רוב כדורסלני העבר שהפכו למאמנים מצליחים היו שחקנים יחסית אפורים ובינוניים. פיני גרשון וצביקה שרף פרשו בגיל צעיר, דייויד בלאט היה רחוק מלהיחשב לכוכב, וגם בזירה האירופית - ז'ליקו אוברדוביץ' אומנם הגיע לנבחרת יוגוסלביה, אך כשחקן משלים בלבד. עודד קטש וגיא גודס דווקא היו בצד הנוצץ של המגרש, אך נאלצו לרדת ממנו בגלל פציעות, הרבה לפני שמימשו את הפוטנציאל הגלום בהם.
ואולי זה כבר לא בהכרח ככה? מול כל אלה, קשה שלא להעריך את המסלול שבו צועדים סטארים בדימוס כמו שרונאס יאסיקביצ'יוס, ואסיליס ספאנוליס ויאקה לאקוביץ'. אחרי שנים רבות בצמרת היורוליג, בעיקר בברצלונה ובפנאתינייקוס, פרש הגארד הסלובני, עטה על עצמו חליפה ועבר לעמוד על הקווים. כעוזר מאמן הוא זכה ביורובאסקט ב-2017 עם הנבחרת של גוראן דראגיץ' ולוקה דונצ'יץ', ויש לו גם תואר אירופי כמאמן ראשי - הזכייה ביורוקאפ עם גראן קנאריה לפני שנתיים, שאותה ינסה לשחזר בחודש הקרוב.
אלא שבגיל 46 לאקוביץ' ממתין עדיין לקפיצת המדרגה אל עבר הבמה המרכזית; אף שקבוצתו ויתרה על הכרטיס שהגיע לה, הוא זכה להתעניינות מבארסה. לאור תוצאותיה העגומות של האקסית הקטלאנית, אולי המהלך שהחל לקרום עור וגידים בשני הקייצים הקודמים יהפוך לעובדה מוגמרת בעונה הבאה.
ויש, כמובן, מסלול נוסף שיכול להוביל אותו ליורוליג: זכייה נוספת ביורוקאפ. הדרך לשם תעבור הערב (שלישי, 21:00) בבלגרד ותעמוד למבחן משמעותי, כשגראנקה "תתארח" אצל הפועל ירושלים. "זה נכון שאנחנו לא משחקים בחוץ למרות שהיינו אמורים, אבל אני לא חושב שהסיטואציה הזו נותנת לנו איזשהו יתרון", אומר לאקוביץ' בריאיון לוואלה ספורט. "היציעים הריקים יפגעו בשתי הקבוצות. אנחנו בספורט בשביל הקהל, בשביל האווירה, בשביל האנרגיות, וזה יחסר לכולנו".
באופן טבעי, השם שמרכז את מירב תשומת הלב מצד כל יריבה שירושלים נקרית בדרכה הוא ג'ארד הארפר. אולי המצ'אפ הנוכחי ממחיש את ההתקדמות העצומה שביצע הרכז האמריקאי מאז נחת בישראל; לאורך השנתיים הקודמות, כשהיה בוולנסיה, הוא פגש את גראנקה פעמיים בלבד - ובשאר המשחקים מולה אפילו לא נכלל בסגל.
"אני חייב להגיד שאני לא מופתע מהכדורסל שיוצא ממנו", טוען המאמן הסלובני. "ראינו אותו בוולנסיה והבנו איזה כישרון טמון בו. יש לו איכויות ששייכות לרמה הגבוהה ביותר. מובן שיש לו העונה פקטור גדול, ואנחנו ננסה להגביל את קצב צבירת הנקודות שלו, אבל המטרה שלנו היא תמיד לרכז את ההגנה במימד הקבוצתי. הוא ממש לא השחקן הטוב היחיד בירושלים".
המנצחת הערב תעלה לחצי הגמר, שייערך (כמו הגמר) בסדרה של הטוב משלושה, מול בחצ'שהיר או צדביטה אולימפיה לובליאנה. לכאורה, שתי הפיינליסטיות אמורות לעלות ליורוליג - אבל אם אחת הקבוצות שכבר הגיעה מהיורוקאפ תעפיל לפלייאוף בליגה הראשונה, היא תבטיח את הישארותה על חשבון הסגנית. כרגע, שישה מחזורים לסיום העונה הסדירה, נראה שלמונאקו ולפריז יש סיכוי לא מבוטל לעשות זאת.
ומה תעשה הפעם גראן קנאריה אם תזכה שוב בכרטיס המיוחל? ללאקוביץ' אין תשובה חד משמעית. "המועדון החליט שלא להשתתף ביורוליג, והסיבות לכך הגיוניות. כספורטאי אתה תמיד רוצה להתחרות ברמה הכי גבוהה שאפשר, וברור שזה פגע בי ובשחקנים, אבל הבנו מה עמד מאחורי הצעד הזה. אני לא יודע לנבא מה יקרה בעתיד. ההנהלה שוב תידרש לסוגיה הזו, ושוב תצטרך לקחת בחשבון את כל השיקולים. אנחנו נכבד מה שיוחלט".
- אם המשחק הערב היה מתקיים בירושלים, האווירה הייתה מן הסתם שונה לחלוטין.
"בלי צל של ספק. לא אשכח את הביקורים שלי בישראל כשחקן. אני זוכר היטב את המשחקים נגד הקבוצות האגדיות של מכבי תל אביב ואת האווירה הלוהטת ביד אליהו".
- בכלל, היית מועמד נצחי למכבי בימיך כשחקן. מה קרה שם באמת?
"ב-2002, אחרי העונה הראשונה שלי ביורוליג עם נובו מסטו, היו לי הרבה שיחות עם דיוויד בלאט. מכבי הייתה אז בטופ של אירופה, כמו מועדון NBA מחוץ ל-NBA. בלאט רצה שאני אחליף את אריאל מקדונלד, אבל בסוף בחרתי בפאו ושיחקתי שם יחד עם מקדונלד".