1. קוטלת הענקים מבלגרד
אם פנרבחצ'ה הייתה גוברת כמצופה ממנה לפני שבועיים על מכבי תל אביב, היא הייתה יכולה לעלות הלילה (שישי) למקום הראשון בטבלת היורוליג; אבל מכיוון שהטורקים הובסו, הם עלולים בכלל ליפול למקום השלישי בסיום הדרבי היווני. ולחדשות הטריות: ההפסד המפתיע של מונאקו בבלגרד, 91:88, יכול לעלות לה ביתרון הביתיות בפלייאוף. גרוע מכך, לפתע היא רואה את דבוקת הקבוצות שבמקומות 10-6 מתקרבת אליה.
מתברר, אם כך, שהמשפט על זו ש"רוצה או צריכה יותר, תזכה בניצחון" אינו קלישאה, אלא מיתוס שהגיעה העת לשבור ולנתץ. כי קלישאות - חבוטות ומאוסות ככל שיהיו - הן נכונות בבסיסן, ורק השימוש בהן הפך מוגזם וזול. והאירוע שלשמו התכנסנו הוא הכל חוץ מנכון, והולך ומתברר כטעות יסודית. לפחות במקרה של הצהובים, שבבואם לשלבי הסיום של העונה הפכו את הסיוט המתמשך למסע הופעות רגוע ומשוחרר.
2. קבוצות של קטש מגיעות למרץ. לך תתווכח
ואם כבר בקלישאות עסקינן, אז בואו נדבר על אחת כזו שעוסקת בקבוצות של עודד קטש, ועל מה שקורה להן בחודש מרץ. או כמו שקוראים לזה בשפת המכללות בארה"ב, "מארץ' מאדנס".
2023: מכבי תל אביב יוצאת לפגרת הגביע עם מעמסה של שלושה הפסדים בארבעה משחקים על הגב, וחוזרת ממנה עם ריצה מרשימה של שבעה ניצחונות בשמונת מחזורי היורוליג הבאים.
2024: מכבי מגיעה לפגרת פברואר בלי אוויר בריאות, ועם חמישה הפסדים בשישה מחזורים. בשובה מההפסקה היא טסה לשישה ניצחונות רצופים.
שני הסטריקים הקודמים סידרו לצהובים את הכרטיס לפלייאוף, והביאו אותם עד מרחק משחק אחד מפיינל פור. העונה, כמובן, זה לא יקרה, כי מעט מדי ומאוחר מדי - אבל אחרי שמונה הפסדים רצופים, הם סופרים שלושה ניצחונות רצופים.
ואלה לא רק התוצאות על הלוח; אין ג'יילן הורד, עכשיו גם אין חסיאל ריברו, וקודם לכן לא היה רוקאס יוקובאיטיס, ואם נהיה כנים והוגנים אז גם אין ממש תמיר בלאט. לעומת זאת, יש רעיונות חדשים, יש חתירה למגע (או בכדורסלית פשוטה - Hustle), יש הקרבת עבירות, ובשתי מילים: יש הגנה.
3. הכדורסל שסורקין הבטיח לתת
ויש גם רומן סורקין. בהיעדרו של ג'וש ניבו, העבודה שנדרשה ממנו העונה הייתה הרבה יותר פיזית ואפורה, לעיתים מלוכלכת, מאשר בשנתיים החולפות. וראו את זה עליו. בתחילת הדרך נדמה היה שהוא משחק עם מספר הדולרים האסטרונומי על גב גופייתו, ולא עם הסיפרה 9.
אלא שאחרי היציאה מההלם, ולא בלי קשר לוויתור השערורייתי על ווניין גבריאל, ולהשבתות החוזרות והנשנות של ריברו והורד, האיש תפס את הנישה שלו ואת הכדורסל שהבטיח לתת. זה היה אך סמלי שאת אחד הסלים החשובים אתמול הוא יקלע, מעבר לקשת כמובן. מאז המחזור ה-16 מעמיד סורקין מספרים משופרים ומשודרגים.
- הוא קפץ מ-10.2 נקודות לפני כן ל-15 אחר כך, מ-3.7 ל-4.7 ריבאונדים.
- מ-0.7 שלשות ב-31.4% ל-1.1 צליפות ב-35.5%.
- מ-79.3% יפים מהעונשין ל-86.6% ממש ממש יפים, ובהרבה יותר ביקורים על הקו (מ-2 ל-3.2).
- המדד המשוקלל שלו, שזינק מ-7.7 ל-14.9, כמעט הכפיל את עצמו.
- ריברו, אגב, היה ברוב המשחקים בתקופת הפריחה הזו של הישראלי, וכך גם הורד. גבריאל היה שותף לארבע דקות ממנה.
4. איקס על ספאנוליס = ספאנוליקס
לא מעט מספרים מוזרים מסתתרים מאחורי הניצחון אמש. מכבי תל אביב נקלעה לערב שבו בלאט וג'ימי קלארק חיברו 0 מ-9 מהשדה ומדד 9-, והפסידה במאבקי הריבאונד. היא פגעה רק ב-39.6% לשתיים וב-30.8% לשלוש, בעוד יריבתה עמדה על 51.4% ו-41.2% בהתאמה.
אבל הבינג סד אול דאט (באנגלית זה נקרא יותר טוב, Having said all that), למונאקו היה את מייק ג'יימס וג'ורדן לויד, ולצהובים את רוקאס יוקובאיטיס וליוואי רנדולף. ולכן, בלי בדל ציניות, הם הגיעו ל-91 נקודות, והיא לא. כמעט, אבל לא.
91 נקודות הן הכי הרבה שהספאנוליסים ספגו בחודשיים האחרונים. 91 נקודות הן הכי הרבה שהקטשים קלעו, רגע, בעצם, מאז המשחק הקודם. ועכשיו, אחרי שסומן איקס גם על האגדה היוונית (איקס על ואסיליס ספאנוליס = ספאנוליקס?), טיאגו ספליטר נותר המאמן היחיד והבודד ביורוליג שפגש את הישראלי של מכבי תל אביב ולא הפסיד לו.