כל אדם רגיל שהתהלך ברחובות לונדון שעתיים לאחר סיום גמר גביע הליגה בין ניוקאסל ומנצ'סטר יונייטד לפני כשנתיים, ככל הנראה שיער שהיו אלה הג'ורדיז מצפון הממלכה שחוגגים זכייה בתואר. הפאבים העמוסים באוהדים עטופים בצבעי הזברה המוכרים, צוהלים, מאושרים ושותים עד השעות הקטנות של הלילה, מתעלמים מהעובדה הזוטרה שניוקאסל בכלל הפסידה בגמר לאריק טן האח והשדים האדומים. אז נכון, באותו אחר הצהריים מתסכל מקצועית, המאגפייז שוב כשלו ברגע האמת, אבל בראיה הרחבה והמשמעותית יותר, זה הרגיש לאוהדי ניוקאסל יונייטד כמו ניצחון גדול הרחק מכר הדשא ותחושה אופטימית למדי שימים טובים מאוד נמצאים ממש מעבר לפינה.
שנתיים לאחר אותו הפסד למנצ'סטר יונייטד (שמאז הספיקה להיפרד ממאמנה ההולנדי וצללה לתחתית מקצועית חדשה) ועדיין בלתי אפשרי לומר בפה מלא שהפרוייקט החדש שנוצר בסנט ג'יימס פארק צלח באופן מוחלט. העפלה לליגת האלופות, שדרוג קיצוני מקצה לקצה ביכולות של הקבוצה ובעיקר תחושה שהבית של הקבוצה הפך למבצר אמיתי כמו בימי אלן שירר העליזים הם כולם סימנים מעודדים מאוד של שיפור הדרגתי מרשים. ועדיין, שלוש שנים וחצי מאז הגעת הבעלים החדש לקבוצה, וניוקאסל יונייטד קיוותה להיות כיום במקום טוב יותר מבחינה מקצועית, ככל הנראה כאחת המועמדות הבכירות לזכיה באליפות.
עם הגב הכלכלי העצום של קרן ההשקעות הסעודית שרכשה את המועדון בחורף 2021, הציפייה הייתה שניוקאסל תרכוש מכל הבא ליד, תתעצם ותהפוך למכונה משומנת זוללת תארים שאף מועדון במולדת הכדורגל לא יהיה מסוגל להתמודד איתה. אולם בפועל, התמיכה הפיננסית מצד הבעלים מוגבלת יחסית כעת וקוזזה באופן מפתיע בעונה האחרונה בשל ההתפתחויות והידוק הרגולציה שהפכו לנוקשים משמעותית.
ניוקאסל (ויתר קבוצות הליגה) ראו מקרוב את עונשי הקיזוז שהונחתו על ידי הפרמייר ליג כלפי מועדונים אחרים בדמותם של אברטון ונוטינגהאם פורסט ועוצמת המהלך החריג כלפי השתיים שלח איתות קולני וחד ליתר מועדוני הליגה באשר להתנהלותם הכלכלית והפזרנית שלעתים הצטיירה כחסרת שליטה מוחלטת. המועדון מוצא עצמו בסיטואציה כלכלית שונה בתכלית ממה שהורגל אליו- מהצייד לניצוד- שעשוי לוותר על נכסיו הגדולים בלית ברירה, כשכוכבי הקבוצה, אלכסנדר איסק וברונו גימארייש, נמצאים על הרדאר של בכירות הליגה במטרה לצרפם באחד מחלונות ההעברות הקרובים.
עשרות שנים של ניסיונות לזכיה בתואר מקומי כלשהו - כולל בימי קווין קיגאן העליזים על הקווים באמצע שנות התשעים עם ניוקאסל הנהדרת שהצליחה לאתגר את מנצ'סטר יונייטד כמעט עד לרגעי המאני טיים וסיימה במקום השני בטבלת הפרמייר ליג פעמיים ברציפות, ושני כשלונות רצופים בגמר הגביע האנגלי בסוף שנות התשעים תחת הדרכתם של קני דלגליש ורוד חוליט.
רצף של שבעים שנות תסכול נטולות תואר אנגלי, מה שהופך את הקבוצה לחברה רשמית במועדון הלא ממש מחמיא של קבוצות בעלות הרצף הארוך ביותר בכדורגל המקומי ללא זכיה באף תואר. חובבי ההסטוריה יאלצו לשוב למאי 1955 ולשער המיתולוגי של אגדת המועדון, ג'קי מילברן, לאחר 45 שניות שסייע למועדון לגבור על מנצ'סטר סיטי 1:3 ולזכות בגביע האנגלי. אותה זכייה דאז הייתה הגביע השלישי בו זכה המועדון בפרק זמן קצר של חמש שנים בלבד, מה שרק מעצים את הייאוש והתסכול שהלך והצטבר במועדון לאורך השנים.
וכנראה שדווקא עכשיו, לא יכול היה להיות תזמון גרוע יותר עבור המאגפייז לשוב לוומבלי כשמולה תתייצב הקבוצה הלוהטת ביותר העונה בכדורגל האנגלי, ליברפול, שנמצאת מרחק נגיעה מהבטחת אליפות פרמייר ליג לראשונה מזה חמש שנים. זאת עונה קסומה עבור יושבי אנפילד, שגם בתסריט האופטימי ביותר שלהם בקיץ האחרון לא שיערו שפחות משנה לאחר שארנה סלוט החליף בתפקיד את אגדת המועדון, יורגן קלופ, הוא יצעד בדרך המלך בעונה מקומית מרשימה. ליברפול כבר פנטזה על זכייה ב-'טרבל' העונה, אבל ההדחה ביום שלישי האחרון על ידי פריז סן ז'רמן בשמינית גמר ליגת האלופות ניפצה לרסיסים את החלום להשיג את מה שרק שני מועדונים אנגלים- מנצ'סטר יונייטד ומנצ'סטר סיטי- עשו בעבר.
ניוקאסל תחסר הערב (18:30, ספורט1) את אנטוני גורדון (הרחקה נגד ברייטון בגביע) ולואיס הול (פציעה, סיים את העונה), שני כלי נשק עוצמתיים ומהשחקנים העקביים ביותר במאגר הכשרון של הקבוצה. זה לא תירוץ, אלא עובדה, שעמה אדי האו וחניכיו יאלצו להתמודד כשיגיעו לוומבלי לפגוש את המייטי רדס. כשהיא מגובה בעשרות אלפי אוהדים עמוסי תשוקה ואמונה שהדרימו ללונדון ב-48 השעות האחרונות (לחלקם אין בכלל כרטיס למשחק),
ניוקאסל תתייצב לעימות החזיתי מול המייטי רדס כאנדרדוג מובהק, אך רחוק מלהיות מובס. שנתיים לאחר ההפסד באצטדיון הלאומי היא שבה לאותו מקום שבו כשלה ברגע האמת, ומאמינה בלב שלם שהערב יש לה את היכולות לצבוע את בירת הממלכה בצבעי שחור ולבן אמוציונליים ולהנחית תואר חשוב בארון הגביעים המאובק של המועדון, שצמא לרענון משמעותי.