בתכלת, ולפיכך לא מפתיע שהוא קיבל חוזה עתק חריג עליו חתם בינואר - חדשות נהדרות נוספות עבורו. המועדון בבעלות השייחים מאבו דאבי, שלא בדיוק מוגבל תקציבית, החתים את הולאנד עד 2034 בשכר של 500 אלף ליש"ט לשבוע. על פני קרוב לעשור, מדובר בעסקה של כרבע מיליארד ליש"ט, כלומר יותר ממיליארד שקלים. איך שלא תסתכלו על זה, מדובר בבטחון תעסוקתי עבור המשפחה הצעירה שבדיוק התרחבה.
כי הרי זו היתה הבשורה החשובה ביותר עבור הולאנד במהלך העונה - בדצמבר נולד לו בן בכור. לאור זאת, קשה להגדיר את התקופה בחיים בעייתית בגלל מספר הפסדים על הדשא. אגב, בניגוד לרוב הכדורגלנים, האב הטרי שומר בקנאות על פרטיותו, וכלל לא התייחס ליורש החדש ברשתות החברתיות. יתרה מזו - המשפחה אפילו שומרת בסוד את שמו, והדבר היחיד שנרמז הוא כי הולאנד הקטן נקרא על שמו של כוכב מנצ'סטר סיטי לשעבר. מי זה היה? כל אחד רשאי לנסות לנחש. זו התנהלות חריגה למדי, קל וחומר עבור אדם שנהנה מאוד להשתמש באינסטגרם על מנת לטפח את המותג שלו, אבל הולאנד הוא אישיות יוצאת דופן, וכך גם בת זוגו איסבל שמככבת במדורי הרכילות בממלכה, אך במקביל שומרת היטב על פרטיותה.
השניים הכירו כנערים כאשר נהנו לשחק כדורגל בצוותא בעיר הקטנה ברינה, ומשם הגיעו חדשות נהדרות נוספות עבור הולאנד במהלך העונה הנוכחית. ברינה, המועדון האוהב בו בילה החלוץ יותר מעשור כילד, חזר סוף כל סוף למקומו הטבעי בליגה הנורבגית הבכירה. זה ממלא אותו אושר, כי הוא מעולם לא ראה את ברינה בטופ, כי היא לא היתה שם במשך 21 שנה.
כידוע לכם, ארלינג נולד בלידס, שם שיחק אביו אלף אינגה הולאנד, שבדיוק עבר בקיץ 2000 למנצ'סטר סיטי. הפציעה הקשה בברכו, שנגרמה בחלוף זמן קצר בתיקול המפורסם של רוי קין בדרבי, סיימה את הקריירה של המגן מוקדם מהצפוי, וב-2003 שבה המשפחה לברינה. שם התחיל אלף אינגה את הקריירה בעצמו בשנות ה-80, ולאקדמיה הזו התקרב ארלינג כאשר היה רק בן 5. העניין הוא כי בדיוק ב-2003, עם בואה של משפחת הולאנד הביתה, ירדה ברינה לליגה השניה אחרי עונה מזעזעת במקום האחרון, ומאז התקשתה מאוד להשתקם.
המשבר העמיק במיוחד ב-2016 אז שקעה הקבוצה מתחת לקו האדום בליגה השניה. במובן מסוים, זה עזר לחלוץ כי בהיעדר שחקנים איכותיים חיפשו במועדון פתרונות יצירתיים, וכך הוא קיבל הזדמנות ראשונה על הדשא עוד לפני שחגג יום הולדת 16. אלא שהחוויה לא היתה פשוטה כלל. ברינה היא הקבוצה היחידה בה הולאנד לא הצליח - הוא פשוט היה צעיר מדי בשביל זה. 16 הופעות היו לו, כולל 4 בהרכב, והוא לא מצא את הרשת אפילו פעם אחת. מתוך המשחקים בהם שותף החלוץ הצעיר, 3 בלבד הניבו נצחונות, לעומת 8 הפסדים. למרות התאוששות מסוימת לקראת מחזורי הסיום, דורגה ברינה מתחת לקו האדום בטבלה הסופית, והאוהדים בכו כשהיא נשרה לליגה השלישית.
