יותר קלופ מקלופ: המאמן מוביל את מיינץ לעונה היסטורית

לפני שנה, באמצע פברואר, ניצבה מיינץ עמוק מתחת לקו האדום עם 12 נקודות בלבד. ניצחון בודד היה לה ב-21 מחזורים, והאוהדים החלו להשלים נפשית עם הירידה שנראתה בלתי נמנעת. ההודעה של יורגן קלופ על פרישה (לפחות זמנית) מאימון בתום העונה המדוברת, רק חיזקה את אווירת הנכאים. הרי קלופו יישאר לנצח הדמות המזוהה ביותר עם המועדון הצנוע מדרום מערב גרמניה. הוא הגדיר אותו, הוא העלה אותו לראשונה לבונדסליגה, והיתה סמליות לא מבוטלת בכך שמיינץ היתה קרובה להתרסקות דווקא כשהוא נוטש את הבמה. הגעגועים לקלופ חזקים תמיד, אף לפני שנה הם היו עזים במיוחד.

לו מישהו היה מספר אז לקהל של מיינץ שהם הולכים לחלום על העפלה היסטורית לליגת האלופות תוך זמן קצר, הם לא היו מאמינים, אלא זורקים אותו מכל המדרגות בגלל חוש הומור ציני ומרושע. אבל זו המציאות. החבורה באדום ניצלה מירידה בסטייל אשתקד, והעונה דוהרת למה שמסתמן כעונה הטובה ביותר בתולדותיה. יותר מכל הישג עם קלופ, ואולי אפילו טוב יותר מהמקום החמישי עם תומאס טוכל על הקווים ב-2011. אז היו למיינץ 58 נקודות ב-34 מחזורים, וכעת היא צועדת במקום הרביעי עם 41 נקודות בתום 24 משחקים.

במחזור שעבר הושג ניצחון שלישי רצוף, 1:2 בחוץ על לייפציג אליה הצטרף לצערם הרב של האוהדים קלופ כמנהל העל הספורטיבי, וגם זה סמלי. כי האיש שאחראי למהפך המטורף הוא בדיוק מה שמיינץ חיפשה במשך זמן כה רב. בו הנריקסן הוא תואם קלופ, יש שיגידו הוא יותר קלופ מקלופ. הדני כריזמטי באופן קיצוני, מתרוצץ על הקווים, וחוגג שערים שקבוצתו כובשת עם קפיצות משעשעות ומכות אגרופים. כמו קלופ בזמנו, הוא מעיד שהוא לא שולט בכך, ושהוא מתבייש לצפות בסרטונים של עצמו. חשוב מכל, בדיוק כמו קלופ, הוא שם דגש על הצד הפסיכולוגי, ומאמין שהביטחון העצמי של השחקנים חשוב פי מיליון מכל רעיון טקטי. כמו קלופ, הנריקסן דוגל בכדורגל עם מעברים מהירים ולחץ על כל המגרש שמתחיל בחלוצים, אבל זה משני לשינוי התודעתי שהוא חולל.

הנריקסן היה אלמוני בגרמניה כאשר ההנהלה הימרה עליו בפברואר 2024. בתקשורת אפילו ראו בכך סוג של קורזיוז, כי גם המאמן שהתחיל את העונה היה דני שעונה לשם בו. בו סוונסון, ששיחק בקבוצה כמגן בהדרכתם של קלופ וטוכל, היה גם מאמן נערץ שהציל את הקבוצה מירידה ב-2021. הוא רשם הצלחה מרשימה, אך לא השכיל להתמודד עם המשבר אליו נקלעה הקבוצה ועזב בהסכמה הדדית בנובמבר 2023. יאן זיברט, שמונה במקומו, ממש לא הושיע - ואז הלכה ההנהלה עם בו חדש, רק שהדני החדש לא היה מוכר כלל, בניגוד לסוונסון. היו שהרימו גבה, אבל הספקות נעלמו כבר אחרי ההופעות הראשונות של הבוס החדש בתקשורת והניצחון על אאוגסבורג במשחק הבכורה היה ברור שזה בינגו. פשוט בינגו.

מיינץ היתה זקוקה לנס כדי לשרוד בעונה שעברה, והנריקסן מאמין בנסים כי כבר היה שותף להם. הסיפור שלו מתחיל ב-1994, אז היה חלוץ צעיר בקצה הסגל של אודנסה, המועדון האהוב שלו מעיר הולדתו. הנריקסן, שכמעט ולא שיחק, קנה מראש כרטיס טיסה לתאילנד לדצמבר כדי להצטרף לחופשה של אחיו כאשר הליגה הדנית תצא לפגרה. אלא שהתוכניות הופרעו כי אודנסה עלתה במפתיע לסיבוב השלישי בגביע אופ"א, שם הוגרלה מול ריאל מדריד, והגומלין התקיים בדצמבר.

