פעם, לא לפני הרבה שנים, ההתאחדות לכדורגל של ישראל היתה מפרסמת, דרך הבקרה התקציבית, דו"ח מאוד כללי לגבי הכנסות, הוצאות ושכר בכדורגל הישראלי. באיזשהו שלב גם הוחלט לפרסם את כל הדו"חות הכלכליים של הקבוצות. ואולם, בהתאחדות ובמנהלת הליגה נלחמו ברוח השקיפות הזו - כולל מאבקים משפטיים - וכיום המספרים של הכדורגל הישראלי, כמה מפתיע, פחות חשופים.
הדו"חות הכלכליים שכן מתפרסמים - בעיקר של קבוצות שמקבלות כסף ציבורי - לא מספיקים כדי לתת תמונה מלאה של הבריאות (או החולי) הכלכלית של הכדורגל הישראלי ולכן אנחנו תלויים בעיקר בדיווחים של ההתאחדות ומנהלת הליגה לאופ"א.
באופ"א, מדי שנה, מפרסמים דו"ח כלכלי מפורט לתוך הבריאות הכלכלית של המועדונים ברחבי אירופה ושם אנחנו יכולים לקבל את המצב הכלכלי של הכדורגל הישראלי - אמנם רק תמונה גדולה (ומפוקסלת) - אבל זה עדיף על שום דבר. לפי הדו"ח של אופ"א, שמאגד את כל הדו"חות של המועדונים בליגות הראשונות באירופה, ההכנסה של מועדוני הכדורגל בישראל בעונת 2022/23 עמדה על 189 מיליון יורו (כ-750 מיליון שקל). מדובר על עלייה של 37% מהעונה שלפני.
ההכנסה הכי גדולה היא מה שמוגדר באופ"א כ"הכנסות אחרות" - 59.9 מיליון יורו (כ-240 מיליון שקל). "הכנסות אחרות" הן "תרומות", גיוסי כספים והעברת כסף מהבעלים של הקבוצות (בדרך כלל כהלוואות בעלים). בישראל אפשר לצאת מתוך נקודת הנחה שה-240 מיליון שקלים הללו הם בעיקר הכסף שהבעלים, "בעלי העניין", העבירו לקבוצות שלהם. סביר להניח גם שחלק מההכנסות האחרות הללו הם כספים מעיריות מקומיות.
מדובר גם על ההכנסה שצמחה בצורה המשמעותית ביותר מבין כל ההכנסות האחרות - 32%. ההכנסה "הטבעית" הגדולה ביותר של מועדוני הכדורגל של ישראל היא הכנסה ממכירת כרטיסים ומנויים (51.8 מיליון יורו - או בערך 200 מיליון שקל) - עלייה של 27% מהעונה שלפני.
לאחר מכן יש הכנסות מאופ"א (כלומר בונוסים ששולמו לקבוצות שהתחרו בטורנירים האירופאים) - 30.5 מיליון יורו (כ-120 מיליון שקל) והכנסות מסחריות - כלומר הכנסה מחסויות, מכירת מרצ'נדייז, פרסום במגרש וכו' - שעומדות על 26.7 מיליון יורו (כ-105 מיליון שקל). ההכנסות ממכירת זכויות השידור עומדת על קצת פחות מ-20 מיליון יורו. כל ההכנסות הללו צמחו בסביבות 11%-16%. כאמור, מדובר אך ורק על הכנסות של 14 מועדוני ליגת העל בעונת 2022/23 .
הצמיחה היא כללית לאירופה. 12 מ-20 הליגות הבכירות באירופה (וישראל נחשבת לאחת מה-20) חווה צמיחה של יותר מ-10% בעונה שעברה. גם שני שליש מהמועדונים חוו עלייה בהכנסות. בסך הכל, ההכנסות בעונה שעברה של המועדונים בכל אירופה עמדו על 26.8 מיליארד יורו.
ליגת העל של ישראל מכניסה סכומים שדומים להכנסות הליגות הבכירות של שבדיה (הכנסות של 198 מיליון יורו) ונורבגיה (193 מיליון יורו). יש לליגת העל הכנסה גדולה יותר מאשר הליגה הפולנית הבכירה (184 מיליון יורו), הליגה היוונית (173 מיליון יורו) והליגה ההונגרית (170 מיליון יורו).
ואולם, ליגת העל של ישראל די רחוקה מהליגה האוסטרית (271 מיליון יורו), הליגה הדנית (331 מיליון יורו), הליגה השוויצרית (334 מיליון יורו) והליגה הסקוטית (357 מיליון יורו). ואין בכלל מה להשוות לליגה הבלגית (580 מיליון יורו) והליגה הפורטוגלית (615 מיליון יורו). כל הליגות הללו ממדינות שאינן, בהכרח, גדולות בהרבה מישראל ברמת האוכלוסייה ואפילו הכלכלה של רובן לא גדולה באופן משמעותי משל ישראל.
לדוגמה, הכלכלה הישראלית דומה (מבחינת תמ"ג) לכלכלה של אוסטריה וגדולה פי 1.7 מהכלכלה הפורטוגלית. הכלכלה הבלגית אמנם גדולה יותר מהכלכלה הישראלית אבל רק פי 1.2 (והליגה הבלגית מכניסה בערך פי 3 יותר מאשר הליגה הישראלית).
