היה מוזר לקרוא על כך שהפועל באר שבע שבה לביתה מאוכזבת מהתיקו 1:1 במשחק מול קבוצת בית"ר ירושלים באצטדיון טדי. אומנם היא הובילה ביתרון מהיר של 0:1, אבל בסיומו של המפגש, נקודת הליגה שבה זכתה, עוד עשתה עימה חסד.
כי משך 75 דקות קיבלנו על כר הדשא את בית"ר שולטת ויוזמת, ואת הפועל מבולבלת למדי, ואף נבוכה מחוסר יכולתה לבטל את העליונות הירושלמית. ועם זאת, עדיין זו הפועל באר שבע שתפתח את משחקי הפלייאוף העליון כשהיא בראש הטבלה וביתרון של נקודה על פני האלופה היוצאת מכבי תל אביב.
אז מה בעצם קרה לקבוצתו של רן קוז'וך במחזור האחרון? התשובה לכך קלה: היא איבדה את מרכז המגרש, שהיה ונשאר בעל חשיבות עצומה בהתנהלותו של כל משחק. הוא זה שהביא אותה עד הלום, והוא זה שיוכל להחזירה אל התלם. ההצלחה תהיה תלויה בעיקר ביכולתו של לוקאס ונטורה, ששילשום נבלע במיגרש וכמעט שלא הורגש.
ונטורה הוא מלך מרכז השדה. הוא המנוע שהניב בכל הצלחותיה של הקבוצה מבירת הנגב, תפוקה בלתי פוסקת של 100 אחוזים. אפילו לקינגס קאנגווה חשוב שונטורה יהיה במיטבו, משום שקינגס הוא שחקן עם הכדור, ולא בדיוק זה המשמש חומה בלתי עבירה במרכז המגרש. אם אכן לונטורה זו הייתה ירידה חד פעמית, סיכוי טוב שהקבוצה תיראה טוב ותשאיר מאחוריה את 'הזיכרונות' מהמשחק בטדי. בטוח שקוז'וך יודע זאת ושאוהדיה יודעים זאת.
בהזדמנות קודמת הזכרתי ששוערי הפועל באר שבע חייבים להיות עירניים לסכנות המצויות בכדורים המסתובבים להם ברחבת העונשין. גם במשחק מול בית"ר נמשכה התופעה שבה ניב אליאסי התעקש פעמים רבות למסור אותם לחבריו המצויים בקרבתו, כאשר סמוכים אליהם חלוצי הקבוצה היריבה. אם מישהו לא מעוניין ללמוד לקח, שלא יופתע כאשר כדור כזה יגיע בסיומו של דבר לעבר שחקני היריבה, ויסתיים ברשתה של הפועל באר שבע.