מה עושים? הנריקסן, שעדיין לא שותף במפעל האירופי וצפה מהצד בהפסד 3:2 ביתי במשחק ה ראשון, שאל את המאמן קים ברינק אם יש לו סיכוי לשחק בסנטיאגו ברנבאו, ולא קיבל תשובה חד משמעית. הבוס הופתע שהחניך הצעיר שוקל לוותר על ההזדמנות ליטול חלק במשחק הגדול ביותר בתולדות המועדון, ואמר לו: "תחליט בעצמך". הנריקסן החליט - ועלה על המטוס לבנגקוק. שם, על חוף הם, הוא נדהם לקרוא בעיתון כי אודנסה ניצחה 0:2 במדריד. הוא הרגיש פספוס עצום, אבל לעלילה הזו יש טוויסט מדהים. כאשר חזר הביתה, קרא לו ברינק למשרד ובישר: "מזל שהברזת. שכחנו לרשום אותך בסגל לאופ"א. התכוונתי לתת לך לשחק בברנבאו, ולו הייתי עושה זאת היינו מקבלים הפסד טכני". כהגדרתו של הנריקסן, היה זה "נס בתוך נס".

בשנת 2000 הגיע נס מופלא נוסף, כאשר הרפולגה, קבוצה מעיירה בת 5,000 תושבים, זכתה באופן הזוי ביותר באליפות דנמרק. בליגה צמודה ביותר, היה לה מאזן של קבוצת מרכז טבלה והפרש שערים פלוס 3 בלבד, אבל זה הספיק איכשהו. הנריקסן היה חלק מהסגל, אך מיעט לשחק גם בו. בתום העונה הוא שקל לעזוב, אבל המאמן ג'ון יינסן - האיש שהבקיע את השער המיתולוגי מול גרמניה בגמר יורו 92 - ביקש ממנו להישאר כי גישתו החיובית ובדיחותיו הועילו מאוד לאווירה בחדר ההלבשה. "אתה שומר אותי בתור ליצן החצר?" שאל החלוץ. "אתה יכול לומר כך", השיב יינסן. זה היה הרגע בו הנריקסן הבין משהו חשוב מאוד - השיקול המנטלי הוא קריטי.

הרפולגה פשטה את הרגל במהרה, והתחנה הבאה שלו היתה קידרמינסטר בליגה הרביעית באנגליה. זה קרה כי יאן מולבי, כוכב העבר הדני האגדי של ליברפול, אימן אותה. הוא הכיר היטב את אביו של הנריקסן, שהיה עורך ראשי בערוץ ספורט מוביל בטלוויזיה, וכך נולד הרעיון לתת לבנו צ'אנס בממלכה. בזכות אבא, מבין הנריקסן מצוין את התקשורת. הוא אפילו ניסה לעבוד כפרשן בעצמו, אך לא אהב את המקצוע, אבל הוא מכיר טוב יותר ממאמנים אחרים כיצד צריך להופיע מול המצלמה כדי להעביר את המסרים הנכונים לשחקנים ולקהל. הוא גם ממש לא חושש להיות שונה. בדיוק להיפך, הוא משתוקק לכך. למשל, הוא גידל עוד בצעירותו שיער ארוך לאות מחאה, ונשאר איתו עד היום.

קידרמינסטר לא בדיוק קידמה את הנריקסן. בהמשך הקריירה על הדשא הוא הגיע לאיסלנד ואפילו לאיים המלדיביים, וניתן לומר כי היה כדורגלן בינוני מינוס במקרה הטוב. לדעתו, זה בדיוק מה שהפך אותו למאמן טוב יותר. "כשחקן, הגבלתי את עצמי כדי לנסות להתאים למאמנים, ולא העזתי להות הגרסה הטובה ביותר של עצמי. לא מיציתי את הפוטנציאל בכלל. המטרה החשובה ביותר שלי כמאמן היא לאפשר לשחקנים שלי להיות הכי משוחררים שאפשר ולמצות את הפוטנציאל שלהם", הוא אומר.

האמונה שיצליח מאוד על הקווים ליוותה את הנריקסן תמיד, אבל הוא לא עבר קורסים מקצועיים, ואת דרכו החל כמאמן-שחקן מלמטה. כך הוא גם גילה שהמנטליות שלו מתאימה לעבודה עם קבוצות קטנות שנחשבות לאנדרדוג, כי שם המרחב אדיר לשדרוג הביטחון העצמי. הוא בילה 8 שנים בברונסהוי, מועדון קטנטן מפרברי קופנהאגן, בו עשה הכל, כולל לצבוע את הקירות בחדר ההלבשה. הנריקסן העלה אותו כנגד כל הסיכויים לליגה השניה והשאיר שם. הוא בילה 6 שנים בהורסנס, קבוצה צנועה אותה הציל מנשירה לליגה השלישית והצעיד לליגה הבכירה. בכל עונה ניבאו לה פרשנים ירידה, ובכל עונה היא סיימה במרכז הטבלה.

