עבור אומה בה הכדורגל תופס חשיבות רבה יותר מדת, אימרה מוכרת היא כי להיות מאמן נבחרת אנגליה היא משרה מאתגרת יותר מאשר להיות ראש הממשלה המקומי. בזמן שלא מעט מנהיגים התחלפו בדאונינג 10 מאז הפעם האחרונה בה שלושת האריות זכו בטורניר גדול, המנג'ר החדש, תומאס טוכל, מביא איתו משהו שונה, בלתי צפוי שדווקא איחד את הדעות האנגליות לאחר מינויו בחורף האחרון.
העובדה שאינו אנגלי נבלעה בסופו של דבר למרות התנגדויות מינוריות והרי טוכל אינו המנג'ר הזר הראשון שמונה לתפקיד. זה הרגיש שגלי הביקורת כלפי המינוי היו שלוות משמעותית בהשוואה לפעמים הקודמות בהם נבחר מנג'ר זר לג'וב המלחיץ. סוון גוראן אריקסן (עליו השלום) ופאביו קאפלו היו מאמנים מנוסים בעלי מוניטין אירופאי מכובד שניסו וכשלו- כל אחד בדרכו- להוביל את 'דור הזהב' להצלחה כלשהי.
המנג'ר האחרון שהוביל את אנגליה במשך קרוב לעשור, גארת' סאות'גייט, לקח נבחרת מאוזנת ומלוכדת כמעט עד לארץ המובטחת (פעמיים), אך בסופו של יום לא השכיל לממש את מלוא הכשרון שהיה בארסנל הקבוצתי שעמד לרשותו, ובעיקר לנצל את אלילת המזל שניצבה לצידו בדמות הגרלות קלות יחסית בדרך להעפלה לשני גמרים אירופאים רצופים.
לטוכל ישנה כמובן היכרות מוקדמת עם הכדורגל האנגלי מימיו בסטמפורד ברידג', כאשר הוביל את הבלוז לזכיה השניה בתולדותיה בליגת האלופות, חודשים ספורים בלבד לאחר שמונה לתפקיד בעיצומה של עונת 2021/2020. באותה עונה הוא הציג את הניגוד המוחלט לסאות'גייט מבחינה מקצועית כאשר הוביל סגל שלא הוא בנה, למד את חוזקותיו תוך כדי תנועה וזכה במפעל תוך הצגת יכולת עקבית בשלבי הנוק-אאוט עד, וכולל, רגע האמת בגמר נגד פפ גווארדיולה ומנצ'סטר סיטי.
מבנה אישיותו ככל הנראה הוא עקב האכילס שסימל את הקריירה שלו יותר מכל והופכת אותו לדמות שונה ב-180 מעלות מסאותג'ייט, כשגם בגיל 51 ספק עם האימפולסיביות של טוכל תשתנה. אותה קבלת החלטות שמבחינה מקצועית לעתים הוגדרה כמבריקה, אולם מבחינה אישיותית עלתה לו במשרותיו השונות במועדוני פאר אירופאים שונים כגון בורוסיה דורטמונד, פריז סן ז'רמן, צ'לסי ועד לאחרונה בבאיירן מינכן.
'הוא אדם קשה', כך הגדיר אותו מנכ''ל דורטמונד, האנס-יואכים ווצקה, בתיאור שככל הנראה יאפיין את כהונותיו של טוכל בקבוצותיו השונות, אבל לצד העימותים התכופים שסיגל לעצמו עם הנהלות המועדונים שבהם הועסק, טוכל הוא 'מאמן של שחקנים', דמות אהובה על מרבית מהכוכבים ששיחקו תחתיו, שגם ידעו להעניק לו קרדיט ראוי על האופן שהדריך וסייע להם לנתב ולשדרג את הקריירות שלהן לאורך השנים.
לאחרונה התקיימה באופן ספונטני בלונדון 'פגישת מחזור' של טוכל וחניכיו לשעבר בצ'לסי שיציינו השנה ארבע שנים מאז הזכיה בליגת האלופות. החל מריס ג'יימס (שזומן לסגל האנגלי הנוכחי) וז'ורז'יניו (ששיתף ברצונו להשתלב באימון לאחר פרישתו, גם בהשראת טוכל), הדמות הכריזמטית של המנג'ר המנוסה השרתה השראה על לא מעט משחקניו לשעבר, שדאגו לציין זאת בפומבי פעם אחר פעם.