כמו כן, באף אחד מהליגות הללו אין "הכנסות אחרות" מעל 30% כמו בישראל. בפורטוגל רק 7% מההכנסות הן מהבעלים, באוסטריה 12%, בנורבגיה 13%, בשבדיה 15%, בדנמרק 20%, בשווייץ 21%, בבלגיה 27%. וגם במדינות עם ליגות פחות מכניסות משלנו, כמו יוון, אין הכנסה כל כך גדולה מבעלי עניין - 14%.
לשם השוואה, ההכנסות הטבעיות של מועדוני ליגת העל - מזכויות שידור, פרסום וחסויות וגם טלוויזיה - עומדות על 98.4 מיליון יורו. ביוון ההכנסות הללו עומדות על קצת יותר מ-130 מיליון יורו. בפולין, ההכנסות הללו עומדות על 153.4 מיליון יורו. ומבין 20 הליגות הכי גדולות רק בהונגריה, הליגה ה-20 ברשימת הליגות הכי מכניסות באירופה באירופה, הכנסות מבעלי עניין גדולות באופן משמעותי מאשר אלו בישראל: כ-85 מיליון יורו ביחס לטיפה פחות מ-60 מיליון בישראל.
מה שכן, ההכנסות של ליגת העל הישראלית גדולות באופן משמעותי מאלו של הליגות הבכירות במזרח אירופה. הליגה הרומנית, למשל, מכניסה בסביבות 92 מיליון יורו פחות מאשר הליגה הישראלית. הליגה הבולגרית מכניסה 110 מיליון יורו פחות מאשר הליגה הישראלית וכך גם הליגה הקרואטית (105 מיליון יורו פחות) והליגה הסרבית (91 מיליון יורו פחות).
עלויות השכר בליגת העל עומדות על 104 מיליון יורו (412 מיליון שקל) - כ-55% מההכנסות, שזה יחס בריא יותר מאשר זה בהונגריה (63%), בפולין (73%), יוון (98%) וגם בפורטוגל (75%) ובלגיה (86%). אם מוסיפים לזה עלויות רכש ופחת, אז שיעור הוצאות השכר והרכש מתוך ההכנסות עומד על 61%.
יש לומר שבאופ"א מרוצים מכך שבכל אירופה תקציבי השכר עלו ב-4.5% אבל ההכנסות עולות בצורה משמעותי יותר (26.8 מיליארד יורו הכנסות מועדונים ב-2023 ויותר מ-29 מיליארד יורו ב-2024) כך שהיחס של הכנסות מול שכר הולך וקטן בכל אירופה.
שוק העברות לא בהכרח נחשב ל"הכנסה" כמו שאר צינורות ההכנסה היציבים יחסית אליו. עם זאת, לפי אופ"א ההכנסות של המועדונים הישראלים בעונה שעברה מהעברות שחקנים עמדו על 16 מיליון יורו - פחות מאשר כל 18 מ-19 הליגות הבכירות האחרות. רק הליגה ההונגרית הכניסה פחות ממכירת שחקנים מאשר הליגה הישראלית (15 מיליון יורו). כמו כן, מהנתונים עולה שהקבוצות בליגת העל הפסידו מיליון יורו בשוק העברות.
בסך הכל, קבוצות הליגה הישראלית רשמו רווח תפעולי של 9 מיליון יורו (כ-35 מיליון שקל). אם מכניסים לחישובים של אופ"א את עלויות מימון החובות (123 מיליון יורו לפי אופ"א) ושווי הנכסים, הליגה מפסידה כסף (5.6 מיליון יורו לקבוצה). יש לומר, שאם היתה גישה לדו"חות האמיתיים של הקבוצות אפשר היה לראות בוודאות מי קבוצה רווחית ואיזו קבוצה מפסידה ולמה.
צריך לומר, מאז 2009 ההכנסות של הכדורגל האירופי עלו בצורה אסטרונומית - 131% יותר מזכויות שידור, 166% יותר בהכנסות מחסויות ופרסום, 74% יותר ממכירת כרטיסים ומנויים וגם 117% יותר מ"בעלי עניין" ו-367% יותר מאופ"א. האם הכדורגל הישראלי חלק מהבוננזה הזו? כן ולא. מצד אחד הרבה יותר הכנסות מאופ"א אבל מבחינת זכויות שידור אין צמיחה משמעותית בעשור האחרון וכך גם בהכנסות מחסויות ופרסום.
מה שכן, האצטדיונים החדשים הצליחו להביא לעלייה משמעותית בהכנסות ממכירת כרטיסים מלפני עשור (אז הכניסו פחות מ-60 מיליון שקל ממכירת כרטיסים). ליגת העל לא הליגה השישית הכי גדולה באירופה. זה בטוח. מה שכן, נראה שהמודל הכלכלי נשען יותר מתמיד על האוהדים שמגיעים לאצטדיונים - הרבה יותר מאשר הליגות הגדולות וגם על הכנסות מבעלי עניין, שגם זו - כאמור - תופעה די ישראלית.
מהדו"ח של אופ"א עולה שיש לליגת העל לאיפה לצמוח - כמה, כאמור, לא נדע עד שבכדורגל הישראלי יחליטו על יותר שקיפות ושיתוף האוהדים בתמונה הכלכלית האמיתית והברורה ביותר של כל מועדון ומועדון.