הג'וב הגדול הראשון שלו היה במיטיולן, אליה מונה ב-2021. הנריקסן מיהר להצהיר שהוא הולך לזכות באליפות, והשחצנות הזו לא מצאה חן בעיני רבים. באופן כללי, גישתו היתה תמיד שנויה במחלוקת, עם קפיצות, ויכוחים עם מאמנים יריבים, וגישה שנתפסה לא פעם כפרובוקטיבית. הנריקסן רואה זאת אחרת - הוא פשוט אותנטי ולא מסתיר את רגשותיו. הוא אומר את אשר על ליבו, ולא מסתיר גם את ההערכה העצמית הגבוהה. "אני חולם להיות המאמן הכי טוב בעולם. אני מתאים גם לברצלונה אם יקראו לי לשם", הוא טען - וזו לא הגזמה. הוא באמת מאמין בזה.

כנות ללא פשרות מאפשרת לו למצוא שפה משותפת עם שחקניו. הוא אומר להם את האמת בפנים ולא מוכן להתפשר עם היעדר השקעה, אבל אף פעם לא יאשים אף אחד בטעויות שבוצעו בתום לב במהלך המשחקים. הדני יודע שביקורת פומבית היא הדרך לחסל את הביטחון העצמי. הוא רואה את עצמו כמוטיבטור שחייב לשקם את כולם, וקבוצות במשבר זקוקות לדמויות כאלה, מה גם שהשגעון שלו מושך תשומת לב תקשורתית ומשחרר את הכדורגלנים מרוב הלחץ. הנריקסן הוציא מהמשבר את ציריך אליה הגיע ב-2022, וההימור של מיינץ עליו היה מושכל. בשווייץ כבר הגדירו אותו כקלופ החדש, ואין מקום נכון יותר למאמן המכונה כך מאשר המועדון בו גדל קלופ עצמו.

"ראיתי שחקנים כבויים שפחדו מהצל של עצמם. זה טבעי כאשר התוצאות תמיד גרועות, שבוע אחרי שבוע", סיפר הנריקסן על הימים הראשונים במיינץ. הוא הביא איתו אנרגיות חדשות, והקבוצה עברה החייאה. המומנטום השתנה ב-180 מעלות, רוח קלופ שבה לפתע לעיר, האוהדים נהרו ליציעים והתאהבו במאמן החדש שקיפץ מולם בהתלהבות אינסופית. ב-13 המשחקים עם הנריקסן בעונה שעברה, נכנעה מיינץ רק ללברקוזן ולבאיירן, השיגה 6 נצחונות וטיפסה למקום ה-13 - תסריט שנראה דמיוני לחלוטין
בפברואר.

ואז, למרות מכירתו של הכוכב הצעיר הגדול בריאן גרודה לברייטון, היא המשיכה בקצב נפלא גם בעונה החדשה. היא דוהרת בצמרת הגבוהה, והיא גם היחידה שניצחה העונה את באיירן במסגרת הליגה.
"השאלה היא אם יתנו לי מספיק זמן לייצר את האווירה והתרבות בה האנשים סביבי יהיו מסוגלים למצות את הפוטנציאל שלהם", אמר הנריקסן כשעבד בדנמרק. במיינץ נותנים לו אשראי בלתי מוגבל, ובינואר הוארך חוזהו עד 2027. "בו הוא גאון בכל הקשור למוטיבציה. יצאנו ממצב קשה מאוד בזכותו, והתשוקה שלו סחפה את כולנו. הוא מתאים לנו באופן מושלם, ואנחנו מאושרים שהמסע המשותף שלנוט יימשך בשנים הקרובות", אמר המנהל הספורטיבי כריסטיאן היידל.

הנריקסן נוטה לאבד דברים. הוא טוען כי ביזבז לפחות שנה בחייו בחיפושים אחרי מפתחות, ארנקים, שעונים, בגדים, ובעצם כל דבר אפשרי. לפני מספר שנים התקשרו אליו מהבנק ובישרו כי הוא שבר שיא דני של כל הזמנים כי איבד את כרטיס האשראי שלו 155 פעמים. מאז, מספר רב של כרטיסי אשראי נוספים נעלמו והוחלפו. ואולם, את הדרך ואת האינטגריטי הוא לא מאבד אף פעם, ויש תחושה כי בגיל 50 המסע שלו רחוק מסיום.

קלופ וטוכל הגיעו ממיינץ רחוק, ואולי גם הנריקסן ילך בעקבותיהם בשלב מסוים. בינתיים, הוא שואף להשלים העפלה לליגת האלופות בעונתו המלאה הראשונה בבונדסליגה, וזה בהחלט אפשרי. ניצחון במנשנגלדבאך הערב יעלה אותה למקום השלישי. ואז, מי יודע, אולי יגיע הדני לסנטיאגו ברנבאו כדי לפגוש את ריאל מדריד, באיחור אופנתי של יותר מ-30 שנה. אם זה יקרה, הפעם הוא לא יברח לתאילנד.