במסיבת העיתונאים שקיים לאחרונה בה הודיע על הסגל הראשון תחתיו לקראת צמד המשחקים נגד אלבניה (הערב, 21:45, ספורט2) ולטביה ביום שני במוקדמות גביע העולם, טוכל התייחס ל-'פיל שבחדר', כשנשאל האם ישיר את ההמנון הלאומי. 'כן, אני יודע את המילים, ויש לכם המנון אמוציונלי ועוצמתי, אבל לפחות בהתחלה, לא אשיר אותו. יתכן שאני צריך לצלול לעומק התרבות האנגלית כדי להרוויח עם הזמן את הזכות מהאוהדים ומהשחקנים לשיר אותו בהמשך', הבהיר.
בחירת הסגל הראשוני העלתה כדרך קבע אינספור דיונים באשר לזימונים בהם טוכל התמקד לקראת צמד המשחקים. אחת הטענות המרכזיות שסאות'גייט הציף בימיו דרך קבע היא העובדה שאנגליה כשלה בשנים האחרונות לייצר קשר בדמותן של אגדות אירופאיות כגון טוני קרוס ולוקה מודריץ', מה שהיה 'הבטן הרכה' של שלושת האריות כאשר פגשו יריבות איכותיות בטורנירים גדולים. לדקלן רייס לא היה פרטנר קבוע ועקבי מאז מונדיאל 2022 והזימון של ג'ורדן הנדרסון (שעתיד לחגוג את יום הולדתו ה-36 בקיץ הבא) גרר גלי ביקורת נוקבים למדי. החזרה של מרכוס רשפורד למדים הלאומיים מעודדת וממחישה שוב את גודל הכשלון במנצ'סטר יונייטד לצד הפריחה מחדש במדי אסטון וילה אליה הצטרף בהשאלה בינואר האחרון,
כשזימון הבכורה למיילס לואיס-סקלי, מגנה השמאלי הצעיר של ארסנל, בעיקר מרענן ומעניק אופציה חדשה לטוכל בעמדה בה אנגליה התקשתה מאוד להרשים ולמצוא פתרונות. סוגיה מרכזית שנידונה לאחר פרסום הסגל היא תפקודו של קפטן הנבחרת, הארי קיין, איתו טוכל שיתף פעולה בתקופתם המשותפת בעונה שעברה בבאיירן מינכן.
'ראיתי אותו בנבחרת משחק באופן עמוק, עמוק מדי, וזה לא מה שאני ארצה מהארי', התייחס טוכל למלך שערי הנבחרת בכל הזמנים, שיצטרך סיוע משחקני הכנף תוך כדי ניסיון להשבת המהירות והאינטנסיביות שהלכה ודעכה בשנה האחרונה במדים הלאומיים. 'אני רוצה שנציג יותר דומיננטיות בחצי המגרש של היריבה, שניצור יותר מצבים ושנהיה פיזיים יותר', כך הצהיר טוכל בשבוע האחרון שטען שסגנון המשחק הנהוג בידי קבוצות הצמרת בפרמייר עשוי להיות גם ה-DNA של אנגליה בגרסתה המתחדשת תחת הדרכתו.
ועד שאוהדי הנבחרת הלאומית יחלו בשירת הפזמון המוכר 'הכדורגל שב הביתה!', אנגליה מתחילה כעת את המסע לעבר המונדיאל בארצות הברית, קנדה ומקסיקו, כשהוגרלה לבית המוקדם עם סרביה, אנדורה, אלבניה ולטביה. גם בבית בו נמצאות לצידה שתי נבחרות שהעפילו ליורו האחרון, האנגלים (שכלל לא העפילו לגביע העולם האחרון שנערך בארצות הברית ב-1994) מוגדרים כפייבוריטים המובהקים להעפלה.
הנבחרת הלאומית תחת טוכל משלבת ותק (חמישה שחקנים מעל גיל שלושים) ורעננות כשהמנג'ר הגרמני שמר ברובה על התשתית היציבה מתקופת סאות'גייט, לצד תקווה לשינוי אחד משמעותי- לעשות את הצעד הקטן אך הנדרש קדימה, כדי לזכות בטורניר גדול ראשון מזה שישים שנה.