זה התחיל עם ניצחון על פנרבחצ'ה, המשיך עם ניצחונות על וילרבאן ומונאקו, ואמש (יום חמישי) הגיע תורה של קבוצת בולוניה להפסיד למכבי תל אביב. הניצחון הרביעי ברציפות ביורוליג רק הוכיח שלוקח זמן כדי להתארגן תוך תנועה מתמדת, ופציעות של שחקנים, שלחלקם זו העונה הראשונה במדי הכדורסל של הצהובים.
אמנם הניצחון על בולוניה הושג בהפרש של לא יותר מ- 10 נקודות, ואולם מתחילת הרבע השני היה ברור שמכבי עושה את הדברים הנכונים על הפרקט, בעוד שהקבוצה האיטלקית עושה בדיוק את ההפך.
היה זה רוקאס יוקובאיטיס שהוביל את אלופת ישראל, והוכיח עד כמה גדולה חשיבותו והשפעתו על יכולתה. הוא סיים עם 19 נקודות בקליעות אלגנטיות וחלקות, ובסיום נבחר בצדק לאיש המשחק.
למאמן עודד קטש הייתה, טרם ההמראה למפגש, סיבה טובה לדאגה, שכן קבוצתו חסרה את חסיאל ריברו, את ליוואי רנדולף ואת ג'יילן הורד. בעיקרון זהו לוקסוס שקשה לוותר עליו, אך כשאין ברירה הגיע תורם של מי ששיחקו, להוכיח מה הם יודעים. ואכן, לצידו של יוקובאיטיס, היו אלה ג'ימי קלארק שהוסיף 14 נקודות, רומן סורקין 12, וטרביון וויליאמס 10. בקיצור, עודד קטש קיבל כמעט מכל אחד משחקניו את מה שמכבי תל אביב הייתה זקוקה כדי לנצח.
בולוניה סיימה את הרבע הראשון ביתרון של שתי נקודות, אבל בהמשך נידמה היה ששחקניה מתחרים זה בזה בהחטאת הזריקות מטווח השלוש, והמספרים מדברים בעדם: הם זרקו 33 כדורים מטווח השלוש וקלעו 6 בלבד. עם נתון כזה, ובתוספת של החטאות שלומיאליות מתחת לסל, אי אפשר לנצח.
שחקנים מוכרים, דוגמת וויל קלייבורן, טורניקה שנגליה, דניאל האקט, אקילה פולונארה ומרקו בלינלי, נראו אובדי עצות. לא היו להם תשובות למהירות המשחק, ובוודאי לא לאנרגיות ולאמביציה של כל שחקני מכבי. במילים אחרות: גם הכושר הגופני והרצון להשלים ניצחון רביעי רצוף ביורוליג, סייעו להכריע את המאבק, שהסתיים בתוצאה 67:77 . כך צריכה מכבי תל אביב לשחק.