לאמין ימאל הוא הלהיט הכי גדול שיש היום לקבוצת הכדורגל של ברצלונה. ההוכחה לכך מצויה בעובדה שבגילו הצעיר (יחגוג 18 רק ב-13 ביולי), כבר מנסים להשוותו לליאו מסי. אלא שזוהי עדיין קפיצה מוקדמת מידי, במבט לעבר השנים הבאות.
לכן, נכון לעכשיו, עדיין אני בוחר בנקל מיספר שחקנים המקדימים אותו ברשימת גדוליה של בארסה.
מקום חמישי: הברזילאי רונאלדיניו. לבש את מדיה משך 5 שנים בהן שלט במרכז המגרש, תוך הפגנת יכולת טכנית מושלמת. לרבים הוא ודאי זכור כוירטואוז שעשה בכדור כרצונו.
מקום רביעי: ההונגרי לאסלו קובאלה. משך עשור שלם, מ־1951 ועד 1961, נחשב קובאלה לכוכבה הבלתי מעורער. זכה עימה בארבע אליפויות ספרד ובחמישה גביעים. הקהל הגיע אז למישחקיה של ברצלונה, בעיקר כדי לראותו בפעולה מעמדתו כחלוץ.
מקום שלישי (משותף): הספרדים, צ'אבי ואנדרס אינייסטה. אין חולק על כך שמדובר בצמד קשרים מדהים ששיתוף הפעולה ביניהם (כמו גם עם ליאו מסי) הפך את ברצלונה לקבוצה זוהרת. בארסה שלהם שיחקה כדורגל מבריק, והפכה למכונה קטלנית. הצמד הזה יזכר לעד כמי שהנחיל גאווה עצומה לאוהדיה הרבים בכל פינה בעולם.
מקום שני: ההולנדי יוהאן קרויף. הגיע לברצלונה לאחר שהוליך את אייאקס לשלוש זכיות רצופות בגביע אירופה לאלופות. גאון של כדורגל, וללא ספק השחקן שכל מאמן כדורגל בעולם היה חפץ לאמנו. עם בואו לספרד, קראה בארסה תיגר על עליונותה של ריאל מדריד. קרויף היה מלך המגרש, ועם פרישתו היתווה , כמאמן, את דרכה של הקבוצה לעבר העתיד הרחוק.
מקום ראשון: הארגנטינאי ליאו מסי. אין עוררין על כך שמסי הפך את משחקיה של ברצלונה להצגה הכי טובה בעולם. העובדה שהוא מקדים ברשימה את יוהן קרויף, אומרת הכול.
אשר ליאמין ימאל, רק בעוד שנים נוכל לקבוע מה מקומו ברשימה ההיסטורית של המועדון. בינתיים, הוא נמצא בדרך הנכונה.