הטראומה הזו היתה ההתנסות הראשונה של הולאנד בכדורגל מקצועני, ובעקבותיה נסללה דרכו למולדה. זה רקע שלו, והוא באמת צנוע. ברינה, שנמצאת מדרום לסטבאנגר, ידועה בעיקר בזכות החלקאות שלה - התושבים המקומיים הם איכרים. באיצטדיון הביתי שלה אפילו יש מקום אליו אפשר להגיע בטרקטורים כדי לצפות במשחקים.
כאשר העפילה הקבוצה לגמר הגביע ב-2001, במה שזכור כרגע השיא בתולדותיה, נסעו אוהדים לא מעטים בטרקטורים גם לאוסלו, תוך שהם מחלקים מלפפונים וכרוב לאנשים שפגשו בדרך. אגב, הגמר היה מול היריבה האיזורית הגדולה ויקינג סטבאנגר, וברינה הובסה 3:0. התואר היחיד בו זכתה ברינה ב-99 שנות קיומה היה הגביע ב-1987. זו הקבוצה שהולאנד אוהד יותר מכל, בנוסף ללידס יונייטד.
אז עכשיו היא חוזרת. ברינה עלתה בחזרה לליגה השניה ב-2020, וכעת טיפסה שוב באופן מפתיע למדי. העונה החדשה בנורבגיה נפתחת בסוף השבוע, והולאנד יוכל לראות אותה בליגה הבכירה לראשונה בחייו. ביום ראשון בערב תארח ברינה את האלופה בודו גלימט, והחלוץ יתעדכן בנעשה מיד אחרי המפגש של מנצ'סטר סיטי בבורנמות ברבע גמר הגביע האנגלי - התואר היחיד בו יכולה הקבוצה של פפ גווארדיולה לזכות העונה.
זה יעסיק אותו מאוד, אבל בינתיים הוא מרוכז במשימה לאומית חשובה, בה ידע עד כה רק כישלונות. עם כל הכבוד לשבירת שיא הכיבושים בנבחרת, המטרה האמיתית של כוכב העל היא להצעיד את נורבגיה להעפלה לטורנירים גדולים, ביחד עם חבריו לדור הזהב המיוחד שצמח. אלא שזה לא פשוט. הולאנד, מרטין אודגור וחבריהם הובסו מול טורקיה במוקדמות מונדיאל 2022 ופיספסו את יורו 2024 בגלל פיאסקו ביתי מול סקוטלנד שסיימה לפניהם. המשחק האחרון של נורבגיה בטורניר גדול היה חודש בדיוק לפני שהולאנד נולד, ביוני 2000.
את העיוות הזה הוא נחוש לתקן בקמפיין הנוכחי, ולשם כך צריך להקדים את איטליה. שני נצחונות על ישראל נחוצים לכך מאוד, והולאנד מתכוון לקחת את 3 הנקודות מהנבחרת של רן בן שמעון הערב. "ההעפלה חשובה עבורי מאוד, ואשקיע את כל המאמצים על מנת שזה יקרה" הוא אמר לפני הניצחון 0:5 במולדובה בשבת. ואולי צריך לחזור למקורות כדי להשלים את המשימה. עם הסגל הנוצץ הנוכחי, נורבגיה מרגישה לא פעם כפייבוריטית, וכך גם רואים אותה אוהדיה, אלא שזה רק מגביר את הלחץ. כדי להתמודד איתו, צריך לשכוח את החוזה השמן במנצ'סטר סיטי ולחזור למנטליות של ברינה שמשיגה את נצחונותיה כנגד כל הסיכויים. במילים אחרות, כדאי להישאר צנועים.