"מה הקשר ביני לבין ספורט?": אשת העסקים שעברה מהפך

כאמא צעירה לשניים, מצאתי את עצמי תקועה במה שהרגיש כמו נפילה חופשית אינסופית. המגבלה הפיזית שהתפתחה בעקבות המחלה הפכה אותי מאישה פעילה למישהי שבקושי מתניידת, שיושבת בבית, ועם תחושה שהחיים כפי שהכרתי אותם הסתיימו. היום אני יזמית, מרצה, עוזרת להיכנס לעולם היזמות ויודעת דבר אחד בוודאות - הספורט לא רק משקם את הגוף, הוא בונה זהות מחדש.

"ספורט? מה הקשר אליי?" - זו הייתה המחשבה הראשונה שלי כשהציעו לי להצטרף לפעילות ספורטיבית בספיבק מרכז הספורט של עמותת איל"ן בר"ג. באופן לא מודע, לא רציתי להזדהות עם אנשים עם מוגבלויות. רציתי להיות "כמו כולם". סחבתי איתי סטיגמות - שאנשים עם מוגבלויות חיים בדיכאון, שאין לנו על מה לדבר.

ואז, יום אחד, נכנסתי לאולם הספורט. מה שראיתי שינה את חיי: אנשים בדיוק כמוני, שבחוץ בקושי מתניידים, הפכו על המגרש לספורטאים פראלימפיים אמיתיים. לא על מסך הטלוויזיה - ממש מולי.

ההתמודדות הראשונה שלי עם ראגבי בכיסאות גלגלים הייתה מתסכלת. אבל משהו קרה ברגע שהתחלתי להשתמש בכעס שלי - על המצב, על המגבלה - והפנתי אותו אל הכיסא. בכל התנגשות במגרש, שחררתי משקע שלילי. עם כל מאמץ להגיע לכדור, פיניתי מקום לתקווה. מה שהיה בעיני "כיסא נכים" הפך ל"כיסא ניצחון" - הראשון שנתן לי תחושת ניצחון אישי. תוך שנה, הגעתי לנבחרת ישראל ברוגבי כיסאות גלגלים. הייתי האישה היחידה בנבחרת והמגינה הטובה בארץ. פרצתי דרך עבור נשים אחרות והוכחתי - את יכולה".

הספורט לימד אותי שלושה דברים מהותיים שהפכו אותי ליזמית טובה יותר:

• 1. שחרור העבר - לשחרר את הסטיגמות וההגבלות שהטלתי על עצמי.
• 2. לימוד העצמי החדש - לגלות מהם הערכים המובילים אותי.
• 3. התמודדות עם כישלונות - לעבור מ"mode כישלון" לצעד הבא ללא השתהות.

המעבר מספורטאית ליזמית היה טבעי. בעולם העסקים גיליתי שאותה הנחישות, יכולת התאוששות מכישלונות, ועבודת צוות וערכים שלמדתי על המגרש, הן הבסיס להצלחה בכל תחום.

לפני כארבע שנים גילו מחלה חדשה שלא מאפשרת לי אפילו לשבת בכיסא רוגבי. נפלו השמיים - הספורט היה העולם שלי, והנה אני נאלצת להעביר את רוב היום בשכיבה בגלל חולשה וכאבים.
כשדמעות זלגו על פניי, נזכרתי במיינדסט של ספורטאית: לחפש את הדלק בתוך החשיכה. ברגע שהסיבולת שלי השתפרה מעט, מצאתי את עצמי חוזרת לעולם הספורט - הפעם באתלטיקה קלה במירוצי כיסאות.

לא מזמן, באחת ההרצאות שלי, פגשתי את אליאן - נערה עם CP שעברה ניתוח ועוברת שיקום. אחרי ההרצאה, היא ניגשה אליי: "הבנתי שאנחנו יכולים להצליח בכל דבר. אני הולכת להתאמן כדי להצליח!" ראיתי בה את עצמי, את אותו ניצוץ של תקווה. שמחתי לגלות שהמרחק למרכז הספורט לא מרתיע את הוריה - הם הבינו שהנסיעה הארוכה היא השקעה קטנה ביחס לשינוי המשמעותי שצפוי בחיים של אליאן.

האמת שגיליתי: השיקום בבית חולים קריטי, אבל ההתפתחות דרך הספורט משמעותית פי כמה. דרך האימון הפיזי והמנטלי יחד נספג כוח נפשי עמוק.

מה שלמדתי הוא שספורט אדפטיבי אינו רק לאנשים שנולדו עם מוגבלות. זהו כלי חיוני לכל אדם המתמודד עם שינוי קיצוני בחייו. זהו מקום שבו אנשים נולדים מחדש.

היום אני מעיזה להכריז: המגבלה היא רק נקודת פתיחה, לא קו סיום. כשאת לומדת לנווט כיסא גלגלים במהירות על מגרש ולהבקיע למרות המגבלה - את מבינה שכל מכשול בחיים הוא רק עוד אתגר. זוהי התובנה שהפכה אותי מאדם עם מגבלה ליזמית שאינה מכירה במגבלות.

הכותבת היא חברת איל"ן, ספורטאית לשעבר, יזמית ומובילה תוכניות אימון ליזמות וחוסן מנטלי.

ב-24 במרץ 2025, יום שני, יתקיים יום ההתרמה לאיל"ן. עמותת איל"ן, מהוותיקות והמובילות בישראל, פועלת למען ילדים ובוגרים עם מוגבלויות פיזיות במטרה לקדם אותם, לאפשר להם להשתלב בחברה הישראלית כשווים, לשפר את עצמאותם ואת איכות חייהם. דווקא בתקופות קשות, חשוב שנעמוד, כחברה, זה לצד זה. יחד, נוכל לתמוך באנשים שנמצאים במצבים המאתגרים ביותר, ולעזור להם לצמוח ולחיות בכבוד.

דרכים לתרומה: אתר איל"ן ובאפליקציית Pay Box או בטלפון 03-5248141